BHS (Consonants Only)*(Leningrad Codex)

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  

 Isaiah ישעיהו

1:1 חזון ישעיהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

2:1 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

3:1 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבוןן׃

4:1 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהוה נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור׃

5:1 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל־ראש לחלי וכל־לבב דוי׃

6:1 מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא־זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

7:1 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

8:1 ונותרה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

9:1 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ ס

10:1 שמעו דבר־יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

11:1 למה־לי רב־זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

12:1 כי תבאו לראות פני מי־בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

13:1 לא תוסיפו הביא מנחת־שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא־אוכל און ועצרה׃

14:1 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

15:1 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני םכם גם כי־תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

16:1 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

17:1 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ ס

18:1 לכו־נא ונוכחה יאמר יהוה אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

19:1 אם־תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

20:1 ואם־תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ ס

21:1 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

22:1 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

23:1 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא־יבוא אליהם׃ ף

24:1 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

25:1 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל־בדיליך׃

26:1 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי־כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

27:1 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

28:1 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

29:1 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

30:1 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר־מים אין לה׃

31:1 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:2 הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם׃

2:2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים׃

3:2 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלם׃

4:2 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה׃ ף

5:2 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

6:2 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

7:2 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

8:2 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

9:2 וישח אדם וישפל־איש ואל־תשא להם׃

10:2 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

11:2 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ ס

12:2 כי יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ועל כל־נשא ושפל׃

13:2 ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל־אלוני הבשן׃

14:2 ועל כל־ההרים הרמים ועל כל־הגבעות הנשאות׃

15:2 ועל כל־מגדל גבה ועל כל־חומה בצורה׃

16:2 ועל כל־אניות תרשיש ועל כל־שכיות החמדה׃

17:2 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

18:2 והאלילים כליל יחלף׃

19:2 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

20:2 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

21:2 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

22:2 חדלו לכם מן־האדם אשר נשמה באפו כי־במה נחשב הוא׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:3 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים׃

2:3 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃

3:3 שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃

4:3 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם׃

5:3 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

6:3 כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃

7:3 ישא ביום ההוא לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃

8:3 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו׃

9:3 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־גמלו להם רעה׃

10:3 אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו׃

11:3 אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו׃

12:3 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ ס

13:3 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃

14:3 יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃

15:3 [כ= מלכם] [ק= מה]־ [ק= לכם] תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם־אדני יהוה צבאות׃ ס

16:3 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה [כ= נטוות] [ק= נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטףף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃

17:3 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ ס

18:3 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃

19:3 הנטיפות והשירות והרעלות׃

20:3 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃

21:3 הטבעות ונזמי האף׃

22:3 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃

23:3 והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃

24:3 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי׃

25:3 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃

26:3 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

 Isaiah ישעיהו

1:4 והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ ס

2:4 ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃

3:4 והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל־הכתוב לחיים בירושלם׃

4:4 אם רחץ אדני את צאת בנות־ציון ואת־דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃

5:4 וברא יהוה על כל־מכון הר־ציון ועל־מקראה עןן יוםם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על־כל־כבוד חפה׃

6:4 וסכה תהיה לצל־יוםם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:5 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן־שמן׃

2:5 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃

3:5 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו־נא ביני ובין כרמי׃

4:5 מה־לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

5:5 ועתה אודיעה־נא אתכם את אשר־אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

6:5 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

7:5 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ ס

8:5 הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃

9:5 באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

10:5 כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ ף

11:5 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃

12:5 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃

13:5 לכן גלה עמי מבלי־דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃

14:5 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃

15:5 וישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה׃

16:5 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃

17:5 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃

18:5 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

19:5 האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ ס

20:5 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ ס

21:5 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃

22:5 הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר׃

23:5 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ ס

24:5 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו׃

25:5 על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃

26:5 ונשא־נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃

27:5 אין־עיף ואין־כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃

28:5 אשר חציו שנונים וכל־קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃

29:5 שאגה לו כלביא [כ= ושאג] [ק= ישאג] ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃

30:5 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:6 בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל׃

2:6 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעוףף׃

3:6 וקרא זה אל־זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל־הארץ כבודו׃

4:6 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃

5:6 ואמר אוי־לי כי־נדמיתי כי איש טמא־שפתים אנכי ובתוך עם־טמא שפתים אנכי יושב כי את־המלך יהוה צבאות ראו עיני׃

6:6 ויעף אלי אחד מן־השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃

7:6 ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃

8:6 ואשמע את־קול אדני אמר את־מי אשלח ומי ילך־לנו ואמר הנני שלחני׃

9:6 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃

10:6 השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

11:6 ואמר עד־מתי אדני ויאמר עד אשר אם־שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

12:6 ורחק יהוה את־האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃

13:6 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:7 ויהי בימי אחז בן־יותם בן־עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך־ארם ופקח בן־רמליהו מלך־ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃

2:7 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח׃

3:7 ויאמר יהוה אל־ישעיהו צא־נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל־קצה תעלת הברכה העליונה אל־מסלת שדה כובס׃

4:7 ואמרת אליו השמר והשקט אל־תירא ולבבך אל־ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו׃

5:7 יען כי־יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן־רמליהו לאמר׃

6:7 נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן־טבאל׃ ס

7:7 כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃

8:7 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃

9:7 וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן־רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃ ס

10:7 ויוסף יהוה דבר אל־אחז לאמר׃

11:7 שאל־לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃

12:7 ויאמר אחז לא־אשאל ולא־אנסה את־יהוה׃

13:7 ויאמר שמעו־נא בית דוד המעט םכם הלאות אנשים כי תלאו גם את־אלהי׃

14:7 לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃

15:7 חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃

16:7 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃

17:7 יביא יהוה עליך ועל־עמך ועל־בית אביך ימים אשר לא־באו למיום סור־אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ ף

18:7 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃

19:7 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃

20:7 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את־הראש ושער הרגלימ* וגם את־הזקן תספה׃ ס

21:7 והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן׃

22:7 והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ׃

23:7 והיה ביום ההוא יהיה כל־מקום אשר יהיה־שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃

24:7 בחצים ובקשת יבוא שמה כי־שמיר ושית תהיה כל־הארץ׃

25:7 וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:8 ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃

2:8 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו׃

3:8 ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

4:8 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את־חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ ס

5:8 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃

6:8 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו׃

7:8 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו׃

8:8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ארצך עמנו אל׃ ס

9:8 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃

10:8 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ ס

11:8 כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר׃

12:8 לא־תאמרון קשר לכל אשר־יאמר העם הזה קשר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו׃

13:8 את־יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

14:8 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃

15:8 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ ס

16:8 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃

17:8 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו׃

18:8 הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ ס

19:8 וכי־יאמרו אליכם דרשו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרש בעד החיים אל־המתים׃

20:8 לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר׃

21:8 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

22:8 ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

23:8 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃

 Isaiah ישעיהו

1:9 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

2:9 הרבית הגוי [כ= לא] [ק= לו] הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

3:9 כי את־על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃

4:9 כי כל־סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃

5:9 כי־ילד ילד־לנו בן נתן־לנו ותהי המשרה על־שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר־שלום׃

6:9 [כ= למרבה] [ק= למרבהם] המשרה ולשלום אין־קץ על־כסא דוד ועל־ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד־עולם קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת׃ ס

7:9 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃

8:9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃

9:9 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃

10:9 וישגב יהוה את־צרי רצין עליו ואת־איביו יסכסך׃

11:9 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את־ישראל בכל־פה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃

12:9 והעם לא־שב עד־המכהו ואת־יהוה צבאות לא דרשו׃ ס

13:9 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃

14:9 זקן ונשוא־פנים הוא הראש ונביא מורה־שקר הוא הזנב׃

15:9 ויהיו מאשרי העם־הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

16:9 על־כן על־בחוריו לא־ישמח אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃

17:9 כי־בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

18:9 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל־אחיו לא יחמלו׃

19:9 ויגזר על־ימין ורעב ויאכל על־שמאול ולא שבעו איש בשר־זרעו יאכלו׃

20:9 מנשה את־אפרים ואפרים את־מנשה יחדו המה על־יהודה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:10 הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו׃

2:10 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־יתומים יבזו׃

3:10 ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

4:10 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס

5:10 הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי׃

6:10 בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז [כ= ולשימו] [ק= ולשומו] מרמס כחמר חוצות׃

