BHS (Consonants Only)*(Leningrad Codex)

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  

 Leviticus ספר ויקרא

1:1 ויקרא אל־משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃

2:1 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי־יקריב םכם קרבן ליהוה מן־הבהמה מן־הבקר ומן־הצאן תקריבו את־קרבנכם׃

3:1 אם־עלה קרבנו מן־הבקר זכר תמים יקריבנו אל־פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃

4:1 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃

5:1 ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד׃

6:1 והפשיט את־העלה ונתח אתה לנתחיה׃

7:1 ונתנו בני אהרן הכהן אש על־המזבח וערכו עצים על־האש׃

8:1 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את־הראש ואת־הפדר על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

9:1 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את־הכל המזבחה עלה אשה ריח־ניחוח ליהוה׃ ס

10:1 ואם־מן־הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃

11:1 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב׃

12:1 ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו ואת־פדרו וערך הכהן אתם על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח׃

13:1 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את־הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ף

14:1 ואם מן־העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן־התרים או מן־בני היונה את־קרבנו׃

15:1 והקריבו הכהן אל־המזבח ומלק את־ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃

16:1 והסיר את־מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל־מקום הדשן׃

17:1 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על־העצים אשר על־האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ ס

 Leviticus ספר ויקרא

1:2 ונפש כי־תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃

2:2 והביאה אל־בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל־לבנתה והקטיר הכהן את־אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

3:2 והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ ס

4:2 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ ס

5:2 ואם־מנחה על־המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃

6:2 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ ס

7:2 ואם־מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃

8:2 והבאת את־המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה אל־המזבח׃

9:2 והרים הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃

10:2 והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃

11:2 כל־המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל־שאר וכל־דבש לא־תקטירו ממנו אשה ליהוה׃

12:2 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל־המזבח לא־יעלו לריח ניחח׃

13:2 וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח׃ ס

14:2 ואם־תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃

15:2 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃

16:2 והקטיר הכהן את־אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל־לבנתה אשה ליהוה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:3 ואם־זבח שלמים קרבנו אם מן־הבקר הוא מקריב אם־זכר אם־נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה׃

2:3 וסמך ידו על־ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את־הדם על־המזבח סביב׃

3:3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

4:3 ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכליות יסירנה׃

5:3 והקטירו אתו בני־אהרן המזבחה על־העלה אשר על־העצים אשר על־האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ ף

6:3 ואם־מן־הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃

7:3 אם־כשב הוא־מקריב את־קרבנו והקריב אתו לפני יהוה׃

8:3 וסמך את־ידו על־ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את־דמו על־המזבח סביב׃

9:3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

10:3 ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

11:3 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃ ף

12:3 ואמ* עז קרבנו והקריבו לפני יהוה׃

13:3 וסמך את־ידו על־ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את־דמו על־המזבח סביב׃

14:3 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את־החלב המכסה את־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

15:3 ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

16:3 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל־חלב ליהוה׃

17:3 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל־חלב וכל־דם לא תאכלו׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:4 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:4 דבר אל־בני ישראל לאמר נפש כי־תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃

3:4 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן־בקר תמים ליהוה לחטאת׃

4:4 והביא את־הפר אל־פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את־ידו על־ראש הפר ושחט את־הפר לפני יהוה׃

5:4 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל־אהל מועד׃

6:4 וטבל הכהן את־אצבעו בדם והזה מן־הדם שבע פעמים לפני יהוה את־פני פרכת הקדש׃

7:4 ונתן הכהן מן־הדם על־קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל־דם הפר ישפך אל־יסוד מזבח העלה אשר־פתח אהל מועד׃

8:4 ואת־כל־חלב פר החטאת ירים ממנו את־החלב המכסה על־הקרב ואת כל־החלב אשר על־הקרב׃

9:4 ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכליות יסירנה׃

10:4 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃

11:4 ואת־עור הפר ואת־כל־בשרו על־ראשו ועל־כרעיו וקרבו ופרשו׃

12:4 והוציא את־כל־הפר אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור אל־שפך הדשן ושרף אתו על־עצים באש על־שפך הדשן ישרף׃ ף

13:4 ואם כל־עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל־מצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשמו׃

14:4 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן־בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃

15:4 וסמכו זקני העדה את־ידיהם על־ראש הפר לפני יהוה ושחט את־הפר לפני יהוה׃

16:4 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל־אהל מועד׃

17:4 וטבל הכהן אצבעו מן־הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃

18:4 ומן־הדם יתן על־קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל־הדם ישפך אל־יסוד מזבח העלה אשר־פתח אהל מועד׃

19:4 ואת כל־חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃

20:4 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה־לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃

21:4 והוציא את־הפר אל־מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃ ף

22:4 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל־מצות יהוה אלהיו אשר לא־תעשינה בשגגה ואשם׃

23:4 או־הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את־קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃

24:4 וסמך ידו על־ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר־ישחט את־העלה לפני יהוה חטאת הוא׃

25:4 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־דמו ישפך אל־יסוד מזבח העלה׃

26:4 ואת־כל־חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃ ף

27:4 ואם־נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא־תעשינה ואשם׃

28:4 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על־חטאתו אשר חטא׃

29:4 וסמך את־ידו על ראש החטאת ושחט את־החטאת במקום העלה׃

30:4 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־כל־דמה ישפך אל־יסוד המזבח׃

31:4 ואת־כל־חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃ ף

32:4 ואם־כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃

33:4 וסמך את־ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את־העלה׃

34:4 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על־קרנת מזבח העלה ואת־כל־דמה ישפך אל־יסוד המזבח׃

35:4 ואת־כל־חלבה יסיר כאשר יוסר חלב־הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על־חטאתו אשר־חטא ונסלח לו׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:5 ונפש כי־תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם־לוא יגיד ונשא עונו׃

2:5 או נפש אשר תגע בכל־דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או* בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃

3:5 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃

4:5 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא־ידע ואשם לאחת מאלה׃

5:5 והיה כי־יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה׃

6:5 והביא את־אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן־הצאן כשבה או־שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו׃

7:5 ואם־לא תגיע ידו די שה והביא את־אשמו אשר חטא שתי תרים או־שני בני־יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה׃

8:5 והביא אתם אל־הכהן והקריב את־אשר לחטאת ראשונה ומלק את־ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׃

9:5 והזה מדם החטאת על־קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל־יסוד המזבח חטאת הוא׃

10:5 ואת־השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר־חטא ונסלח לו׃ ס

11:5 ואם־לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני־יונה והביא את־קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא־ישים עליה שמן ולא־יתן עליה לבנה כי חטאת היא׃

12:5 והביאה אל־הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את־אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא׃

13:5 וכפר עליו הכהן על־חטאתו אשר־חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה׃ ס

14:5 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

15:5 נפש כי־תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את־אשמו ליהוה איל תמים מן־הצאן בערךך כסף־שקלים בשקל־הקדש לאשם׃

