Hebrew OT: Aleppo Codex
1:1 א ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר
2:1 ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה--וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני
3:1 ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה
4:1 ד ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
5:1 ה וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
6:1 ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך--אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד
7:1 ז ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
8:1 ח ויאמרו אליו--הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא--מה ארצך ואי מזה עם אתה
9:1 ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
10:1 י וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח--כי הגיד להם
11:1 יא ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער
12:1 יב ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
13:1 יג ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה--ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם
14:1 יד ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית
15:1 טו וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
16:1 טז וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים
17:1
1:2 א וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות
2:2 ב ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה
3:2 ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי
4:2 ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו
5:2 ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך
6:2 ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי
7:2 ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי
8:2 ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך
9:2 ט משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו
10:2 י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה {ס}
[ (Jonah 2;11) יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה {פ} ]
1:3 א ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר
2:3 ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך
3:3 ג ויקם יונה וילך אל נינוה--כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים--מהלך שלשת ימים
4:3 ד ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת
5:3 ה ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם
6:3 ו ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר
7:3 ז ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה--אל ירעו ומים אל ישתו
8:3 ח ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם
9:3 ט מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד
10:3 י וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם--ולא עשה
1:4 א וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו
2:4 ב ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה
3:4 ג ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי {ס}
4:4 ד ויאמר יהוה ההיטב חרה לך
5:4 ה ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר
6:4 ו וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה
7:4 ז וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש
8:4 ח ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי
9:4 ט ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות
10:4 י ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד
11:4 יא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה {ש}