7:10 והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃

8:10 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

9:10 הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון׃

10:10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃

11:10 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ ס

12:10 והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו׃

13:10 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים [כ= ועתידתיהם] [ק= ועתודותיהם] שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

14:10 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

15:10 היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ׃

16:10 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

17:10 והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

18:10 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

19:10 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ ף

20:10 והיה ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת׃

21:10 שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור׃

22:10 כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

23:10 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ׃ ס

24:10 לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים׃

25:10 כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם׃

26:10 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים׃

27:10 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן׃

28:10 בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃

29:10 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃

30:10 צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃

31:10 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

32:10 עוד היום בנב לעמד ינףף ידו הר [כ= בית] [ק= בת]־ציון גבעת ירושלם׃ ס

33:10 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

34:10 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:11 ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃

2:11 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃

3:11 והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃

4:11 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃

5:11 והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃

6:11 וגר זאב עם־כבש ונמר עם־גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃

7:11 ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל־תבן׃

8:11 ושעשע יונק על־חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃

9:11 לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי כי־מלאה הארץ דעה את־יהוה כמים לים מכסים׃ ף

10:11 והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃ ף

11:11 והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את־שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים׃

12:11 ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃

13:11 וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא־יקנא את־יהודה ויהודה לא־יצר את־אפרים׃

14:11 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את־בני־קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃

15:11 והחרים יהוה את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים׃

16:11 והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים׃

 Isaiah ישעיהו

1:12 ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃

2:12 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי־עזי וזמרת יה יהוה ויהי־לי לישועה׃

3:12 ושאבתם־מים בששון ממעיני הישועה׃

4:12 ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃

5:12 זמרו יהוה כי גאות עשה [כ= מידעת] [ק= מודעת] זאת בכל־הארץ׃

6:12 צהלי ורני יושבת ציון כי־גדול בקרבך קדוש ישראל׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:13 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ׃

2:13 על הר־נשפה שאו־נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃

3:13 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃

4:13 קול המון בהרים דמות עם־רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃

5:13 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ׃

6:13 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

7:13 על־כן כל־ידים תרפינה וכל־לבב אנוש ימס׃*

8:13 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל־רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

9:13 הנה יום־יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃

10:13 כי־כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא־יגיה אורו׃

11:13 ופקדתי על־תבל רעה ועל־רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃

12:13 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃

13:13 על־כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃

14:13 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל־עמו יפנו ואיש אל־ארצו ינוסו׃

15:13 כל־הנמצא ידקר וכל־הנספה יפול בחרב׃

16:13 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם [כ= תשגלנה] [ק= תשכבנה]׃

17:13 הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו׃

18:13 וקשתות נערים תרטשנה ופרי־בטן לא ירחמו על־בנים לא־תחוס עינם׃

19:13 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה׃

20:13 לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם׃

21:13 ורבצו־שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו־שם׃

22:13 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃

 Isaiah ישעיהו

1:14 כי ירחם יהוה את־יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על־אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על־בית יעקב׃

2:14 ולקחום עמים והביאום אל־מקוםם והתנחלום בית־ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ ס

3:14 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך׃

4:14 ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃

5:14 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃

6:14 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃

7:14 נחה שקטה כל־הארץ פצחו רנה׃

8:14 גם־ברושים שמחו לך ארזי לבנונ* מאז שכבת לא־יעלה הכרת עלינו׃

9:14 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל־עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃

10:14 כלם יענו ויאמרו אליך גם־אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃

11:14 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃

12:14 איך נפלת משמים הילל בן־שחר נגדעת לארץ חולש על־גוים׃

13:14 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשב בהר־מועד בירכתי צפון׃

14:14 אעלה על־במתי עב אדמה לעליון׃

15:14 אך אל־שאול תורד אל־ירכתי־בור׃

16:14 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

17:14 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא־פתח ביתה׃

18:14 כל־מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃

19:14 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל־אבני־בור כפגר מובס׃

20:14 לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים׃

21:14 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים׃

22:14 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם־יהוה׃

23:14 ושמתיה למורש קפד ואגמי־מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ ף

24:14 נשבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃

25:14 לשבר אשור בארצי ועל־הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃

26:14 זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים׃

27:14 כי־יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי* ישיבנה׃ ף

28:14 בשנת־מות המלך אחז היה המשא הזה׃

29:14 אל־תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מךך כי־משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעוףף׃

30:14 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃

31:14 הילילי שער זעקי־עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃

32:14 ומה־יענה מלאכי־גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:15 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר־מואב נדמה׃

2:15 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על־נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל־ראשיו קרחה כל־זקן גרועה׃

3:15 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

4:15 ותזעק חשבון ואלעלה עד־יהץ נשמע קולם על־כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

5:15 לבי למואב יזעק בריחה עד־צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה־בו כי דרך חורנים זעקת־שבר יעערו׃

6:15 כי־מי נמרים משמות יהיו כי־יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

7:15 על־כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

8:15 כי־הקיפה הזעקה את־גבול מואב עד־אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

9:15 כי מי דימון מלאו דם כי־אשית על־דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

 Isaiah ישעיהו

1:16 שלחו־כר משל־ארץ מסלע מדברה אל־הר בת־ציון׃

2:16 והיה כעוף־נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃

3:16 [כ= הביאו] [ק= הביאי] עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי׃

4:16 יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ׃

5:16 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃

6:16 שמענו גאון־מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא־כן בדיו׃ ס

7:16 לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר־חרשת תהגו אך־נכאים׃

8:16 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃

9:16 על־כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על־קיצך ועל־קצירך הידד נפל׃

10:16 ונאסף שמחה וגיל מן־הכרמל ובכרמים לא־ירןן לא ירעע יין ביקבים לא־ידרך הדרך הידד השבתי׃

11:16 על־כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃

12:16 והיה כי־נראה כי־נלאה מואב על־הבמה ובא אל־מקדשו להתפלל ולא יוכל׃

13:16 זה הדבר אשר דבר יהוה אל־מואב מאז׃

14:16 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:17 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃

2:17 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃

3:17 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני־ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ ס

4:17 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃

5:17 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃

6:17 ונשאר־בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם־יהוה אלהי ישראל׃ ס

7:17 ביום ההוא ישעה האדם על־עשהו ועיניו אל־קדוש ישראל תראינה׃

8:17 ולא ישעה אל־המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃

9:17 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

10:17 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על־כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃

11:17 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃ ס

12:17 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃

13:17 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני־רוח וכגלגל לפני סופה׃

14:17 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:18 הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש׃

2:18 השלח בים צירים ובכלי־גמא על־פני־מים לכו מלאכים קלים אל־גוי ממשך ומורט אל־עם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר־בזאו נהרים ארצו׃

3:18 כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃ ס

4:18 כי כה* אמר יהוה אלי [כ= אשקוטה] [ק= אשקטה] ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר׃

5:18 כי־לפני קציר כתם־פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת־הנטישות הסיר התז׃

6:18 יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל־בהמת הארץ עליו תחרף׃

7:18 בעת ההיא יובל־שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל־מקום שם־יהוה צבאות הר־ציון׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:19 משא מצרים הנה יהוה רכב על־עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃

2:19 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש־באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה׃

3:19 ונבקה רוח־מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל־האלילים ואל־האטים ואל־האבות ואל־הידענים׃

4:19 וסכרתי את־מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל־בם נאם האדון יהוה צבאות׃

5:19 ונשתו־מים מהים ונהר יחרב ויבש׃

6:19 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃

7:19 ערות על־יאור על־פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃

8:19 ואנו הדיגים ואבלו כל־משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על־פני־מים אמללו׃

9:19 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃

10:19 והיו שתתיה מדכאים כל־עשי שכר אגמי־נפש׃

11:19 אך־אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל־פרעה בן־חכמים אני בן־מלכי־קדם׃

12:19 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה־יעץ יהוה צבאות על־מצרים׃

13:19 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את־מצרים פנת שבטיה׃

14:19 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את־מצרים בכל־מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃

15:19 ולא־יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון׃ ס

16:19 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד־יהוה צבאות אשר־הוא מניף עליו׃

17:19 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר־הוא יועץ עליו׃ ס

18:19 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׃ ס

19:19 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל־גבולה ליהוה׃

20:19 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי־יצעקו אל־יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם׃

21:19 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את־יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו־נדר ליהוה ושלמו׃

22:19 ונגף יהוה את־מצרים נגף ורפוא ושבו עד־יהוה ונעתר להם ורפאם׃

23:19 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא־אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את־אשור׃ ס