16:5 ואת אשר חטא מן־הקדש ישלם ואת־חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו׃ ף

17:5 ואם־נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל־מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא־ידע ואשם ונשא עונו׃

18:5 והביא איל תמים מן־הצאן בערךך לאשם אל־הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר־שגג והוא לא־ידע ונסלח לו׃

19:5 אשם הוא אשם אשם ליהוה׃ ף

20:5 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

21:5 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או־בתשומת יד או בגזל או עשק את־עמיתו׃

22:5 או־מצא אבדה וכחש בה ונשבע על־שקר על־אחת מכל אשר־יעשה האדם לחטא בהנה׃

23:5 והיה כי־יחטא ואשם והשיב את־הגזלה אשר גזל או את־העשק אשר עשק או את־הפקדון אשר הפקד אתו או את־האבדה אשר מצא׃

24:5 או מכל אשר־ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו׃

25:5 ואת־אשמו יביא ליהוה איל תמים מן־הצאן בערךך לאשם אל־הכהן׃

26:5 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על־אחת מכל אשר־יעשה לאשמה בה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:6 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:6 צו את־אהרן ואת־בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על־המזבח כל־הלילה עד־הבקר ואש המזבח תוקד בו׃

3:6 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי־בד ילבש על־בשרו והרים את־הדשן אשר תאכל האש את־העלה על־המזבח ושמו אצל המזבח׃

4:6 ופשט את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למחנה אל־מקום טהור׃

5:6 והאש על־המזבח תוקד־בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃

6:6 אש תמיד תוקד על־המזבח לא תכבה׃ ס

7:6 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני־אהרן לפני יהוה אל־פני המזבח׃

8:6 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל־הלבנה אשר על־המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃

9:6 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל־מועד יאכלוה׃

10:6 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃

11:6 כל־זכר בבני אהרן יאכלנה* חק־עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר־יגע בהם יקדש׃ ף

12:6 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

13:6 זה קרבן אהרן ובניו אשר־יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃

14:6 על־מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח־ניחח ליהוה׃

15:6 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק־עולם ליהוה כליל תקטר׃

16:6 וכל־מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ ף

17:6 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

18:6 דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃

19:6 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃

20:6 כל אשר־יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על־הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃

21:6 וכלי־חרש אשר תבשל־בו ישבר ואם־בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃

22:6 כל־זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃

23:6 וכל־חטאת אשר יובא מדמה אל־אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:7 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

2:7 במקום אשר ישחטו את־העלה ישחטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־המזבח סביב׃

3:7 ואת כל־חלבו יקריב ממנו את האליה ואת־החלב המכסה את־הקרב׃

4:7 ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃

5:7 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

6:7 כל־זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

7:7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו לו יהיה׃

8:7 והכהן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

9:7 וכל־מנחה אשר תאפה בתנור וכל־נעשה במרחשת ועל־מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

10:7 וכל־מנחה בלולה־בשמן וחרבה לכל־בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ ף

11:7 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

12:7 אם על־תודה יקריבנו והקריב על־זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

13:7 על־חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת שלמיו׃

14:7 והקריב ממנו אחד מכל־קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם השלמים לו יהיה׃

15:7 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃

16:7 ואם־נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

17:7 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

18:7 ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

19:7 והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃

20:7 והנפש אשר־תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

21:7 ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

22:7 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

23:7 דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

24:7 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

25:7 כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

26:7 וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

27:7 כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ ף

28:7 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

29:7 דבר אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

30:7 ידיו תביאינה את אשי יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

31:7 והקטיר הכהן את־החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

32:7 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

33:7 המקריב את־דם השלמים ואת־החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

34:7 כי את־חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל׃

35:7 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

36:7 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

37:7 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

38:7 אשר צוה* יהוה את־משה בהר סיני ביום צותו את־בני ישראל להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:8 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:8 קח את־אהרן ואת־בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות׃

3:8 ואת כל־העדה הקהל אל־פתח אהל מועד׃

4:8 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל־פתח אהל מועד׃

5:8 ויאמר משה אל־העדה זה הדבר אשר־צוה יהוה לעשות׃

6:8 ויקרב משה את־אהרן ואת־בניו וירחץ אתם במים׃

7:8 ויתן עליו את־הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את־המעיל ויתן עליו את־האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו׃

8:8 וישם עליו את־החשן ויתן אל־החשן את־האורים ואת־התמים׃

9:8 וישם את־המצנפת על־ראשו וישם על־המצנפת אל־מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את־משה׃

10:8 ויקח משה את־שמן המשחה וימשח את־המשכן ואת־כל־אשר־בו ויקדש אתם׃

11:8 ויז ממנו על־המזבח שבע פעמים וימשח את־המזבח ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו לקדשם׃

12:8 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו׃

13:8 ויקרב משה את־בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את־משה׃

14:8 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש פר החטאת׃

15:8 וישחט ויקח משה את־הדם ויתן על־קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את־המזבח ואת־הדם יצק אל־יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו׃

16:8 ויקח את־כל־החלב אשר על־הקרב ואת יתרת הכבד ואת־שתי הכלית ואת־חלבהן ויקטר משה המזבחה׃

17:8 ואת־הפר ואת־ערו ואת־בשרו ואת־פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את־משה׃

18:8 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃

19:8 וישחט ויזרק משה את־הדם על־המזבח סביב׃

20:8 ואת־האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את־הראש ואת־הנתחים ואת־הפדר׃

21:8 ואת־הקרב ואת־הכרעים רחץ במים ויקטר משה את־כל־האיל המזבחה עלה הוא לריח־ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃

22:8 ויקרב את־האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃

23:8 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על־תנוך אזן־אהרן הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית׃

24:8 ויקרב את־בני אהרן ויתן משה מן־הדם על־תנוך אזנם הימנית ועל־בהן ידם הימנית ועל־בהן רגלם הימנית ויזרק משה את־הדם על־המזבח סביב׃

25:8 ויקח את־החלב ואת־האליה ואת־כל־החלב אשר על־הקרב ואת יתרת הכבד ואת־שתי הכלית ואת־חלבהן ואת שוק הימין׃

26:8 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על־החלבים ועל שוק הימין׃

27:8 ויתן את־הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה׃

28:8 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על־העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה׃

29:8 ויקח משה את־החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את־משה׃

30:8 ויקח משה משמן המשחה ומן־הדם אשר על־המזבח ויז על־אהרן על־בגדיו ועל־בניו ועל־בגדי בניו אתו ויקדש את־אהרן את־בגדיו ואת־בניו ואת־בגדי בניו אתו׃

31:8 ויאמר משה אל־אהרן ואל־בניו בשלו את־הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת־הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃

32:8 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו׃

33:8 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את־ידכם׃

34:8 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם׃

35:8 ופתח אהל מועד תשבו יוםם ולילה שבעת ימים ושמרתם את־משמרת יהוה ולא תמותו כי־כן צויתי׃

