Hebrew OT: Aleppo Codex

1  2  3  4  5  6  7  8  9  

  עמוס

1:1 א דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע  אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל--שנתים לפני הרעש

2:1 ב ויאמר--יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל  {פ}

3:1 ג כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו  על דושם בחרצות הברזל את הגלעד

4:1 ד ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד

5:1 ה ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה  {פ}

6:1 ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו  על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום

7:1 ז ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה

8:1 ח והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים--אמר אדני יהוה  {פ}

9:1 ט כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו  על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים

10:1 י ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה  {פ}

11:1 יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו  על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח

12:1 יב ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה  {פ}

13:1 יג כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו  על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם

14:1 יד והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה

15:1 טו והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה  {פ}

  עמוס

1:2 א כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו  על שרפו עצמות מלך אדום לשיד

2:2 ב ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר

3:2 ג והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה  {פ}

4:2 ד כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו  על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם

5:2 ה ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם  {פ}

6:2 ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו  על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים

7:2 ז השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי

8:2 ח ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם

9:2 ט ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת

10:2 י ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי

11:2 יא ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה

12:2 יב ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו

13:2 יג הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר

14:2 יד ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו

15:2 טו ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו

16:2 טז ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה  {פ}

  עמוס

1:3 א שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם--בני ישראל  על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר

2:3 ב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם

3:3 ג הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו

4:3 ד הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד

5:3 ה התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד

6:3 ו אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה

7:3 ז כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים

8:3 ח אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא

9:3 ט השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה

10:3 י ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם  {פ}

11:3 יא לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממך עזך ונבזו ארמנותיך

12:3 יב כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן--כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש

13:3 יג שמעו והעידו בבית יעקב--נאם אדני יהוה אלהי הצבאות

14:3 יד כי ביום פקדי פשעי ישראל--עליו  ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ

15:3 טו והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים--נאם יהוה  {ס}

  עמוס

1:4 א שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה

2:4 ב נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה

3:4 ג ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה

4:4 ד באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם

5:4 ה וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו  כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה

6:4 ו וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה

7:4 ז וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש

8:4 ח ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה

9:4 ט הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה  {ס}

10:4 י שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה

11:4 יא הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה

12:4 יב לכן כה אעשה לך ישראל  עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל

13:4 יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}

  עמוס

1:5 א שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל

2:5 ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה

3:5 ג כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל

4:5 ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל  דרשוני וחיו

5:5 ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו  כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון

6:5 ו דרשו את יהוה וחיו  פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל

7:5 ז ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו

8:5 ח עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו

9:5 ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא

10:5 י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו

11:5 יא לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם

12:5 יב כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו

13:5 יג לכן המשכיל בעת ההיא--ידם  כי עת רעה היא

14:5 יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם

15:5 טו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף  {ס}

16:5 טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי

17:5 יז ובכל כרמים מספד  כי אעבר בקרבך אמר יהוה  {פ}

18:5 יח הוי המתאוים את יום יהוה  למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור

19:5 יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש

20:5 כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו

21:5 כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם

22:5 כב כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט

23:5 כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע

24:5 כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן

25:5 כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל

26:5 כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם

27:5 כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק  אמר יהוה אלהי צבאות שמו  {פ}

  עמוס

1:6 א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

2:6 ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם

3:6 ג המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

4:6 ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

5:6 ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

6:6 ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

7:6 ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

8:6 ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

9:6 ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו

10:6 י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה  {ס}

11:6 יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

12:6 יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים  כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

13:6 יג השמחים ללא דבר  האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

14:6 יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה  {פ}

  עמוס

1:7 א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך

2:7 ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב  כי קטן הוא

3:7 ג נחם יהוה על זאת  לא תהיה אמר יהוה

4:7 ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק

5:7 ה ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב  כי קטן הוא

6:7 ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה  {פ}

7:7 ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך

8:7 ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו

9:7 ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב  {ס}

10:7 י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר  קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו

11:7 יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו  {ס}

12:7 יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא

13:7 יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא  כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא

14:7 יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי  כי בוקר אנכי ובולס שקמים

15:7 טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל

16:7 טז ועתה שמע דבר יהוה  אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק

17:7 יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו  {פ}

  עמוס

1:8 א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ

2:8 ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו

3:8 ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ}

4:8 ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ

5:8 ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה

6:8 ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

7:8 ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם

8:8 ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ}

9:8 ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור

10:8 י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ}

11:8 יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה

12:8 יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו

13:8 יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא

14:8 יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס}

  עמוס

1:9 א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג  לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט

2:9 ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם

3:9 ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם

4:9 ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה

5:9 ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים

6:9 ו הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו

7:9 ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה  הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר

8:9 ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה  אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה

9:9 ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ

10:9 י בחרב ימותו כל חטאי עמי  האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה

11:9 יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם

12:9 יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם  נאם יהוה עשה זאת  {פ}

13:9 יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה

14:9 יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם

15:9 טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך  {ש}