24:19 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ׃

25:19 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:20 בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה׃

2:20 בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן־אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף׃ ס

3:20 ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על־מצרים ועל־כוש׃

4:20 כן ינהג מלך־אשור את־שבי מצרים ואת־גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים׃

5:20 וחתו ובשו מכוש מבטם ומן־מצרים תפארתם׃

6:20 ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה־כה מבטנו אשר־נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:21 משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

2:21 חזות קשה הגד־לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל־אנחתה השבתי׃

3:21 על־כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

4:21 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

5:21 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ ף

6:21 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

7:21 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב־קשב׃

8:21 ויקרא אריה על־מצפה אדני אנכי עמד תמיד יוםם ועל־משמרתי אנכי נצב כל־הלילות׃

9:21 והנה־זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל־פסילי אלהיה שבר לארץ׃

10:21 מדשתי ובן־גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ ס

11:21 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה־מלילה שמר מה־מליל׃

12:21 אמר שמר אתה בקר וגם־לילה אם־תבעיון בעיו שבו אתיו׃ ס

13:21 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

14:21 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

15:21 כי־מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ ס

16:21 כי־כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל־כבוד קדר׃

17:21 ושאר מספר־קשת גבורי בני־קדר ימעטו כי יהוה אלהי־ישראל דבר׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:22 משא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃

2:22 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃

3:22 כל־קציניך נדדו־יחד מקשת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

4:22 על־כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שד בת־עמי׃

5:22 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל־ההר׃

6:22 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃

7:22 ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃

8:22 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשק בית היער׃

9:22 ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃

10:22 ואת־בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃

11:22 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל־עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃

12:22 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

13:22 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

14:22 ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ ף

15:22 כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שבנא אשר על־הבית׃

16:22 מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃

17:22 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

18:22 צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃

19:22 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃

20:22 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃

21:22 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃

22:22 ונתתי מפתח בית־דוד על־שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃

23:22 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃

24:22 ותלו עליו כל כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃

25:22 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:23 משא צר הילילו אניות תרשיש כי־שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה־למו׃

2:23 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃

3:23 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃

4:23 בושי צידון כי־אמר ים מעוז הים לאמר לא־חלתי ולא־ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃

5:23 כאשר־שמע למצרים יחילו כשמע צר׃

6:23 עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃

7:23 הזאת לכם עליזה מימי־קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃

8:23 מי יעץ זאת על־צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי־ארץ׃

9:23 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל־צבי להקל כל־נכבדי־ארץ׃

10:23 עברי ארצך כיאר בת־תרשיש אין מזח עוד׃

11:23 ידו נטה על־הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל־כנען לשמד מעזניה׃

12:23 ויאמר לא־תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת־צידון [כ= כתיים] [ק= כתים] קומי עברי גם־שם לא־ינוח לך׃

13:23 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו [כ= בחיניו] [ק= בחוניו] עררו ארמנותיה שמה למפלה׃

14:23 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ ס

15:23 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃

16:23 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי־שיר למען תזכרי׃

17:23 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את־צר ושבה לאתננה וזנתה את־כל־ממלכות הארץ על־פני האדמה׃

18:23 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:24 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

2:24 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃

3:24 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את־הדבר הזה׃

4:24 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם־הארץ׃

5:24 והארץ חנפה תחת ישביה כי־עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃

6:24 על־כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על־כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

7:24 אבל תירוש אמללה־גפן נאנחו כל־שמחי־לב׃

8:24 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

9:24 בשיר לא ישתו־יין ימר שכר לשתיו׃

10:24 נשברה קרית־תהו סגר כל־בית מבוא׃

11:24 צוחה על־היין בחוצות ערבה כל־שמחה גלה משוש הארץ׃

12:24 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת־שער׃

13:24 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם־כלה בציר׃

14:24 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃

15:24 על־כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ ס

16:24 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי־לי רזי־לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃

17:24 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃

18:24 והיה הנס מקול הפחד יפל אל־הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי־ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃

19:24 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃

20:24 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא־תסיף קום׃ ס

21:24 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על־צבא המרום במרום ועל־מלכי האדמה על־האדמה׃

22:24 ואספו אספה אסיר על־בור וסגרו על־מסגר ומרב ימים יפקדו׃

23:24 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי־מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:25 יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃

2:25 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃

3:25 על־כן יכבדוך עם־עז קרית גוים עריצים ייראוך׃

4:25 כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר־לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃

5:25 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ ף

6:25 ועשה יהוה צבאות לכל־העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃

7:25 ובלע בהר הזה פני־הלוט הלוט על־כל־העמים והמסכה הנסוכה על־כל־הגוים׃

8:25 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי יהוה דבר׃ ף

9:25 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃

10:25 כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן [כ= במי] [ק= במו] מדמנה׃

11:25 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃

12:25 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד־עפר׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:26 ביום ההוא יושר השיר־הזה בארץ יהודה עיר עז־לנו ישועה ישית חומות וחל׃

2:26 פתחו שערים ויבא גוי־צדיק שמר אמנים׃

3:26 יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃

4:26 בטחו ביהוה עדי־עד כי ביה יהוה צור עולמים׃

5:26 כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד־ארץ יגיענה עד־עפר׃

6:26 תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃

7:26 ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס׃

8:26 אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות־נפש׃

9:26 נפשי אויתיך בלילה אף־רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃

10:26 יחן רשע בל־למד צדק בארץ נכחות יעול ובל־יראה גאות יהוה׃ ס

11:26 יהוה רמה ידך בל־יחזיון יחזו ויבשו קנאת־עם אף־אש צריך תאכלם׃ ס

12:26 יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל־מעשינו פעלת לנו׃

13:26 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד־בך נזכיר שמך׃

14:26 מתים בל־יחיו רפאים בל־יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל־זכר למו׃

15:26 יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל־קצוי־ארץ׃

16:26 יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃

17:26 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃

18:26 הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל־נעשה ארץ ובל־יפלו ישבי תבל׃

19:26 יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל׃ ס

20:26 לך עמי בא בחדריך וסגר [כ= דלתיך] [ק= דלתך] בעדך חבי כמעט־רגע עד־[כ= יעבור] [ק= יעבר]־זעם׃

21:26 כי־הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב־הארץ עליו וגלתה הארץ את־דמיה ולא־תכסה עוד על־הרוגיה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:27 ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את־התנין אשר בים׃ ס

2:27 ביום ההוא כרם חמד ענו־לה׃

3:27 אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה׃

4:27 חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד׃

5:27 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה־לי׃

6:27 הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני־תבל תנובה׃ ס

7:27 הכמכת מכהו הכהו אם־כהרג הרגיו הרג׃

8:27 בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃

9:27 לכן בזאת יכפר עון־יעקב וזה כל־פרי הסר חטאתו בשומו כל־אבני מזבח כאבני־גר מנפצות לא־יקמו אשרים וחמנים׃

10:27 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃

11:27 ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם־בינות הוא על־כן לא־ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃ ס

12:27 והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד־נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל׃ ס

13:27 והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם׃

 Isaiah ישעיהו

1:28 הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא־שמנים הלומי יין׃

2:28 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃

3:28 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃

4:28 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃ ס

5:28 ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו׃

6:28 ולרוח משפט ליושב על־המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה׃ ס

7:28 וגם־אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן־היין תעו מן־השכר שגו בראה פקו פליליה׃

8:28 כי כל־שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׃ ס

9:28 את־מי יורה דעה ואת־מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים׃

10:28 כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם׃

11:28 כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל־העם הזה׃

12:28 אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃

13:28 והיה להם דבר־יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ ף

14:28 לכן שמעו דבר־יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם׃

15:28 כי אמרתם כרתנו ברית את־מות ועם־שאול עשינו חזה [כ= שיט] [ק= שוט] שוטף כי־[כ= עבר] [ק= יעבר] לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃ ס

16:28 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃

17:28 ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו׃

18:28 וכפר בריתכם את־מות וחזותכם את־שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃

19:28 מדי עברו יקח אתכם כי־בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק־זועה הבין שמועה׃

20:28 כי־קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃

21:28 כי כהר־פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו׃

22:28 ועתה אל־תתלוצצו פן־יחזקו מוסריכם כי־כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על־כל־הארץ׃

23:28 האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃

24:28 הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃

25:28 הלוא אם־שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו׃

26:28 ויסרו למשפט אלהיו יורנו׃

27:28 כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על־כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט׃

28:28 לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והםם גלגל עגלתו ופרשיו לא־ידקנו׃