36:8 ויעש אהרן ובניו את כל־הדברים אשר־צוה יהוה ביד־משה׃ ס

 Leviticus ספר ויקרא

1:9 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל׃

2:9 ויאמר אל־אהרן קח־לך עגל בן־בקר לחטאת ואיל לעלה תמיםם והקרב לפני יהוה׃

3:9 ואל־בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר־עזים לחטאת ועגל וכבש בני־שנה תמיםם לעלה׃

4:9 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם׃

5:9 ויקחו את אשר צוה משה אל־פני אהל מועד ויקרבו כל־העדה ויעמדו לפני יהוה׃

6:9 ויאמר משה זה הדבר אשר־צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה׃

7:9 ויאמר משה אל־אהרן קרב אל־המזבח ועשה את־חטאתך ואת־עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את־קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה׃

8:9 ויקרב אהרן אל־המזבח וישחט את־עגל החטאת אשר־לו׃

9:9 ויקרבו בני אהרן את־הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על־קרנות המזבח ואת־הדם יצק אל־יסוד המזבח׃

10:9 ואת־החלב ואת־הכלית ואת־היתרת מן־הכבד מן־החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את־משה׃

11:9 ואת־הבשר ואת־העור שרף באש מחוץ למחנה׃

12:9 וישחט את־העלה וימצאו בני אהרן אליו את־הדם ויזרקהו על־המזבח סביב׃

13:9 ואת־העלה המציאו אליו לנתחיה ואת־הראש ויקטר על־המזבח׃

14:9 וירחץ את־הקרב ואת־הכרעים ויקטר על־העלה המזבחה׃

15:9 ויקרב את קרבן העם ויקח את־שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון׃

16:9 ויקרב את־העלה ויעשה כמשפט׃

17:9 ויקרב את־המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על־המזבח מלבד עלת הבקר׃

18:9 וישחט את־השור ואת־האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את־הדם אליו ויזרקהו על־המזבח סביב׃

19:9 ואת־החלבים מן־השור ומן־האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד׃

20:9 וישימו את־החלבים על־החזות ויקטר החלבים המזבחה׃

21:9 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה׃

22:9 וישא אהרן את־[כ= ידו] [ק= ידיו] אל־העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים׃

23:9 ויבא משה ואהרן אל־אהל מועד ויצאו ויברכו את־העם וירא כבוד־יהוה אל־כל־העם׃

24:9 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על־המזבח את־העלה ואת־החלבים וירא כל־העם וירנו ויפלו על־פניהם׃

 Leviticus ספר ויקרא

1:10 ויקחו בני־אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃

2:10 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃

3:10 ויאמר משה אל־אהרן הוא אשר־דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם אכבד וידם אהרן׃

4:10 ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו* שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה׃

5:10 ויקרבו וישאם בכתנתם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃

6:10 ויאמר משה אל־אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל־תפרעו ובגדיכם לא־תפרמו ולא תמתו ועל כל־העדה יקצף ואחיכם כל־בית ישראל יבכו את־השרפה אשר שרף יהוה׃

7:10 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן־תמתו כי־שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ ף

8:10 וידבר יהוה אל־אהרן לאמר׃

9:10 יין ושכר אל־תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃

10:10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

11:10 ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה׃ ף

12:10 וידבר משה אל־אהרן ואל אלעזר ואל־איתמר בניו הנותרים קחו את־המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃

13:10 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק־בניך הוא מאשי יהוה כי־כן צויתי׃

14:10 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃

15:10 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם כאשר* צוה יהוה׃

16:10 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־אלעזר ועל־איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃

17:10 מדוע לא־אכלתם את־החטאת* במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃

18:10 הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃

19:10 וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃

20:10 וישמע משה וייטב בעיניו׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:11 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר אלהם׃

2:11 דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־הארץ׃

3:11 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

4:11 אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

5:11 ואת־השפן כי־מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

6:11 ואת־הארנבת כי־מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

7:11 ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר טמא הוא לכם׃

8:11 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

9:11 את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

10:11 וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

11:11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃

12:11 כל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

13:11 ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃

14:11 ואת־הדאה ואת־האיה למינה׃

15:11 את כל־ערב למינו׃

16:11 ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃

17:11 ואת־הכוס ואת־השלך ואת־הינשוף׃

18:11 ואת־התנשמת ואת־הקאת ואת־הרחם׃

19:11 ואת החסידה האנפה למינה ואת־הדוכיפת ואת־העטלף׃

20:11 כל שרץ העוף ההלך על־ארבע שקץ הוא לכם׃ ס

21:11 אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־[כ= לא] [ק= לו] כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃

22:11 את־אלה מהם תאכלו את־הארבה* למינו ואת־הסלעם למינהו ואת־החרגל למינהו ואת־החגב למינהו׃

23:11 וכל שרץ העוף אשר־לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

24:11 ולאלה תטמאו כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

25:11 וכל־הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

26:11 לכל־הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל־הנגע בהם יטמא׃

27:11 וכל הולך על־כפיו בכל־החיה ההלכת על־ארבע טמאים הם לכם כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

28:11 והנשא את־נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב טמאים המה לכם׃ ס

29:11 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על־הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

30:11 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

31:11 אלה הטמאים לכם בכל־השרץ כל־הנגע בהם במתם יטמא עד־הערב׃

32:11 וכל אשר־יפל־עליו מהם במתם יטמא מכל־כלי־עץ או בגד או־עור או שק כל־כלי אשר־יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד־הערב וטהר׃

33:11 וכל־כלי־חרש אשר־יפל מהם אל־תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

34:11 מכל־האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל־משקה אשר ישתה בכל־כלי יטמא׃

35:11 וכל אשר־יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

36:11 אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

37:11 וכי יפל מנבלתם על־כל־זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

38:11 וכי יתן־מים על־זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ ס

39:11 וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־הערב׃

40:11 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב והנשא את־נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

41:11 וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

42:11 כל הולך על־גחון וכל הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃

43:11 אל־תשקצו את־נפשתיכם בכל־השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

44:11 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־הארץ׃

45:11 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

46:11 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל־נפש השרצת על־הארץ׃

47:11 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:12 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:12 דבר אל־בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃

3:12 וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃

4:12 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל־קדש לא־תגע ואל־המקדש לא תבא עד־מלאת ימי טהרה׃

5:12 ואם־נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על־דמי טהרה׃

6:12 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן־שנתו לעלה ובן־יונה או־תר לחטאת אל־פתח אהל־מועד אל־הכהן׃

7:12 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃

8:12 ואם־לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי־תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:13 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

2:13 אדם כי־יהיה בעור־בשרו שאת או־ספחת או בהרת והיה בעור־בשרו לנגע צרעת והובא אל־אהרן הכהן או אל־אחד מבניו הכהנים׃

3:13 וראה הכהן את־הנגע בעור־הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃

4:13 ואם־בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין־מראה מן־העור ושערה לא־הפך לבן והסגיר הכהן את־הנגע שבעת ימים׃

