Hebrew OT: Aleppo Codex
1:1 א איכה ישבה בדד העיר רבתי עם--היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות--היתה למס {ס}
2:1 ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה--אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים {ס}
3:1 ג גלתה יהודה מעני ומרב עבדה--היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים {ס}
4:1 ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד--כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה {ס}
5:1 ה היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר {ס}
6:1 ו ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף {ס}
7:1 ז זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה--ראוה צרים שחקו על משבתה {ס}
8:1 ח חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור {ס}
9:1 ט טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב {ס}
10:1 י ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה--אשר צויתה לא יבאו בקהל לך {ס}
11:1 יא כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה {ס}
12:1 יב לוא אליכם כל עברי דרך--הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו {ס}
13:1 יג ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור--נתנני שממה כל היום דוה {ס}
14:1 יד נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי--הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום {ס}
15:1 טו סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה {ס}
16:1 טז על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים--כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב {ס}
17:1 יז פרשה ציון בידיה אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם {ס}
18:1 יח צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי--בתולתי ובחורי הלכו בשבי {ס}
19:1 יט קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם {ס}
20:1 כ ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות {ס}
21:1 כא שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי--כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני {ס}
22:1 כב תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי {פ}
1:2 א איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו {ס}
2:2 ב בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה {ס}
3:2 ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב {ס}
4:2 ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו {ס}
5:2 ה היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה {ס}
6:2 ו ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן {ס}
7:2 ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד {ס}
8:2 ח חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו {ס}
9:2 ט טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה {ס}
10:2 י ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם {ס}
11:2 יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה {ס}
12:2 יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם {ס}
13:2 יג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך {ס}
14:2 יד נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים {ס}
15:2 טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ {ס}
16:2 טז פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו {ס}
17:2 יז עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך {ס}
18:2 יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך {ס}
19:2 יט קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות {ס}
20:2 כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא {ס}
21:2 כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת {ס}
22:2 כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם {פ}
1:3 א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו
2:3 ב אותי נהג וילך חשך ולא אור
3:3 ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום {ס}
4:3 ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי
5:3 ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה
6:3 ו במחשכים הושיבני כמתי עולם {ס}
7:3 ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי
8:3 ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי
9:3 ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה {ס}
10:3 י דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים
11:3 יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם
12:3 יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ {ס}
13:3 יג הביא בכליתי בני אשפתו
14:3 יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום
15:3 טו השביעני במרורים הרוני לענה {ס}
16:3 טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר
17:3 יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה
18:3 יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה {ס}
19:3 יט זכר עניי ומרודי לענה וראש
20:3 כ זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי
21:3 כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל {ס}
22:3 כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו
23:3 כג חדשים לבקרים רבה אמונתך
24:3 כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו {ס}
25:3 כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו
26:3 כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה
27:3 כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו {ס}
28:3 כח ישב בדד וידם כי נטל עליו
29:3 כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה
30:3 ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה {ס}
31:3 לא כי לא יזנח לעולם אדני
32:3 לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו
33:3 לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש {ס}
34:3 לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ
35:3 לה להטות משפט גבר נגד פני עליון
36:3 לו לעות אדם בריבו אדני לא ראה {ס}
37:3 לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה
38:3 לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב
39:3 לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו {ס}
40:3 מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה
41:3 מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים
42:3 מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת {ס}
43:3 מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת
44:3 מד סכותה בענן לך מעבור תפלה
45:3 מה סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים {ס}
46:3 מו פצו עלינו פיהם כל איבינו
47:3 מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר
48:3 מח פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי {ס}
49:3 מט עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות
50:3 נ עד ישקיף וירא יהוה משמים
51:3 נא עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי {ס}
52:3 נב צוד צדוני כצפור איבי חנם
53:3 נג צמתו בבור חיי וידו אבן בי
54:3 נד צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי {ס}
55:3 נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות
56:3 נו קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי
57:3 נז קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא {ס}
58:3 נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי
59:3 נט ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי
60:3 ס ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי {ס}
61:3 סא שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי
62:3 סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום
63:3 סג שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם {ס}
64:3 סד תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם
65:3 סה תתן להם מגנת לב תאלתך להם
66:3 סו תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה {פ}
1:4 א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות {ס}
2:4 ב בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר {ס}
3:4 ג גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר {ס}
4:4 ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם {ס}
5:4 ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות {ס}
6:4 ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים {ס}
7:4 ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם {ס}
8:4 ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ {ס}
9:4 ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי {ס}
10:4 י ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי {ס}
11:4 יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה {ס}
12:4 יב לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם {ס}
13:4 יג מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים {ס}
14:4 יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם {ס}
15:4 טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור {ס}
16:4 טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו {ס}
17:4 יז עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע {ס}
18:4 יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו {ס}
19:4 יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו {ס}
20:4 כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים {ס}
21:4 כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי {ס}
22:4 כב תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך {פ}
1:5 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו
2:5 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים
3:5 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות
4:5 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו
5:5 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו
6:5 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם
7:5 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו
8:5 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם
9:5 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר
10:5 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
11:5 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה
12:5 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
13:5 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
14:5 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
15:5 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
16:5 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו
17:5 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו
18:5 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו {פ}
19:5 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור
20:5 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים
21:5 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם
22:5 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד {ש}