29:28 גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:29 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על־שנה חגים ינקפו׃

2:29 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃

3:29 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃

4:29 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃

5:29 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃

6:29 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃

7:29 והיה כחלום חזון לילה המון כל־הגוים הצבאים על־אריאל וכל־צביה ומצדתה והמציקים לה׃

8:29 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל־הגוים הצבאים על־הר ציון׃ ס

9:29 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר׃

10:29 כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את־עיניכם את־הנביאים ואת־ראשיכם החזים כסה׃

11:29 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר־יתנו אתו אל־יודע [כ= הספר] [ק= ספר] לאמר קרא נא־זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃

12:29 ונתן הספר על אשר לא־ידע ספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא ידעתי ספר׃ ס

13:29 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃

14:29 לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ ס

15:29 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃

16:29 הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃

17:29 הלוא־עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃

18:29 ושמעו ביום־ההוא החרשים דברי־ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃

19:29 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃

20:29 כי־אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל־שקדי און׃

21:29 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ ס

22:29 לכן כה־אמר יהוה אל־בית יעקב אשר פדה את־אברהם לא־עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃

23:29 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את־קדוש יעקב ואת־אלהי ישראל יעריצו׃

24:29 וידעו תעי־רוח בינה ורוגנים ילמדו־לקח׃

 Isaiah ישעיהו

1:30 הוי בנים סוררים נאם־יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על־חטאת׃

2:30 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃

3:30 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל־מצרים לכלמה׃

4:30 כי־היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו׃

5:30 כל הבאיש על־עם לא־יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם־לחרפה׃ ס

6:30 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעוףף ישאו על־כתף עירים חילהם ועל־דבשת גמלים אוצרתם על־עם לא יועילו׃

7:30 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃

8:30 עתה בוא כתבה על־לוח אתם ועל־ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד־עולם׃

9:30 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא־אבו שמוע תורת יהוה׃

10:30 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו־לנו נכחות דברו־לנו חלקות חזו מהתלות׃

11:30 סורו מני־דרך הטו מני־ארח השביתו מפנינו את־קדוש ישראל׃ ס

12:30 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃

13:30 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר־פתאם לפתע יבוא שברה׃

14:30 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא־ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא׃ ף

15:30 כי כה־אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה* גבורתכם ולא אביתם׃

16:30 ותאמרו לא־כי על־סוס ננוס על־כן תנוסון ועל־קל נרכב על־כן יקלו רדפיכם׃

17:30 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם־נותרתם כתרן על־ראש ההר וכנס על־הגבעה׃

18:30 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחםכם כי־אלהי משפט יהוה אשרי כל־חוכי לו׃ ס

19:30 כי־עם בציון ישב בירושלם בכו לא־תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃

20:30 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא־יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את־מוריך׃

21:30 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו׃

22:30 וטמאתם את־צפוי פסילי כספך ואת־אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃

23:30 ונתן מטר זרעך אשר־תזרע את־האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃

24:30 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר־זרה ברחת ובמזרה׃

25:30 והיה על־כל־הר גבה ועל כל־גבעה נשאה פלגים יבלי־מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃

26:30 והיה אור־הלבנה* כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את־שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃ ס

27:30 הנה שם־יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃

28:30 ורוחו כנחל שוטף עד־צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃

29:30 השיר יהיה לכם כליל התקדש־חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־יהוה אל־צור ישראל׃

30:30 והשמיע יהוה את־הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃

31:30 כי־מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃

32:30 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם־[כ= בה] [ק= בם]׃

33:30 כי־ערוך מאתמול תפתה גם־[כ= הוא] [ק= היא] למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:31 הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו׃

2:31 וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און׃

3:31 ומצרים אדם ולא־אל וסוסיהם בשר ולא־רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון׃ ס

4:31 כי כה אמר־יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על־טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על־הר־ציון ועל־גבעתה׃

5:31 כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על־ירושלם גנון והציל פסח והמליט׃

6:31 שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃

7:31 כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃

8:31 ונפל אשור בחרב לא־איש וחרב לא־אדם תאכלנו ונס לו מפני־חרב ובחוריו למס יהיו׃

9:31 וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם־יהוה אשר־אור לו בציון ותנור לו בירושלם׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:32 הן לצדק ימלך־מלך ולשרים למשפט ישרו׃

2:32 והיה־איש כמחבא־רוח וסתר זרם כפלגי־מים בציון כצל סלע־כבד בארץ עיפה׃

3:32 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃

4:32 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃

5:32 לא־יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃

6:32 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה־און לעשות חנף ולדבר אל־יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃

7:32 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל [כ= ענוים] [ק= עניים] באמרי־שקר ובדבר אביון משפט׃

8:32 ונדיב נדיבות יעץ והוא על־נדיבות יקום׃ ף

9:32 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

10:32 ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃

11:32 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים׃

12:32 על־שדים ספדים על־שדי־חמד על־גפן פריה׃

13:32 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על־כל־בתי משוש קריה עליזה׃

14:32 כי־ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד־עולם משוש פראים מרעה עדרים׃

15:32 עד־יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל [כ= וכרמל] [ק= והכרמל] ליער יחשב׃

16:32 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃

17:32 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד־עולם׃

18:32 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃

19:32 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃

20:32 אשריכם זרעי על־כל־מים משלחי רגל־השור והחמור׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:33 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא־בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו־בך׃ ס

2:33 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף־ישועתנו בעת צרה׃

3:33 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

4:33 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

5:33 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

6:33 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ ס

7:33 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

8:33 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

9:33 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

10:33 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארוםם עתה אנשא׃

11:33 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

12:33 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ ס

13:33 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

14:33 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם׃

15:33 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

16:33 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

17:33 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

18:33 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים׃

19:33 את־עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

20:33 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאןן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו׃

21:33 כי אם־שם אדיר יהוה לנו מקום־נהרים יארים רחבי ידים בל־תלך בו אני־שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

22:33 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

23:33 נטשו חבליך בל־יחזקו כן־תרנם בל־פרשו נס אז חלק עד־שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

24:33 ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

 Isaiah ישעיהו

1:34 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל־צאצאיה׃

2:34 כי קצף ליהוה על־כל־הגוים וחמה על־כל־צבאם החריםם נתנם לטבח׃

3:34 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדםם׃

4:34 ונמקו כל־צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל־צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃

5:34 כי־רותה בשמים חרבי הנה על־אדום תרד ועל־עם חרמי למשפט׃

6:34 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃

7:34 וירדו ראמים עםם ופרים עם־אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃

8:34 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃

9:34 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃

10:34 לילה ויוםם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃

11:34 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו־בה ונטה עליה קו־תהו ואבני־בהו׃

12:34 חריה ואין־שם מלוכה יקראו וכל־שריה יהיו אפס׃

13:34 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃

14:34 ופגשו ציים את־איים ושעיר על־רעהו יקרא אך־שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃

15:34 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך־שם נקבצו דיות אשה רעותה׃

16:34 דרשו מעל־ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי־פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃

17:34 והוא־הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד־עולם יירשוה לדור ודור ישכנו־בה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:35 יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃

2:35 פרח תפרח ותגל אף גילת ורןן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד־יהוה הדר אלהינו׃ ס

3:35 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃

4:35 אמרו לנמהרי־לב חזקו אל־תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃

5:35 אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃

6:35 אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי־נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃

7:35 והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃

8:35 והיה־שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא־יעברנו טמא והוא־למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃

9:35 לא־יהיה שם אריה ופריץ חיות בל־יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים׃

10:35 ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:36 ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך־אשור על כל־ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃

2:36 וישלח מלך־אשור את־רב־שקה מלכיש ירושלמה אל־המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס׃

3:36 ויצא אליו אליקים בן־חלקיהו אשר על־הבית ושבנא הספר ויואח בן־אסף המזכיר׃

4:36 ויאמר אליהם רב־שקה אמרו־נא אל־חזקיהו כה־אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃

5:36 אמרתי אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי׃

6:36 הנה בטחת על־משענת הקנה הרצוץ הזה על־מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך־מצרים לכל־הבטחים עליו׃

7:36 וכי־תאמר אלי אל־יהוה אלהינו בטחנו הלוא־הוא אשר הסיר חזקיהו את־במתיו ואת־מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו׃

8:36 ועתה התערב נא את־אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם־תוכל לתת לך רכבים עליהם׃

9:36 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על־מצרים לרכב ולפרשים׃

10:36 ועתה המבלעדי יהוה עליתי על־הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל־הארץ הזאת והשחיתה׃