5:13 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא־פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃

6:13 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא־פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃

7:13 ואם־פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל־הכהן לטהרתו ונראה שנית אל־הכהן׃

8:13 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃ ף

9:13 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל־הכהן׃

10:13 וראה הכהן והנה שאת־לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃

11:13 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃

12:13 ואם־פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל־עור הנגע מראשו ועד־רגליו לכל־מראה עיני הכהן׃

13:13 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃

14:13 וביום הראות בו בשר חי יטמא׃

15:13 וראה הכהן את־הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃

16:13 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל־הכהן׃

17:13 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את־הנגע טהור הוא׃ ף

18:13 ובשר כי־יהיה בו־בערו שחין ונרפא׃

19:13 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל־הכהן׃

20:13 וראה הכהן והנה מראה שפל מן־העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע־צרעת הוא* בשחין פרחה׃

21:13 ואם יראנה הכהן והנה אין־בה שער לבן ושפלה איננה מן־העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃

22:13 ואם־פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃

23:13 ואם־תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃ ס

24:13 או בשר כי־יהיה בערו מכות־אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃

25:13 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן־העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃

26:13 ואם יראנה הכהן והנה אין־בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן־העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃

27:13 וראהו הכהן ביום השביעי אם־פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃

28:13 ואם־תחתיה תעמד הבהרת לא־פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי־צרבת המכוה הוא׃ ף

29:13 ואיש או אשה כי־יהיה בו נגע בראש או בזקן׃

30:13 וראה הכהן את־הנגע והנה מראהו עמק מן־העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃

31:13 וכי־יראה הכהן את־נגע הנתק והנה אין־מראהו עמק מן־העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את־נגע הנתק שבעת ימים׃

32:13 וראה הכהן את־הנגע ביום השביעי והנה לא־פשה הנתק ולא־היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן־העור׃

33:13 והתגלח ואת־הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את־הנתק שבעת ימים שנית׃

34:13 וראה הכהן את־הנתק ביום השביעי והנה לא־פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן־העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃

35:13 ואם־פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃

36:13 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא־יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃

37:13 ואם־בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח־בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ ס

38:13 ואיש או־אשה כי־יהיה בעור־בשרם בהרת בהרת לבנת׃

39:13 וראה הכהן והנה בעור־בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ ס

40:13 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃

41:13 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃

42:13 וכי־יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃

43:13 וראה אתו הכהן והנה שאת־הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃

44:13 איש־צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃

45:13 והצרוע אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃

46:13 כל־ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃ ס

47:13 והבגד כי־יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃

48:13 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל־מלאכת עור׃

49:13 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או־בשתי או־בערב או בכל־כלי־עור נגע צרעת הוא והראה את־הכהן׃

50:13 וראה הכהן את־הנגע והסגיר את־הנגע שבעת ימים׃

51:13 וראה את־הנגע ביום השביעי כי־פשה הנגע בבגד או־בשתי או־בערב או בעור לכל אשר־יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃

52:13 ושרף את־הבגד או את־השתי או את־הערב בצמר או בפשתים או את־כל־כלי העור אשר־יהיה בו הנגע כי־צרעת ממארת הוא באש תשרף׃

53:13 ואם יראה הכהן והנה לא־פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל־כלי־עור׃

54:13 וצוה הכהן וכבסו את אשר־בו הנגע והסגירו שבעת־ימים שנית׃

55:13 וראה הכהן אחרי הכבס את־הנגע והנה לא־הפך הנגע את־עינו והנגע לא־פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃

56:13 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן־הבגד או מן־העור או מן־השתי או מן־הערב׃

57:13 ואם־תראה עוד בבגד או־בשתי או־בערב או בכל־כלי־עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר־בו הנגע׃

58:13 והבגד או־השתי או־הערב או־כל־כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃

59:13 זאת תורת נגע־צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל־כלי־עור לטהרו או לטמאו׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:14 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:14 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל־הכהן׃

3:14 ויצא הכהן אל־מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע־הצרעת מן־הצרוע׃

4:14 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃

5:14 וצוה הכהן ושחט את־הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים׃

6:14 את־הצפר החיה יקח אתה ואת־עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃

7:14 והזה על המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את־הצפר החיה על־פני השדה׃

8:14 וכבס המטהר את־בגדיו וגלח את־כל־שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל־המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃

9:14 והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר׃

10:14 וביום השמיני יקח שני־כבשים תמימים וכבשה אחת בת־שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃

11:14 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃

12:14 ולקח הכהן את־הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת־לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃

13:14 ושחט את־הכבש במקום אשר ישחט את־החטאת ואת־העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃

14:14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית׃

15:14 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על־כף הכהן השמאלית׃

16:14 וטבל הכהן את־אצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית והזה מן־השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃

17:14 ומיתר השמן אשר על־כפו יתן הכהן על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על דם האשם׃

18:14 והנותר בשמן אשר על־כף הכהן יתן על־ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃

19:14 ועשה הכהן את־החטאת וכפר על־המטהר מטמאתו ואחר ישחט את־העלה׃

20:14 והעלה הכהן את־העלה ואת־המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ ס

21:14 ואם־דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃

22:14 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃

23:14 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל־הכהן אל־פתח אהל־מועד לפני יהוה׃

24:14 ולקח הכהן את־כבש האשם ואת־לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃

25:14 ושחט את־כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על־תנוך אזן־המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית׃

26:14 ומן־השמן יצק הכהן על־כף הכהן השמאלית׃

27:14 והזה הכהן באצבעו הימנית מן־השמן אשר על־כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃

28:14 ונתן הכהן מן־השמן אשר על־כפו על־תנוך אזן המטהר הימנית ועל־בהן ידו הימנית ועל־בהן רגלו הימנית על־מקום דם האשם׃

29:14 והנותר מן־השמן אשר על־כף הכהנ* יתן על־ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃

30:14 ועשה את־האחד מן־התרים או מן־בני היונה מאשר תשיג ידו׃

31:14 את אשר־תשיג ידו את־האחד חטאת ואת־האחד עלה על־המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃

32:14 זאת תורת אשר־בו נגע צרעת אשר לא־תשיג ידו בטהרתו׃ ף

33:14 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

34:14 כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם׃

35:14 ובא אשר־לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית׃

36:14 וצוה הכהן ופנו את־הבית בטרם יבא הכהן לראות את־הנגע ולא יטמא כל־אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את־הבית׃

37:14 וראה את־הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן־הקיר׃

38:14 ויצא הכהן מן־הבית אל־פתח הבית והסגיר את־הבית שבעת ימים׃

39:14 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית׃

40:14 וצוה הכהן וחלצו את־האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

41:14 ואת־הבית יקצע מבית סביב ושפכו את־העפר אשר הקצו אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

42:14 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל־תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את־הבית׃

43:14 ואם־ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את־האבנים ואחרי הקצות את־הבית ואחרי הטוח׃

44:14 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא׃

45:14 ונתץ את־הבית את־אבניו ואת־עציו ואת כל־עפר הבית והוציא אל־מחוץ לעיר אל־מקום טמא׃

46:14 והבא אל־הבית כל־ימי הסגיר אתו יטמא עד־הערב׃

47:14 והשכב בבית יכבס את־בגדיו והאכל בבית יכבס את־בגדיו׃

48:14 ואם־בא יבא הכהן וראה והנה לא־פשה הנגע בבית אחרי הטח את־הבית וטהר הכהן את־הבית כי נרפא הנגע׃

49:14 ולקח לחטא את־הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃

50:14 ושחט את־הצפר האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים׃

51:14 ולקח את־עץ־הארז ואת־האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל־הבית שבע פעמים׃

52:14 וחטא את־הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת׃

53:14 ושלח את־הצפר החיה אל־מחוץ לעיר אל־פני השדה וכפר על־הבית וטהר׃

54:14 זאת התורה לכל־נגע הצרעת ולנתק׃

55:14 ולצרעת הבגד ולבית׃

56:14 ולשאת ולספחת ולבהרת׃

57:14 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת׃ ס

 Leviticus ספר ויקרא

1:15 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

2:15 דברו אל־בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃

3:15 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את־זובו או־החתימ* בשרו מזובו טמאתו הוא׃

4:15 כל־המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל־הכלי אשר־ישב עליו יטמא׃

5:15 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

6:15 והישב על־הכלי אשר־ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

7:15 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

8:15 וכי־ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

9:15 וכל־המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃

10:15 וכל־הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד־הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

11:15 וכל אשר יגע־בו הזב וידיו לא־שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

12:15 וכלי־חרש אשר־יגע־בו הזב ישבר וכל־כלי־עץ ישטף במים׃

13:15 וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃

14:15 וביום השמיני יקח־לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל־פתח אהל מועד ונתנם אל־הכהן׃

15:15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ ס

16:15 ואיש כי־תצא ממנו שכבת־זרע ורחץ במים את־כל־בשרו וטמא עד־הערב׃

17:15 וכל־בגד וכל־עור אשר־יהיה עליו שכבת־זרע וכבס במים וטמא עד־הערב׃ ף

18:15 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת־זרע ורחצו במים וטמאו עד־הערב׃

19:15 ואשה כי־תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל־הנגע בה יטמא עד־הערב׃

20:15 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר־תשב עליו יטמא׃

21:15 וכל־הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

22:15 וכל־הנגע בכל־כלי אשר־תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

23:15 ואם על־המשכב הוא או על־הכלי אשר־הוא ישבת־עליו בנגעו־בו יטמא עד־הערב׃

24:15 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל־המשכב אשר־ישכב עליו יטמא׃ ף

25:15 ואשה כי־יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת־נדתה או כי־תזוב על־נדתה כל־ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃

26:15 כל־המשכב אשר־תשכב עליו כל־ימי זובה כמשכב נדתה יהיה־לה וכל־הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃

27:15 וכל־הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב׃

28:15 ואם־טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃

29:15 וביום השמיני תקח־לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃

30:15 ועשה הכהן את־האחד חטאת ואת־האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃

31:15 והזרתם את־בני־ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את־משכני אשר בתוכם׃

32:15 זאת תורת* הזב ואשר תצא ממנו שכבת־זרע לטמאה־בה׃

33:15 והדוה בנדתה והזב את־זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם־טמאה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:16 וידבר יהוה אל־משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני־יהוה וימתו׃

2:16 ויאמר יהוה אל־משה דבר אל־אהרן אחיך ואל־יבא בכל־עת אל־הקדש מבית לפרכת אל־פני הכפרת אשר על־הארן ולא ימות כי בעןן אראה על־הכפרת׃

3:16 בזאת יבא אהרן אל־הקדש בפר בן־בקר לחטאת ואיל לעלה׃

4:16 כתנת־בד קדש ילבש ומכנסי־בד יהיו על־בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי־קדש הם ורחץ במים את־בשרו ולבשם׃

5:16 ומאת עדת בני ישראל יקח שני־שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃

6:16 והקריב אהרן את־פר החטאת אשר־לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃

7:16 ולקח את־שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃

8:16 ונתן אהרן על־שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃

9:16 והקריב אהרן את־השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת׃

10:16 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד־חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃

11:16 והקריב אהרן את־פר החטאת אשר־לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את־פר החטאת אשר־לו׃

12:16 ולקח מלא־המחתה גחלי־אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃

13:16 ונתן את־הקטרת על־האש לפני יהוה וכסה עןן הקטרת את־הכפרת אשר על־העדות ולא ימות׃

14:16 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על־פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע־פעמים מן־הדם באצבעו׃

15:16 ושחט את־שעיר החטאת אשר לעם והביא את־דמו אל־מבית לפרכת ועשה את־דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על־הכפרת ולפני הכפרת׃

16:16 וכפר על־הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל־חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃

17:16 וכל־אדם לא־יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד־צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל־קהל ישראל׃

18:16 ויצא אל־המזבח אשר לפני־יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על־קרנות המזבח סביב׃

19:16 והזה עליו מן־הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃

20:16 וכלה מכפר את־הקדש ואת־אהל מועד ואת־המזבח והקריב את־השעיר החי׃

21:16 וסמך אהרן את־שתי [כ= ידו] [ק= ידיו] על ראש השעיר החי והתודה עליו את־כל־עונת בני ישראל ואת־כל־פשעיהם לכל־חטאתם ונתן אתם על־ראש השעיר ושלח ביד־איש עתי המדברה׃

22:16 ונשא השעיר עליו את־כל־עונתם אל־ארץ גזרה ושלח את־השעיר במדבר׃

23:16 ובא אהרן אל־אהל מועד ופשט את־בגדי הבד אשר לבש בבאו אל־הקדש והניחם שם׃

24:16 ורחץ את־בשרו במים במקום קדוש ולבש את־בגדיו ויצא ועשה את־עלתו ואת־עלת העם וכפר בעדו ובעד העם׃

25:16 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה׃

26:16 והמשלח את־השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את־בשרו במים ואחרי־כן יבוא אל־המחנה׃

27:16 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את־דםם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם׃

28:16 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את־בשרו במים ואחרי־כן יבוא אל־המחנה׃

29:16 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את־נפשתיכם וכל־מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם׃

30:16 כי־ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו׃

31:16 שבת שבתון היא לכם ועניתם את־נפשתיכם חקת עולם׃

32:16 וכפר הכהן אשר־ימשח אתו ואשר ימלא את־ידו לכהן תחת אביו ולבש את־בגדי הבד בגדי הקדש׃

33:16 וכפר את־מקדש הקדש ואת־אהל מועד ואת־המזבח יכפר ועל הכהנים ועל־כל־עם הקהל יכפר׃