11:36 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל־רב־שקה דבר־נא אל־עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל־תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על־החומה׃

12:36 ויאמר רב־שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־[כ= חראיהם] [ק= צואתם] ולשתות את־[כ= שיניהם] [ק= מימי] [ק= רגליהם] עםכם׃

13:36 ויעמד רב־שקה ויקרא בקול־גדול יהודית ויאמר שמעו את־דברי המלך הגדול מלך אשור׃

14:36 כה אמר המלך אל־ישא לכם חזקיהו כי לא־יוכל להציל אתכם׃

15:36 ואל־יבטח אתכם חזקיהו אל־יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור׃

16:36 אל־תשמעו אל־חזקיהו ס כי כה אמר המלך אשור עשו־אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש־גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי־בורו׃

17:36 עד־באי ולקחתי אתכם אל־ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים׃

18:36 פן־יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את־ארצו מיד מלך אשור׃

19:36 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי־הצילו את־שמרון מידי׃

20:36 מי בכל־אלהי הארצות האלה אשר־הצילו את־ארצם מידי כי־יציל יהוה את־ירושלם מידי׃

21:36 ויחרישו ולא־ענו אתו דבר כי־מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃

22:36 ויבא אליקים בן־חלקיהו אשר־על־הבית ושבנא הסופר ויואח בן־אסף המזכיר אל־חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב־שקה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:37 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃

2:37 וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו בן־אמוץ הנביא׃

3:37 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃

4:37 אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃

5:37 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃

6:37 ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אותי׃

7:37 הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל־ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃

8:37 וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃

9:37 וישמע על־תרהקה מלך־כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃

10:37 כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאכ* אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃

11:37 הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחריםם ואתה תנצל׃

12:37 ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלשר׃

13:37 איה מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃

14:37 ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃

15:37 ויתפלל חזקיהו אל־יהוה לאמר׃

16:37 יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃

17:37 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל־דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃

18:37 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־כל־הארצות ואת־ארצם׃

19:37 ונתן את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃

20:37 ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי־אתה יהוה לבדך׃

21:37 וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחריב מלך אשור׃

22:37 זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃

23:37 את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל־קדוש ישראל׃

24:37 ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃

25:37 אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃

26:37 הלוא־שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃

27:37 וישביהן קצרי־יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃

28:37 ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃

29:37 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר־באת בה׃

30:37 וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים [כ= ואכול] [ק= ואכלו] פרים׃

31:37 ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃

32:37 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת׃ ס

33:37 לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבוא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃

34:37 בדרך אשר־בא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבוא נאם־יהוה׃

35:37 וגנותי על־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ ס

36:37 ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃

37:37 ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃

38:37 ויהי הוא* משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:38 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃

2:38 ויסב חזקיהו פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה׃

3:38 ויאמר אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ס

4:38 ויהי דבר־יהוה אל־ישעיהו לאמר׃

5:38 הלוך ואמרת אל־חזקיהו כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני יוסף על־ימיך חמש עשרה שנה׃

6:38 ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת׃

7:38 וזה־לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את־הדבר הזה אשר דבר׃

8:38 הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ ס

9:38 מכתב לחזקיהו מלך־יהודה בחלתו ויחי מחליו׃

10:38 אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃

11:38 אמרתי לא־אראה יה יה בארץ החיים לא־אביט אדם עוד עם־יושבי חדל׃

12:38 דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד־לילה תשלימני׃

13:38 שויתי עד־בקר כארי כן ישבר כל־עצמותי מיום עד־לילה תשלימני׃

14:38 כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה־לי ערבני׃

15:38 מה־אדבר ואמר־לי והוא עשה אדדה כל־שנותי על־מר נפשי׃

16:38 אדני עליהם יחיו ולכל־בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃

17:38 הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי׃

18:38 כי לא שאול תודך מות יהללך לא־ישברו יורדי־בור אל־אמתך׃

19:38 חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל־אמתך׃

20:38 יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל־ימי חיינו על־בית יהוה׃

21:38 ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על־השחין ויחי׃

22:38 ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:39 בעת ההוא שלח מרדך בלאדן בן־בלאדן מלך־בבל ספרים ומנחה אל־חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק׃

2:39 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את־בית [כ= נכתה] [ק= נכתו] את־הכסף ואת־הזהב ואת־הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל־בית כליו ואת כל־אשר נמצא באצרתיו לא־היה דבר אשר לא־הראם חזקיהו בביתו ובכל־ממשלתו׃

3:39 ויבא ישעיהו הנביא אל־המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃

4:39 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל־אשר בביתי ראו לא־היה דבר אשר לא־הראיתים באוצרתי׃

5:39 ויאמר ישעיהו אל־חזקיהו שמע דבר־יהוה צבאות׃

6:39 הנה ימים באים ונשא כל־אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד־היום הזה בבל לא־יותר דבר אמר יהוה׃

7:39 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃

8:39 ויאמר חזקיהו אל־ישעיהו טוב דבר־יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:40 נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃

2:40 דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל־חטאתיה׃ ס

3:40 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃

4:40 כל־גיא ינשא וכל־הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃

5:40 ונגלה כבוד יהוה וראו כל־בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ ס

6:40 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל־הבשר חציר וכל־חסדו כציץ השדה׃

7:40 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃

8:40 יבש חציר נבל ציץ ודבר־אלהינו יקום לעולם׃ ס

9:40 על הר־גבה עלי־לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל־תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃

10:40 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃

11:40 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ ס

12:40 מי־מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃

13:40 מי־תכן את־רוח* יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

14:40 את־מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃

15:40 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃

16:40 ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ ס

17:40 כל־הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו־לו׃

18:40 ואל־מי תדמיון אל ומה־דמות תערכו לו׃

19:40 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃

20:40 המסכן תרומה עץ לא־ירקב יבחר חרש חכם יבקש־לו להכין פסל לא ימוט׃

21:40 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃

22:40 הישב על־חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃

23:40 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃

24:40 אף בל־נטעו אף בל־זרעו אף בל־שרש בארץ גזעם וגם־נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ ס

25:40 ואל־מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃

26:40 שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ ס

27:40 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃

28:40 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃

29:40 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃

30:40 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃

31:40 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:41 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃

2:41 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃

3:41 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃

4:41 מי־פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת־אחרנים אני־הוא׃

5:41 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃

6:41 איש את־רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃

7:41 ויחזק חרש את־צרף מחליק פטיש את־הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃ ס

8:41 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃

9:41 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי־אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃

10:41 אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי׃

11:41 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃

12:41 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃

13:41 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל־תירא אני עזרתיך׃ ס

14:41 אל־תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם־יהוה וגאלך קדוש ישראל׃

15:41 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃

16:41 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃ ף

17:41 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃

18:41 אפתח על־שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם־מים וארץ ציה למוצאי מים׃

19:41 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃

20:41 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד־יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃ ף

21:41 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃

22:41 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃

23:41 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף־תיטיבו ותרעו ונשתעה [כ= ונרא] [ק= ונראה] יחדו׃

24:41 הן־אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃

25:41 העירותי מצפון ויאת ממזרח־שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו־חמר וכמו יוצר ירמס־טיט׃

26:41 מי־הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין־מגיד אף אין משמיע אף אין־שמע אמריכם׃

27:41 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃

28:41 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃

29:41 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:42 הן עבדי אתמך־בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃

2:42 לא יצעק ולא ישא ולא־ישמיע בחוץ קולו׃

3:42 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃

4:42 לא יכהה ולא ירוץ עד־ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ ף

5:42 כה־אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

6:42 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃

7:42 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃

8:42 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא־אתן ותהלתי לפסילים׃

9:42 הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ ף

10:42 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃

11:42 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃

12:42 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃

13:42 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף־יצריח על־איביו יתגבר׃ ס

14:42 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

15:42 אחריב הרים וגבעות וכל־עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃

16:42 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃

17:42 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ ס

18:42 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃

19:42 מי עור כי אם־עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃

20:42 [כ= ראית] [ק= ראות] רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃

21:42 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃

22:42 והוא עם־בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין־אמר השב׃

23:42 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃

24:42 מי־נתן [כ= למשוסה] [ק= למשסה*] יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃

25:42 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער־בו ולא־ישים על־לב׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:43 ועתה כה־אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל־תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי־אתה׃

2:43 כי־תעבר במים אתך־אני ובנהרות לא ישטפוך כי־תלך במו־אש לא תכוה ולהבה לא תבער־בך׃