34:16 והיתה־זאת לכם לחקת עולם לכפר על־בני ישראל מכל־חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:17 דבר אל־אהרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר־צוה יהוה לאמר׃

3:17 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או־כשב או־עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃

4:17 ואל־פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃

5:17 למען אשר יביאו בני ישראל את־זבחיהם אשר הם זבחים על־פני השדה והביאם ליהוה אל־פתח אהל מועד אל־הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃

6:17 וזרק הכהן את־הדם על־מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃

7:17 ולא־יזבחו עוד את־זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה־זאת להם לדרתם׃

8:17 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן־הגר אשר־יגור בתוכם אשר־יעלה עלה או־זבח׃

9:17 ואל־פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃

10:17 ואיש איש מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל־דם ונתתי פני בנפש האכלת את־הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃

11:17 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על־המזבח לכפר על־נפשתיכם כי־הדם הוא בנפש יכפר׃

12:17 על־כן אמרתי לבני ישראל כל־נפש םכם לא־תאכל דם והגר הגר בתוככם לא־יאכל דם׃ ס

13:17 ואיש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או־עוף אשר יאכל ושפך את־דמו וכסהו בעפר׃

14:17 כי־נפש כל־בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל־בשר לא תאכלו כי נפש כל־בשר דמו הוא כל־אכליו יכרת׃

15:17 וכל־נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד־הערב וטהר׃

16:17 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:18 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:18 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃

3:18 כמעשה ארץ־מצרים אשר ישבתם־בה לא תעשו וכמעשה ארץ־כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃

4:18 את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃

5:18 ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ ס

6:18 איש איש אל־כל־שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ ס

7:18 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

8:18 ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ ס

9:18 ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ ס

10:18 ערות בת־בנך או בת־בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ ס

11:18 ערות בת־אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

12:18 ערות אחות־אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ ס

13:18 ערות אחות־אמך לא תגלה כי־שאר אמך הוא׃ ס

14:18 ערות אחי־אביך לא תגלה אל־אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ ס

15:18 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ ס

16:18 ערות אשת־אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ ס

17:18 ערות אשה ובתה לא תגלה את־בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃

18:18 ואשה אל־אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃

19:18 ואל־אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃

20:18 ואל־אשת עמיתך לא־תתן שכבתך לזרע לטמאה־בה׃

21:18 ומזרעך לא־תתן להעביר למלך ולא תחלל את־שם אלהיך אני יהוה׃

22:18 ואת־זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃

23:18 ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃

24:18 אל־תטמאו בכל־אלה כי בכל־אלה נטמאו הגוים אשר־אני משלח מפניכם׃

25:18 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את־ישביה׃

26:18 ושמרתם אתם את־חקתי ואת־משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃

27:18 כי את־כל־התועבת האל עשו אנשי־הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃

28:18 ולא־תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את־הגוי אשר לפניכם׃

29:18 כי כל־אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עםם׃

30:18 ושמרתם את־משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:19 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:19 דבר אל־כל־עדת בני־ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

3:19 איש אמו ואביו תיראו ואת־שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

4:19 אל־תפנו אל־האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

5:19 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

6:19 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד־יום השלישי באש ישרף׃

7:19 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

8:19 ואכליו עונו ישא כי־את־קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

9:19 ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

10:19 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

11:19 לא תגנבו ולא־תכחשו ולא־תשקרו איש בעמיתו׃

12:19 ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני יהוה׃

13:19 לא־תעשק את־רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שכיר אתך עד־בקר׃

14:19 לא־תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

15:19 לא־תעשו עול במשפט לא־תשא פני־דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

16:19 לא־תלך רכיל בעמיך לא תעמד על־דם רעך אני יהוה׃

17:19 לא־תשנא את־אחיך בלבבך הוכח תוכיח את־עמיתך ולא־תשא עליו חטא׃

18:19 לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

19:19 את־חקתי תשמרו בהמתך לא־תרביע כלאים שדך לא־תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ ף

20:19 ואיש כי־ישכב את־אשה שכבת־זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן־לה בקרת תהיה לא יומתו כי־לא חפשה׃

21:19 והביא את־אשמו ליהוה אל־פתח אהל מועד איל אשם׃

22:19 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על־חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ ף

23:19 וכי־תבאו אל־הארץ ונטעתם כל־עץ מאכל וערלתם ערלתו את־פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

24:19 ובשנה הרביעת יהיה כל־פריו קדש הלולים ליהוה׃

25:19 ובשנה החמישת תאכלו את־פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

26:19 לא תאכלו על־הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

27:19 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

28:19 ושרט לנפש* לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

29:19 אל־תחלל את־בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

30:19 את־שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

31:19 אל־תפנו אל־האבת ואל־הידענים אל־תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

32:19 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ ף

33:19 וכי־יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

34:19 כאזרח םכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

35:19 לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

36:19 מאזני צדק אבני־צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

37:19 ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתמ* אתם אני יהוה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:20 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:20 ואל־בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃

3:20 ואני אתן את־פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את־מקדשי ולחלל את־שם קדשי׃

4:20 ואם העלם יעלימו* עם הארץ את־עיניהם מן־האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃

5:20 ושמתי אני את־פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל־הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עםם׃

6:20 והנפש אשר תפנה אל־האבת ואל־הידענים לזנות אחריהם ונתתי את־פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃

7:20 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃

8:20 ושמרתם את־חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃

9:20 כי־איש איש אשר יקלל את־אביו ואת־אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃

10:20 ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת׃

11:20 ואיש אשר ישכב את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־יומתו שניהם דמיהם בם׃

12:20 ואיש אשר ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃

13:20 ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃

14:20 ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה בתוככם׃

15:20 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת־הבהמה תהרגו׃

16:20 ואשה אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה ואת־הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃

17:20 ואיש אשר־יקח את־אחתו בת־אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עםם ערות אחתו גלה עונו ישא׃

18:20 ואיש אשר־ישכב את־אשה דוה וגלה את־ערותה את־מקרה הערה והיא גלתה* את־מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עםם׃

19:20 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את־שארו הערה עונם ישאו׃

20:20 ואיש אשר ישכב את־דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃

21:20 ואיש אשר יקח את־אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃

22:20 ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם ולא־תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃

23:20 ולא תלכו בחקת הגוי אשר־אני משלח מפניכם כי את־כל־אלה עשו ואקץ בם׃

24:20 ואמר לכם אתם תירשו את־אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים׃

25:20 והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא׃

26:20 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן־העמים להיות לי׃

27:20 ואיש או־אשה כי־יהיה* בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:21 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא־יטמא בעמיו׃

2:21 כי אם־לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃

3:21 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא־היתה לאיש לה יטמא׃

4:21 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

5:21 לא־[כ= יקרחה] [ק= יקרחו] קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃

6:21 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את־אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃

7:21 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא לאלהיו׃

8:21 וקדשתו כי־את־לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה־לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃

9:21 ובת איש כהן כי תחל לזנות את־אביה היא מחללת באש תשרף׃ ס

10:21 והכהן הגדול מאחיו אשר־יוצק על־ראשו שמן המשחה ומלא את־ידו ללבש את־הבגדים את־ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃

11:21 ועל כל־נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

12:21 ומן־המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

13:21 והוא אשה בבתוליה יקח׃

14:21 אלמנה וגרושה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשה׃

15:21 ולא־יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ ף

16:21 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

17:21 דבר אל־אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

18:21 כי כל־איש אשר־בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

19:21 או איש אשר־יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃

20:21 או־גבן או־דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃

21:21 כל־איש אשר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

22:21 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן־הקדשים יאכל׃

23:21 אך אל־הפרכת לא יבא ואל־המזבח לא יגש כי־מום בו ולא יחלל את־מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

24:21 וידבר משה אל־אהרן ואל־בניו ואל־כל־בני ישראל׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:22 דבר אל־אהרן ואל־בניו וינזרו מקדשי בני־ישראל ולא יחללו את־שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

3:22 אמר אלהם לדרתיכם כל־איש אשר־יקרב מכל־זרעכם אל־הקדשים אשר יקדישו בני־ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

4:22 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל־טמא־נפש או איש אשר־תצא ממנו שכבת־זרע׃

5:22 או־איש אשר יגע בכל־שרץ אשר יטמא־לו או באדם אשר יטמא־לו לכל טמאתו׃

6:22 נפש אשר תגע־בו וטמאה עד־הערב ולא יאכל מן־הקדשים כי אם־רחץ בשרו במים׃

7:22 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן־הקדשים כי לחמו הוא׃

8:22 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה־בה אני יהוה׃

9:22 ושמרו את־משמרתי ולא־ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

10:22 וכל־זר לא־יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא־יאכל קדש׃

11:22 וכהן כי־יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

12:22 ובת־כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

13:22 ובת־כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל־בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל־זר לא־יאכל בו׃ ס

14:22 ואיש כי־יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את־הקדש׃

15:22 ולא יחללו את־קדשי בני ישראל את אשר־ירימו ליהוה׃

16:22 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את־קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ ף

17:22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

18:22 דבר אל־אהרן ואל־בניו ואל כל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן־הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל־נדריהם ולכל־נדבותם אשר־יקריבו ליהוה לעלה׃

19:22 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

20:22 כל אשר־בו מום לא תקריבו כי־לא לרצון יהיה לכם׃

21:22 ואיש כי־יקריב זבח־שלמים ליהוה לפלא־נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל־מום לא יהיה־בו׃

22:22 עורת או שבור או־חרוץ או־יבלת או גרב או ילפת לא־תקריבו אלה ליהוה ואשה לא־תתנו מהם על־המזבח ליהוה׃

23:22 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

24:22 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

25:22 ומיד בן־נכר לא תקריבו את־לחם אלהיכם מכל־אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ ף

26:22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

27:22 שור או־כשב או־עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

28:22 ושור או־שה אתו ואת־בנו לא תשחטו ביום אחד׃

29:22 וכי־תזבחו זבח־תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

30:22 ביום ההוא יאכל לא־תותירו ממנו עד־בקר אני יהוה׃

31:22 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

32:22 ולא תחללו את־שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

33:22 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:23 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר־תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃

3:23 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא־קדש כל־מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ ף

4:23 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר־תקראו אתם במועדם׃

5:23 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃

6:23 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃

7:23 ביום הראשון מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

8:23 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃ ף

9:23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

10:23 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי־תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את־קצירה והבאתם את־עמר ראשית קצירכם אל־הכהן׃

11:23 והניף את־העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃

12:23 ועשיתם ביום הניפכם את־העמר כבש תמים בן־שנתו לעלה ליהוה׃

13:23 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה* יין רביעת ההין׃

14:23 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ ס

15:23 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃

16:23 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃

17:23 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃

18:23 והקרבתם על־הלחם שבעת כבשים תמיםם בני שנה ופר בן־בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח־ניחח ליהוה׃

19:23 ועשיתם שעיר־עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃

20:23 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על־שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃

21:23 וקראתם בעצם היום הזה מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל־מושבתיכם לדרתיכם׃

22:23 ובקצרכם את־קציר ארצכם לא־תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ ס

23:23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

24:23 דבר אל־בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא־קדש׃

25:23 כל־מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ ס

26:23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

27:23 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא־קדש יהיה לכם ועניתם את־נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃

28:23 וכל־מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃*

29:23 כי כל־הנפש אשר לא־תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃

30:23 וכל־הנפש אשר תעשה כל־מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את־הנפש ההוא מקרב עמה׃

31:23 כל־מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃

32:23 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את־נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד־ערב תשבתו שבתכם׃ ף

33:23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

34:23 דבר אל־בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃

35:23 ביום הראשון מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

36:23 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא־קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃

37:23 אלה מועדי יהוה אשר־תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר־יום ביומו׃

38:23 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכמ* ומלבד כל־נדריכם ומלבד כל־נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃

39:23 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את־תבואת הארץ תחגו את־חג־יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃

40:23 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃

41:23 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃

42:23 בסכת תשבו שבעת ימים כל־האזרח בישראל ישבו בסכת׃

43:23 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את־בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

44:23 וידבר משה את־מעדי יהוה אל־בני ישראל׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:24 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:24 צו את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

3:24 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

4:24 על המנרה הטהרה יערך את־הנרות לפני יהוה תמיד׃ ף

5:24 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

6:24 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

7:24 ונתת על־המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

8:24 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית עולם׃

9:24 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ ס

10:24 ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

11:24 ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן׃

12:24 ויניחהו במשמר לפרש להם על־פי יהוה׃ ף

13:24 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

14:24 הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו כל־העדה׃

15:24 ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

16:24 ונקב שם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־שם יומת׃

17:24 ואיש כי יכה כל־נפש אדם מות יומת׃

18:24 ומכה נפש־בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

19:24 ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

20:24 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

21:24 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

22:24 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

23:24 וידבר משה אל־בני ישראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:25 וידבר יהוה אל־משה בהר סיני לאמר׃

2:25 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃

3:25 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה׃

4:25 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃

5:25 את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃

6:25 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃

7:25 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ ס

8:25 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃

9:25 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל־ארצכם׃

10:25 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו׃

11:25 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־ספיחיה ולא תבצרו את־נזריה׃

12:25 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן־השדה תאכלו את־תבואתה׃

13:25 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל־אחזתו׃

14:25 וכי־תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל־תונו איש את־אחיו׃

15:25 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני־תבואת ימכר־לך׃

16:25 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃

17:25 ולא תונו איש את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

18:25 ועשיתם את־חקתי ואת־משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על־הארץ לבטח׃

19:25 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃

20:25 וכי תאמרו מה־נאכל* בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־תבואתנו׃

21:25 וצויתי את־ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את־התבואה לשלש השנים׃