3:43 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃

4:43 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃

5:43 אל־תירא כי אתך־אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃

6:43 אמר לצפון תני ולתימן אל־תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃

7:43 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף־עשיתיו׃

8:43 הוציא עם־עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃

9:43 כל־הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃

10:43 אתם עדי נאם־יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי־אני הוא לפני לא־נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ ס

11:43 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃

12:43 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם־יהוה ואני־אל׃

13:43 גם־מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ ס

14:43 כה־אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃

15:43 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ ס

16:43 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃

17:43 המוציא רכב־וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל־יקומו דעכו כפשתה כבו׃

18:43 אל־תזכרו ראשנות וקדמניות אל־תתבננו׃

19:43 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃

20:43 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי־נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃

21:43 עם־זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ ס

22:43 ולא־אתי קראת יעקב כי־יגעת בי ישראל׃

23:43 לא־הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃

24:43 לא־קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ ס

25:43 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃

26:43 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃

27:43 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃

28:43 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:44 ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃

2:44 כה־אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל־תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃

3:44 כי אצק־מים על־צמא ונזלים על־יבשה אצק רוחי על־זרעך וברכתי על־צאצאיך׃

4:44 וצמחו בבין חציר כערבים על־יבלי־מים׃

5:44 זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם־יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה׃ ף

6:44 כה־אמר יהוה מלך־ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׃

7:44 ומי־כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם־עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו׃

8:44 אל־תפחדו ואל־תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל־ידעתי׃

9:44 יצרי־פסל כלם תהו וחמודיהם בל־יועילו ועדיהם המה בל־יראו ובל־ידעו למען יבשו׃

10:44 מי־יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃

11:44 הן כל־חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃

12:44 חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם־רעב ואין כח לא־שתה מים וייעף׃

13:44 חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית׃

14:44 לכרת־לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ־לו בעצי־יער נטע ארן וגשם יגדל׃

15:44 והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף־ישיק ואפה לחם אף־יפעל־אל וישתחו עשהו פסל ויסגד־למו׃

16:44 חציו שרף במו־אש על־חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף־יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור׃

17:44 ושאריתו לאל עשה לפסלו [כ= יסגוד] [ק= יסגד]־לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃

18:44 לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃

19:44 ולא־ישיב אל־לבו ולא דעת ולא־תבונה לאמר חציו שרפתי במו־אש ואף אפיתי על־גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃

20:44 רעה אפר לב הותל הטהו ולא־יציל את־נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃ ס

21:44 זכר־אלה יעקב וישראל כי עבדי־אתה יצרתיך עבד־לי אתה ישראל לא תנשני׃

22:44 מחיתי כעב פשעיך וכעןן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃

23:44 רנו שמים כי־עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל־עץ בו כי־גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר׃ ף

24:44 כה־אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ [כ= מי] [כ= אתי] [ק= מאתי]׃

25:44 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל׃

26:44 מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקוםם׃

27:44 האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃

28:44 האמר לכורש רעי וכל־חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:45 כה־אמר יהוה למשיחו לכורש אשר־החזקתי בימינו לרד־לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃

2:45 אני לפניך אלך והדורים [כ= אושר] [ק= אישר] דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע׃

3:45 ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי־אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל׃

4:45 למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃

5:45 אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃

6:45 למען ידעו ממזרח־שמש וממערבה כי־אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד׃

7:45 יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל־אלה׃ ס

8:45 הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו־צדק תפתח־ארץ ויפרו־ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃ ס

9:45 הוי רב את־יצרו חרש את־חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה־תעשה ופעלך אין־ידים לו׃ ס

10:45 הוי אמר לאב מה־תוליד ולאשה מה־תחילין׃ ס

11:45 כה־אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על־בני ועל־פעל ידי תצוני׃

12:45 אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל־צבאם צויתי׃

13:45 אנכי העירתהו בצדק וכל־דרכיו אישר הוא־יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃ ף

14:45 כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר־כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים׃

15:45 אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃

16:45 בושו וגם־נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃

17:45 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא־תבשו ולא־תכלמו עד־עולמי עד׃ ף

18:45 כי כה אמר־יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא־תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃

19:45 לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים׃

20:45 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את־עץ פסלם ומתפללים אל־אל לא יושיע׃

21:45 הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין־עוד אלהים מבלעדי אל־צדיק ומושיע אין זולתי׃

22:45 פנו־אלי והושעו כל־אפסי־ארץ כי אני־אל ואין עוד׃

23:45 בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי־לי תכרע כל־ברך תשבע כל־לשון׃

24:45 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו׃

25:45 ביהוה יצדקו ויתהללו כל־זרע ישראל׃

 Isaiah ישעיהו

1:46 כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃

2:46 קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃ ס

3:46 שמעו אלי בית יעקב וכל־שארית בית ישראל העמסים מני־בטן הנשאים מני־רחם׃

4:46 ועד־זקנה אני הוא ועד־שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃ ס

5:46 למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃

6:46 הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף־ישתחוו׃

7:46 ישאהו על־כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף־יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃ ס

8:46 זכרו־זאת והתאששו השיבו פושעים על־לב׃

9:46 זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃

10:46 מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא־נעשו אמר עצתי תקום וכל־חפצי אעשה׃

11:46 קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש [כ= עצתו] [ק= עצתי] אף־דברתי אף־אביאנה יצרתי אף־אעשנה׃ ס

12:46 שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׃

13:46 קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:47 רדי ושבי על־עפר בתולת בת־בבל שבי־לארץ אין־כסא בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך רכה וענגה׃

2:47 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי־שבל גלי־שוק עברי נהרות׃

3:47 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ ס

4:47 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃

5:47 שבי דוםם ובאי בחשך בת־כשדים כי לא תוסיפי יקראו־לך גברת ממלכות׃

6:47 קצפתי על־עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא־שמת להם רחמים על־זקן הכבדת עלך מאד׃

7:47 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא־שמת אלה על־לבך לא זכרת אחריתה׃ ס

8:47 ועתה שמעי־זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃

9:47 ותבאנה לך שתי־אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתםם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃

10:47 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃

11:47 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃

12:47 עמדי־נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃

13:47 נלאית ברב עצתיך יעמדו־נא ויושיעך [כ= הברו] [ק= הברי] שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃

14:47 הנה היו כקש אש שרפתם לא־יצילו את־נפשם מיד להבה אין־גחלת לחםם אור לשבת נגדו׃

15:47 כן היו־לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:48 שמעו־זאת בית־יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃

2:48 כי־מעיר הקדש נקראו ועל־אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃ ס

3:48 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃

4:48 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃

5:48 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן־תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃

6:48 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃

7:48 עתה נבראו ולא מאז ולפני־יום ולא שמעתם פן־תאמר הנה ידעתין׃

8:48 גם לא־שמעת גם לא ידעת גם מאז לא־פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃

9:48 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם־לך לבלתי הכריתך׃

10:48 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃

11:48 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא־אתן׃ ס

12:48 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני־הוא אני ראשון אף אני אחרון׃

13:48 אף־ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃

14:48 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את־אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃

15:48 אני אני דברתי אף־קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃

16:48 קרבו אלי שמעו־זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃ ף

17:48 כה־אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריךך בדרך תלך׃

18:48 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃

19:48 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא־יכרת ולא־ישמד שמו מלפני׃

20:48 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד־קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃

21:48 ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע־צור ויזבו מים׃

22:48 אין שלום אמר יהוה לרשעים׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:49 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃

2:49 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃

3:49 ויאמר לי עבדי־אתה ישראל אשר־בך אתפאר׃

4:49 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את־יהוה ופעלתי את־אלהי׃

5:49 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל [כ= לא] [ק= לו] יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃

6:49 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את־שבטי יעקב [כ= ונצירי] [ק= ונצורי] ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד־קצה הארץ׃ ס

7:49 כה אמר־יהוה גאל ישראל קדושו לבזה־נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃

8:49 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות׃

9:49 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על־דרכים ירעו ובכל־שפיים מרעיתם׃

10:49 לא ירעבו ולא יצמאו ולא־יכם שרב ושמש כי־מרחםם ינהגם ועל־מבועי מים ינהלם׃

11:49 ושמתי כל־הרי לדרך ומסלתי ירמון׃

12:49 הנה־אלה מרחוק יבאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃

13:49 רנו שמים וגילי ארץ [כ= יפצחו] [ק= ופצחו] הרים רנה כי־נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃ ס

14:49 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני׃

15:49 התשכח אשה עולה מרחם בן־בטנה גם־אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃

16:49 הן על־כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃

17:49 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃

18:49 שאי־סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו־לך חי־אני נאם־יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה׃

19:49 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך׃

20:49 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר־לי המקום גשה־לי ואשבה׃

21:49 ואמרת בלבבך מי ילד־לי את־אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם׃ ף

22:49 כה־אמר אדני יהוה הנה אשא אל־גוים ידי ואל־עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על־כתף תנשאנה׃

23:49 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי־אני יהוה אשר לא־יבשו קוי׃ ס

24:49 היקח מגבור מלקוח ואם־שבי צדיק ימלט׃

25:49 כי־כה אמר יהוה גם־שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושיע׃

26:49 והאכלתי את־מוניך את־בשרם וכעסיס דםם ישכרון וידעו כל־בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:50 כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אםכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר־מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אםכם׃

2:50 מדוע באתי ואין איש קראתי* ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם־אין־בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃

3:50 אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃ ס

4:50 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃

5:50 אדני יהוה פתח־לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃

6:50 גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃

7:50 ואדני יהוה יעזר־לי על־כן לא נכלמתי על־כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־לא אבוש׃

8:50 קרוב מצדיקי מי־יריב אתי נעמדה יחד מי־בעל משפטי יגש אלי׃

9:50 הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃

10:50 מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃

11:50 הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה־זאת לכם למעצבה תשכבון׃ ף

 Isaiah ישעיהו

1:51 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל־צור חצבתם ואל־מקבת בור נקרתם׃

2:51 הביטו אל־אברהם אביכם ואל־שרה תחוללכם כי־אחד קראתיו ואברכהו וארבהו׃ ס

3:51 כי־נחם יהוה ציון נחם כל־חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן־יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃ ס

4:51 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע׃

5:51 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל־זרעי ייחלון׃

6:51 שאו לשמים עיניכם והביטו אל־הארץ מתחת כי־שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו־כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת׃ ס

7:51 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל־תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל־תחתו׃

8:51 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים׃ ס

9:51 עורי עורי לבשי־עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃

10:51 הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים׃

11:51 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃ ס

12:51 אנכי אנכי הוא מנחםכם מי־את ותיראי מאנוש ימות ומבן־אדם חציר ינתן׃

13:51 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד* כל־היום מפני חמת המציק כאשר כוןן להשחית ואיה חמת המציק׃

14:51 מהר צעה להפתח ולא־ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃

15:51 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃

16:51 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי־אתה׃ ס

17:51 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את־כוס חמתו את־קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃

18:51 אין־מנהל לה מכל־בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל־בנים גדלה׃

19:51 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃

20:51 בניך עלפו שכבו בראש כל־חוצות כתוא מכמר המלאים חמת־יהוה גערת אלהיך׃

21:51 לכן שמעי־נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃ ס

22:51 כה־אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את־כוס התרעלה את־קבעת כוס חמתי לא־תוסיפי לשתותה עוד׃

23:51 ושמתיה ביד־מוגיך אשר־אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:52 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא׃

2:52 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם [כ= התפתחו] [ק= התפתחי] מוסרי צוארך שביה בת־ציון׃ ס

3:52 כי־כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃

4:52 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד־עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃

5:52 ועתה [כ= מי] [ק= מה]־לי־פה נאם־יהוה כי־לקח עמי חנם [כ= משלו] [ק= משליו] יהילילו נאם־יהוה ותמיד כל־היום שמי מנאץ׃

6:52 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי־אני־הוא המדבר הנני׃

7:52 מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃

8:52 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃

9:52 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי־נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃

10:52 חשף יהוה את־זרוע קדשו לעיני כל־הגוים וראו כל־אפסי־ארץ את ישועת אלהינו׃ ס

11:52 סורו סורו צאו משם טמא אל־תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃

12:52 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי־הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ ס

13:52 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃

14:52 כאשר שממו עליך רבים כן־משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃

15:52 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא־ספר להם ראו ואשר לא־שמעו התבוננו׃

 Isaiah ישעיהו

1:53 מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על־מי נגלתה׃

2:53 ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא־תאר לו ולא הדר ונראהו ולא־מראה ונחמדהו׃

3:53 נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃

4:53 אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃

5:53 והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא־לנו׃

6:53 כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃

7:53 נגש והוא נענה ולא יפתח־פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

8:53 מעצר וממשפט לקח ואת־דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃

9:53 ויתן את־רשעים קברו ואת־עשיר במתיו על לא־חמס עשה ולא מרמה בפיו׃

10:53 ויהוה חפץ דכאו החלי אם־תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃

11:53 מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃

12:53 לכן אחלק־לו ברבים ואת־עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת־פשעים נמנה והוא חטא־רבים נשא ולפשעים יפגיע׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:54 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃

2:54 הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל־תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי׃

3:54 כי־ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו׃

4:54 אל־תיראי כי־לא תבושי ואל־תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי־עוד׃

5:54 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל־הארץ יקרא׃

6:54 כי־כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך׃

7:54 ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך׃

8:54 בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה׃ ס

9:54 כי־מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי־נח עוד על־הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער־בך׃

10:54 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא־ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה׃ ס

11:54 עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים׃

12:54 ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל־גבולך לאבני־חפץ׃

13:54 וכל־בניך למודי יהוה ורב שלום בניך׃

14:54 בצדקה תכונני רחקי מעשק כי־לא תיראי וממחתה כי לא־תקרב אליך׃

15:54 הן גור יגור אפס מאותי מי־גר אתך עליך יפול׃

16:54 [כ= הן] [ק= הנה] אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל׃

17:54 כל־כלי יוצר עליך לא יצלח וכל־לשון תקום־אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם־יהוה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:55 הוי כל־צמא לכו למים ואשר אין־לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא־כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃

2:55 למה תשקלו־כסף בלוא־לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו־טוב ותתענג בדשן נפשכם׃

3:55 הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים׃

4:55 הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים׃

5:55 הן גוי לא־תדע תקרא וגוי לא־ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ ס

6:55 דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב׃

7:55 יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל־יהוה וירחמהו ואל־אלהינו כי־ירבה לסלוח׃

8:55 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃

9:55 כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃

10:55 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן־השמים ושמה לא ישוב כי אם־הרוה את־הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃

11:55 כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא־ישוב אלי ריקם כי אם־עשה את־אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו׃

12:55 כי־בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל־עצי השדה ימחאו־כף׃

13:55 תחת הנעצוץ יעלה ברוש [כ= תחת] [ק= ותחת] הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:56 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי־קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃

2:56 אשרי אנוש יעשה־זאת ובן־אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל־רע׃ ס

3:56 ואל־יאמר בן־הנכר הנלוה אל־יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל־יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃ ס

4:56 כי־כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את־שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃

5:56 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן־לו אשר לא יכרת׃ ס

6:56 ובני הנכר הנלוים על־יהוה לשרתו ולאהבה את־שם יהוה להיות לו לעבדים כל־שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃

7:56 והביאותים אל־הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על־מזבחי כי ביתי בית־תפלה יקרא לכל־העמים׃

8:56 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃

9:56 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל־חיתו ביער׃ ס

10:56 [כ= צפו] [ק= צפיו] עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃

11:56 והכלבים עזי־נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃

12:56 אתיו אקחה־יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול* יתר מאד׃

 Isaiah ישעיהו

1:57 הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־חסד נאספים באין מבין כי־מפני הרעה נאסף הצדיק׃

2:57 יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו׃

3:57 ואתם קרבו־הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

4:57 על־מי תתענגו על־מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא־אתם ילדי־פשע זרע שקר׃

5:57 הנחמים באלים תחת כל־עץ רעןן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

6:57 בחלקי־נחל חלקך הם הם גורלך גם־להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

7:57 על הר־גבה ונשא שמת משכבך גם־שם עלית לזבח זבח׃

8:57 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

9:57 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי ציריכם עד־מרחק ותשפילי עד־שאול׃

10:57 ברב דרךך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על־כן לא חלית׃

11:57 ואת־מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא־שמת על־לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

12:57 אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך׃

13:57 בזעקך יצילך קבוציך ואת־כלם ישא־רוח יקח־הבל והחוסה בי ינחל־ארץ ויירש הר־קדשי׃

14:57 ואמר סלו־סלו פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ ס

15:57 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת־דכא ושפל־רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

16:57 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי־רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