22:25 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן־התבואה ישן עד השנה התשיעת עד־בוא תבואתה תאכלו ישן׃

23:25 והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושבים אתם עמדי׃

24:25 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ ס

25:25 כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃

26:25 ואיש כי לא יהיה־לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃

27:25 וחשב את־שני ממכרו והשיב את־העדף לאיש אשר מכר־לו ושב לאחזתו׃

28:25 ואם לא־מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

29:25 ואיש כי־ימכר בית־מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד־תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃

30:25 ואם לא־יגאל עד־מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר־בעיר אשר־[כ= לא] [ק= לו] חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃

31:25 ובתי החצרים אשר אין־להם חמה סביב על־שדה הארץ יחשב גאלה תהיה־לו וביבל יצא׃

32:25 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃

33:25 ואשר יגאל מן־הלוים ויצא ממכר־בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃

34:25 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם׃ ס

35:25 וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

36:25 אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃

37:25 את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך׃

38:25 אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ ס

39:25 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד׃

40:25 כשכיר כתושב יהיה עמך עד־שנת היבל יעבד עמך׃

41:25 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב׃

42:25 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃

43:25 לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃

44:25 ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃

45:25 וגם מבני התושבים הגרים עםכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עםכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃

46:25 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני־ישראל איש באחיו לא־תרדה בו בפרך׃ ס

47:25 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃

48:25 אחרי נמכר גאלה תהיה־לו אחד מאחיו יגאלנו׃

49:25 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה ידו ונגאל׃

50:25 וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃

51:25 אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃

52:25 ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־גאלתו׃

53:25 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו* בפרך לעיניך׃

54:25 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃

55:25 כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

 Leviticus ספר ויקרא

1:26 לא־תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא־תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

2:26 את־שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ ס

3:26 אם־בחקתי תלכו ואת־מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃

4:26 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃

5:26 והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחםכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃

6:26 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן־הארץ וחרב לא־תעבר בארצכם׃

7:26 ורדפתם את־איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃

8:26 ורדפו םכם חמשה מאה ומאה םכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃

9:26 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את־בריתי אתכם׃

10:26 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃

11:26 ונתתי משכני בתוככם ולא־תגעל נפשי אתכם׃

12:26 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם׃

13:26 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ ף

14:26 ואם־לא תשמעו לי ולא תעשו את כל־המצות האלה׃

15:26 ואם־בחקתי תמאסו ואם את־משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את־כל־מצותי להפרכם את־בריתי׃

16:26 אף־אני אעשה־זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את־השחפת ואת־הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃

17:26 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין־רדף אתכם׃ ס

18:26 ואם־עד־אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על־חטאתיכם׃

19:26 ושברתי את־גאון עזכם ונתתי את־שמיכם כברזל ואת־ארצכם כנחשה׃

20:26 ותם לריק כחכם ולא־תתן ארצכם את־יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃

21:26 ואם־תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃

22:26 והשלחתי בכם את־חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את־בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃

23:26 ואם־באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃

24:26 והלכתי אף־אני עםכם בקרי והכיתי אתכם גם־אני שבע על־חטאתיכם׃

25:26 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם־ברית ונאספתם אל־עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד־אויב׃

26:26 בשברי לכם מטה־לחם ואפו עשר נשים לחםכם בתנור אחד והשיבו לחםכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ ס

27:26 ואם־בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃

28:26 והלכתי עםכם בחמת־קרי ויסרתי אתכם אף־אני שבע על־חטאתיכם׃

29:26 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃

30:26 והשמדתי את־במתיכם והכרתי את־חמניכם ונתתי את־פגריכם על־פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃

31:26 ונתתי את־עריכם חרבה והשמותי את־מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃

32:26 והשמתי אני את־הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃

33:26 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃

34:26 אז תרצה הארץ את־שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את־שבתתיה׃

35:26 כל־ימי השמה תשבת את אשר לא־שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃

36:26 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת־חרב ונפלו ואין רדף׃

37:26 וכשלו איש־באחיו כמפני־חרב ורדף אין ולא־תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃

38:26 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃

39:26 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃

40:26 והתודו את־עונם ואת־עון אבתם במעלם אשר מעלו־בי ואף אשר־הלכו עמי בקרי׃

41:26 אף־אני אלך עםם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או־אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את־עונם׃

42:26 וזכרתי את־בריתי יעקוב ואף את־בריתי יצחק ואף את־בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃

43:26 והארץ תעזב מהם ותרץ את־שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את־עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת־חקתי געלה נפשם׃

44:26 ואף־גם־זאת בהיותם בארץ איביהם לא־מאסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃

45:26 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃

46:26 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד־משה׃ ף

 Leviticus ספר ויקרא

1:27 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

2:27 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערךך נפשת ליהוה׃

3:27 והיה ערךך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־ששים שנה והיה ערךך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃

4:27 ואם־נקבה הוא והיה ערךך שלשים שקל׃

5:27 ואם מבן־חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה ערךך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃

6:27 ואם מבן־חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערךך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערךך שלשת שקלים כסף׃

7:27 ואם מבן־ששים שנה ומעלה אם־זכר והיה ערךך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃

8:27 ואם־מך הוא מערךך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ ס

9:27 ואם־בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה־קדש׃

10:27 לא יחליפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש׃

11:27 ואם כל־בהמה טמאה אשר לא־יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את־הבהמה לפני הכהן׃

12:27 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערךך הכהן כן יהיה׃

13:27 ואם־גאל יגאלנה ויסף חמישתו על־ערךך׃

14:27 ואיש כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃

15:27 ואם־המקדיש יגאל את־ביתו ויסף חמישית כסף־ערךך עליו והיה לו׃

16:27 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערךך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃

17:27 אם־משנת היבל יקדיש שדהו כערךך יקום׃

18:27 ואם־אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן את־הכסף על־פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערךך׃

19:27 ואם־גאל יגאל את־השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף־ערךך עליו וקם לו׃

20:27 ואם־לא יגאל את־השדה ואם־מכר את־השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃

21:27 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃

22:27 ואם את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃

23:27 וחשב־לו הכהן את מכסת הערךך עד שנת היבל ונתן את־הערךך ביום ההוא קדש ליהוה׃

24:27 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ׃

25:27 וכל־ערךך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ ס

26:27 אך־בכור אשר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־שור אם־שה ליהוה הוא׃

27:27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערךך ויסף חמשתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר בערךך׃

28:27 אך־כל־חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל־אשר־לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים הוא ליהוה׃

29:27 כל־חרם אשר יחרם מן־האדם לא יפדה מות יומת׃

30:27 וכל־מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃

31:27 ואם־גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃

32:27 וכל־מעשר בקר וצאן כל אשר־יעבר תחת השבט העשירי יהיה־קדש ליהוה׃

33:27 לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש לא יגאל׃

34:27 אלה המצות אשר צוה יהוה את־משה אל־בני ישראל בהר סיני׃