17:57 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

18:57 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

19:57 בורא [כ= נוב] [ק= ניב] שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

20:57 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

21:57 אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:58 קרא בגרון אל־תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃

2:58 ואותי יומ* יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר־צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי־צדק קרבת אלהים יחפצון׃

3:58 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צםכם תמצאו־חפץ וכל־עצביכם תנגשו׃

4:58 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא־תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃

5:58 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון ליהוה׃

6:58 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות* מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל־מוטה תנתקו׃

7:58 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי־תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

8:58 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃

9:58 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם־תסיר מתוךך מוטה שלח אצבע ודבר־און׃

10:58 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃

11:58 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו׃

12:58 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור־ודור תקוםם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃

13:58 אם־תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃

14:58 אז תתענג על־יהוה והרכבתיך על־[כ= במותי] [ק= במתי] ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:59 הן לא־קצרה יד־יהוה מהושיע ולא־כבדה אזנו משמוע׃

2:59 כי אם־עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים םכם משמוע׃

3:59 כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו־שקר לשונכם עולה תהגה׃

4:59 אין־קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על־תהו ודבר־שוא הרו עמל והוליד און׃

5:59 ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה׃

6:59 קוריהם לא־יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי־און ופעל חמס בכפיהם׃

7:59 רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃

8:59 דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃

9:59 על־כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה־חשך לנגהות באפלות נהלך׃

10:59 נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃

11:59 נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃

12:59 כי־רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי־פשעינו אתנו ועונתינו ידענום׃

13:59 פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר־עשק וסרה הרו והגו מלב דברי־שקר׃

14:59 והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי־כשלה ברחוב אמת ונכחה לא־תוכל לבוא׃

15:59 ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי־אין משפט׃

16:59 וירא כי־אין איש וישתוםם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃

17:59 וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה׃

18:59 כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃

19:59 וייראו ממערב את־שם יהוה וממזרח־שמש את־כבודו כי־יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו׃

20:59 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה׃

21:59 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר־שמתי בפיך לא־ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד־עולם׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:60 קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח׃

2:60 כי־הנה החשך יכסה־ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃

3:60 והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃

4:60 שאי־סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו־לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על־צד תאמנה׃

5:60 אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי־יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך׃

6:60 שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו׃

7:60 כל־צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על־רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר׃

8:60 מי־אלה כעב תעופינה וכיונים אל־ארבתיהם׃

9:60 כי־לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃

10:60 ובנו בני־נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך׃

11:60 ופתחו שעריך תמיד יוםם ולילה לא יסגרו* להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים׃

12:60 כי־הגוי והממלכה אשר לא־יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃

13:60 כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד׃

14:60 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על־כפות רגליך כל־מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃

15:60 תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור׃

16:60 וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃

17:60 תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה׃

18:60 לא־ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה׃

19:60 לא־יהיה־לך עוד השמש לאור יוםם ולנגה הירח לא־יאיר לך והיה־לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃

20:60 לא־יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה־לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃

21:60 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר [כ= מטעו] [ק= מטעי] מעשה ידי להתפאר׃

22:60 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:61 רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי־לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח־קוח׃

2:61 לקרא שנת־רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל־אבלים׃

3:61 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃

4:61 ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור׃

5:61 ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃

6:61 ואתם כהני יהוה תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו׃

7:61 תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה* להם׃

8:61 כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם׃

9:61 ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל־ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה׃ ס

10:61 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃

11:61 כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל־הגוים׃

 Isaiah ישעיהו

1:62 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד־יצא כנגה* צדקה וישועתה כלפיד יבער׃

2:62 וראו גוים צדקך וכל־מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃

3:62 והיית עטרת תפארת ביד־יהוה [כ= וצנוף] [ק= וצניף] מלוכה בכף־אלהיך׃

4:62 לא־יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא־יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי־בה ולארצך בעולה כי־חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃

5:62 כי־יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על־כלה ישיש עליך אלהיך׃

6:62 על־חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל־היום וכל־הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את־יהוה אל־דמי לכם׃

7:62 ואל־תתנו דמי לו עד־יכוןן ועד־ישים את־ירושלם תהלה בארץ׃

8:62 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם־אתן את־דגנך עוד מאכל לאיביך ואם־ישתו בני־נכר תירושך אשר יגעת בו׃

9:62 כי מאספיו יאכלהו והללו את־יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ ס

10:62 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על־העמים׃

11:62 הנה יהוה השמיע אל־קצה הארץ אמרו לבת־ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃

12:62 וקראו להם עם־הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:63 מי־זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃

2:63 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃

3:63 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין־איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושי אגאלתי׃

4:63 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃

5:63 ואביט ואין עזר ואשתוםם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃

6:63 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ ס

7:63 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃

8:63 ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃

9:63 בכל־צרתם [כ= לא] [ק= לו] צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עולם׃

10:63 והמה מרו ועצבו את־רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם׃

11:63 ויזכר ימי־עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את־רוח קדשו׃

12:63 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃

13:63 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃

14:63 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃

15:63 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃

16:63 כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃

17:63 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃

18:63 למצער ירשו עם־קדשך צרינו בוססו מקדשך׃

19:63 היינו מעולם לא־משלת בם לא־נקרא שמך עליהם לוא־קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃

 Isaiah ישעיהו

1:64 כקדח אש המסים מים תבעה־אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃

2:64 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃

3:64 ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה־לו׃

4:64 פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃

5:64 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל־צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃

6:64 ואין־קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי־הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד־עוננו׃

7:64 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃

8:64 אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו׃

9:64 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃

10:64 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל־מחמדינו היה לחרבה׃

11:64 העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד־מאד׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:65 נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל־גוי לא־קרא בשמי׃

2:65 פרשתי ידי כל־היום אל־עם סורר ההלכים הדרך לא־טוב אחר מחשבתיהם׃

3:65 העם המכעיסים אותי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים׃

4:65 הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלימ* בשר החזיר [כ= ופרק] [ק= ומרק] פגלים כליהם׃

5:65 האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום׃

6:65 הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם׃

7:65 עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על־ההרים ועל־הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה [כ= על] [ק= אל]־חיקם׃ ס

8:65 כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל־תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל׃

9:65 והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו־שמה׃

10:65 והיה השרון לנוה־צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני׃

11:65 ואתם עזבי יהוה השכחים את־הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך׃

12:65 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרתם׃ ף

13:65 לכן כה־אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃

14:65 הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃

15:65 והנחתם שםכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃

16:65 אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃

17:65 כי־הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על־לב׃

18:65 כי־אם־שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא כי הנני בורא את־ירושלם גילה ועמה משוש׃

19:65 וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא־ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃

20:65 לא־יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא־ימלא את־ימיו כי הנער בן־מאה שנה ימות והחוטא בן־מאה שנה יקלל׃

21:65 ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃

22:65 לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי־כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃

23:65 לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם׃

24:65 והיה טרם־יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃

25:65 זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל־תבן ונחש עפר לחמו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי אמר יהוה׃ ס

 Isaiah ישעיהו

1:66 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי־זה בית אשר תבנו־לי ואי־זה מקום מנוחתי׃

2:66 ואת־כל־אלה ידי עשתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני ונכה־רוח וחרד על־דברי׃

3:66 שוחט השור מכה־איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃

4:66 גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרו׃ ס

5:66 שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃

6:66 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃

7:66 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃

8:66 מי־שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם אחת כי־חלה גם־ילדה ציון את־בניה׃

9:66 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ ס

10:66 שמחו את־ירושלם וגילו בה כל־אהביה שישו אתה משוש כל־המתאבלים עליה׃

11:66 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ ס

12:66 כי־כה אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על־צד תנשאו ועל־ברכים תשעשעו׃

13:66 כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחםכם ובירושלם תנחמו׃

14:66 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־עבדיו וזעם את־איביו׃

15:66 כי־הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי־אש׃

16:66 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את־כל־בשר ורבו חללי יהוה׃

17:66 המתקדשים והמטהרים אל־הגנות אחר [כ= אחד] [ק= אחת] בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם־יהוה׃

18:66 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו וראו את־כבודי׃

19:66 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים׃

20:66 והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את־המנחה בכלי טהור בית יהוה׃

21:66 וגם־מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃

22:66 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־יהוה כן יעמד זרעכם ושםכם׃

23:66 והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃

24:66 ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל־בשר׃