WLC (Consonants Only)

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  

 Genesis ראשית

1:1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

2:1 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃

3:1 ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃

4:1 וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃

5:1 ויקרא אלהים ׀ לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃  פ

6:1 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃

7:1 ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃

8:1 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃  פ

9:1 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃

10:1 ויקרא אלהים ׀ ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃

11:1 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃

12:1 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי  אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

13:1 ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי׃  פ

14:1 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

15:1 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על־הארץ ויהי־כן׃

16:1 ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

17:1 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃

18:1 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃

19:1 ויהי־ערב ויהי־בקר יום רביעי׃  פ

20:1 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃

21:1 ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה ׀ הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

22:1 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃

23:1 ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי׃  פ

24:1 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃

25:1 ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

26:1 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃

27:1 ויברא אלהים ׀ את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

28:1 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃

29:1 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב ׀ זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃

30:1 ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל ׀ רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃

31:1 וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃  פ

 Genesis ראשית

1:2 ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃

2:2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃

3:2 ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃  פ

4:2 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

5:2 וכל ׀ שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃

6:2 ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃

7:2 וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

8:2 ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃

9:2 ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

10:2 ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

11:2 שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃

12:2 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

13:2 ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃

14:2 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

15:2 ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃

16:2 ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃

17:2 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

18:2 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו  עזר כנגדו׃

19:2 ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

20:2 ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו׃

21:2 ויפל יהוה אלהים ׀ תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

22:2 ויבן יהוה אלהים ׀ את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃

23:2 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃

24:2 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

25:2 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

 Genesis ראשית

1:3 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

2:3 ותאמר האשה אל־הנחש מפרי עץ־הגן נאכל׃

3:3 ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון׃

4:3 ויאמר הנחש אל־האשה לא־מות תמתון׃

5:3 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

6:3 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל׃

7:3 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

8:3 וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

9:3 ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה׃

10:3 ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא׃

11:3 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת׃

12:3 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל׃

13:3 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

14:3 ויאמר יהוה אלהים ׀ אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך׃

15:3 ואיבה ׀ אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃  ס

16:3 אל־האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל־אישך תשוקתך והוא ימשל־בך׃  ס

17:3 ולאדם אמר כי־שמעת  לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

18:3 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את־עשב השדה׃

19:3 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל־האדמה כי ממנה לקחת כי־עפר אתה ואל־עפר תשוב׃

20:3 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל־חי׃

21:3 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃  פ

22:3 ויאמר ׀ יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה ׀ פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

23:3 וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם׃

24:3 ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את־דרך עץ החיים׃  ס

 Genesis ראשית

1:4 והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃

2:4 ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

3:4 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

4:4 והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃

5:4 ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

6:4 ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

7:4 הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃

8:4 ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃

9:4 ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

10:4 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃

11:4 ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃

12:4 כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

13:4 ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃

14:4 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃

15:4 ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃

16:4 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃

17:4 וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

18:4 ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃

19:4 ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

20:4 ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

21:4 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃

22:4 וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃

23:4 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

24:4 כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃

25:4 וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

26:4 ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃  פ

 Genesis ראשית

1:5 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃

2:5 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את־שמם אדם ביום הבראם׃  ס

3:5 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את־שמו שת׃

4:5 ויהיו ימי־אדם אחרי הולידו את־שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

5:5 ויהיו כל־ימי אדם אשר־חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃  ס

6:5 ויחי־שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את־אנוש׃

7:5 ויחי־שת אחרי הולידו את־אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

8:5 ויהיו כל־ימי־שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃  ס

9:5 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את־קינן׃

10:5 ויחי אנוש אחרי הולידו את־קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

11:5 ויהיו כל־ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃  ס

12:5 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את־מהללאל׃

13:5 ויחי קינן אחרי הולידו את־מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

14:5 ויהיו כל־ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃  ס

15:5 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את־ירד׃

16:5 ויחי מהללאל אחרי הולידו את־ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

17:5 ויהיו כל־ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃  ס

18:5 ויחי־ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את־חנוך׃

19:5 ויחי־ירד אחרי הולידו את־חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

20:5 ויהיו כל־ימי־ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃  פ

21:5 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את־מתושלח׃

22:5 ויתהלך חנוך את־האלהים אחרי הולידו את־מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

23:5 ויהי כל־ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃

24:5 ויתהלך חנוך את־האלהים ואיננו כי־לקח אתו אלהים׃  פ

25:5 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את־למך׃

26:5 ויחי מתושלח אחרי הולידו את־למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃

27:5 ויהיו כל־ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃  פ

28:5 ויחי־למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃

29:5 ויקרא את־שמו נח לאמר זה  ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן־האדמה אשר אררה יהוה׃

30:5 ויחי־למך אחרי הולידו את־נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃

31:5 ויהי כל־ימי־למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃  ס

32:5 ויהי־נח בן־חמש מאות שנה ויולד נח את־שם את־חם ואת־יפת׃

 Genesis ראשית

1:6 ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃

2:6 ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃

3:6 ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃

4:6 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃  פ

5:6 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום׃

6:6 וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃

7:6 ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃

8:6 ונח מצא חן בעיני יהוה׃  פ

9:6 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃

10:6 ויולד נח שלשה בנים את־שם את־חם ואת־יפת׃

11:6 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃

12:6 וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃  ס

13:6 ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃

14:6 עשה לך תבת עצי־גפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃

15:6 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃

16:6 צהר ׀ תעשה  לתבה ואל־אמה תכלנה  מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃

17:6 ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר־בארץ יגוע׃

18:6 והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך׃

19:6 ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃

20:6 מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃

21:6 ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃

22:6 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים  כן עשה׃  ס

 Genesis ראשית

1:7 ויאמר יהוה לנח בא־אתה וכל־ביתך אל־התבה כי־אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃

2:7 מכל ׀ הבהמה הטהורה תקח־לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן־הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃

3:7 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על־פני כל־הארץ׃

4:7 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃

5:7 ויעש נח ככל אשר־צוהו יהוה׃

6:7 ונח בן־שש מאות שנה והמבול היה מים על־הארץ׃

7:7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי־בניו אתו אל־התבה מפני מי המבול׃

8:7 מן־הבהמה הטהורה ומן־הבהמה אשר איננה טהרה ומן־העוף וכל אשר־רמש על־האדמה׃

9:7 שנים שנים באו אל־נח אל־התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את־נח׃

10:7 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על־הארץ׃

11:7 בשנת שש־מאות שנה לחיי־נח בחדש השני בשבעה־עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל־מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃

12:7 ויהי הגשם על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃

13:7 בעצם היום הזה בא נח ושם־וחם ויפת בני־נח ואשת נח ושלשת נשי־בניו אתם אל־התבה׃

14:7 המה וכל־החיה למינה וכל־הבהמה למינה וכל־הרמש הרמש על־הארץ למינהו וכל־העוף למינהו כל צפור כל־כנף׃

15:7 ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים׃

16:7 והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃

17:7 ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ׃

18:7 ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים׃

19:7 והמים גברו  מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים׃

20:7 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃

21:7 ויגוע כל־בשר ׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם׃

22:7 כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃

23:7 וימח את־כל־היקום ׀ אשר ׀ על־פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים וימחו מן־הארץ וישאר  אך־נח ואשר אתו בתבה׃

24:7 ויגברו המים על־הארץ חמשים ומאת יום׃

 Genesis ראשית

1:8 ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים׃

2:8 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן־השמים׃

3:8 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

4:8 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה־עשר יום לחדש על הרי אררט׃

5:8 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

6:8 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את־חלון התבה אשר עשה׃

7:8 וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ׃

8:8 וישלח את־היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

9:8 ולא־מצאה היונה מנוח לכף־רגלה ותשב אליו אל־התבה כי־מים על־פני כל־הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל־התבה׃

10:8 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את־היונה מן־התבה׃

11:8 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה־זית טרף בפיה וידע נח כי־קלו המים מעל הארץ׃

12:8 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את־היונה ולא־יספה שוב־אליו עוד׃

13:8 ויהי באחת ושש־מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את־מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

14:8 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃  ס

15:8 וידבר אלהים אל־נח לאמר׃

16:8 צא מן־התבה אתה ואשתך ובניך ונשי־בניך אתך׃

17:8 כל־החיה אשר־אתך מכל־בשר בעוף ובבהמה ובכל־הרמש הרמש על־הארץ [הוצא כ] (היצא ק) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על־הארץ׃

18:8 ויצא־נח ובניו ואשתו ונשי־בניו אתו׃

19:8 כל־החיה כל־הרמש וכל־העוף כל רומש על־הארץ למשפחתיהם יצאו מן־התבה׃

20:8 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל ׀ הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

21:8 וירח יהוה את־ריח הניחח ויאמר יהוה אל־לבו לא־אסף לקלל עוד את־האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא־אסף עוד להכות את־כל־חי כאשר עשיתי׃

22:8 עד כל־ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

 Genesis ראשית

1:9 ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃

2:9 ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃

3:9 כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃

4:9 אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5:9 ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃

6:9 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃

7:9 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃  ס

8:9 ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃

9:9 ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃

10:9 ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11:9 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12:9 ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13:9 את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14:9 והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן׃

15:9 וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃

16:9 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃

17:9 ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃  פ

18:9 ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19:9 שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃

20:9 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21:9 וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה ׃

22:9 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃

23:9 ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו  על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24:9 וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃

25:9 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26:9 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27:9 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃

28:9 ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29:9 ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃  פ

 Genesis ראשית

1:10 ואלה תולדת בני־נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃

2:10 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃

3:10 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃

4:10 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃

5:10 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃

6:10 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃

7:10 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃

8:10 וכוש ילד את־נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃

9:10 הוא־היה גבר־ציד לפני יהוה על־כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃

10:10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃

11:10 מן־הארץ ההוא יצא אשור ויבן את־נינוה ואת־רחבת עיר ואת־כלח׃

12:10 ואת־רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃

13:10 ומצרים ילד את־לודים ואת־ענמים ואת־להבים ואת־נפתחים׃

14:10 ואת־פתרסים ואת־כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת־כפתרים׃  ס

15:10 וכנען ילד את־צידן בכרו ואת־חת׃

16:10 ואת־היבוסי ואת־האמרי ואת הגרגשי׃

17:10 ואת־החוי ואת־הערקי ואת־הסיני׃

18:10 ואת־הארודי ואת־הצמרי ואת־החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃

19:10 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד־עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד־לשע׃

20:10 אלה בני־חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃  ס

21:10 ולשם ילד גם־הוא אבי כל־בני־עבר אחי יפת הגדול׃

22:10 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃

23:10 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃

24:10 וארפכשד ילד את־שלח ושלח ילד את־עבר׃

25:10 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃

26:10 ויקטן ילד את־אלמודד ואת־שלף ואת־חצרמות ואת־ירח׃

27:10 ואת־הדורם ואת־אוזל ואת־דקלה׃

28:10 ואת־עובל ואת־אבימאל ואת־שבא׃

29:10 ואת־אופר ואת־חוילה ואת־יובב כל־אלה בני יקטן׃

30:10 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃

31:10 אלה בני־שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃

32:10 אלה משפחת בני־נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃  פ

 Genesis ראשית

1:11 ויהי כל־הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃

2:11 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃

3:11 ויאמרו איש אל־רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃

4:11 ויאמרו הבה ׀ נבנה־לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה־לנו שם פן־נפוץ על־פני כל־הארץ׃

5:11 וירד יהוה לראת את־העיר ואת־המגדל אשר בנו בני האדם׃

6:11 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא־יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃

7:11 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃

8:11 ויפץ יהוה אתם משם על־פני כל־הארץ ויחדלו לבנת העיר׃

9:11 על־כן קרא שמה בבל כי־שם בלל יהוה שפת כל־הארץ ומשם הפיצם יהוה על־פני כל־הארץ׃  פ

10:11 אלה תולדת שם ם בן־מאת שנה ויולד את־ארפכשד שנתים אחר המבול׃

11:11 ויחי־שם אחרי הולידו את־ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

12:11 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את־שלח׃

13:11 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את־שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

14:11 ושלח חי שלשים שנה ויולד את־עבר׃

15:11 ויחי־שלח אחרי הולידו את־עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

16:11 ויחי־עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את־פלג׃

17:11 ויחי־עבר אחרי הולידו את־פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

18:11 ויחי־פלג שלשים שנה ויולד את־רעו׃

19:11 ויחי־פלג אחרי הולידו את־רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

20:11 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את־שרוג׃

21:11 ויחי רעו אחרי הולידו את־שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

22:11 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את־נחור׃

23:11 ויחי שרוג אחרי הולידו את־נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

24:11 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את־תרח׃

25:11 ויחי נחור אחרי הולידו את־תרח תשע־עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃  ס

26:11 ויחי־תרח שבעים שנה ויולד את־אברם את־נחור ואת־הרן׃

27:11 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את־אברם את־נחור ואת־הרן והרן הוליד את־לוט׃

28:11 וימת הרן על־פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃

29:11 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת־אברם שרי ושם אשת־נחור מלכה בת־הרן אבי־מלכה ואבי יסכה׃

30:11 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃

31:11 ויקח תרח את־אברם בנו ואת־לוט בן־הרן בן־בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד־חרן וישבו שם׃

32:11 ויהיו ימי־תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃  ס

 Genesis ראשית

1:12 ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃

2:12 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

3:12 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

4:12 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

5:12 ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

6:12 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

7:12 וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

8:12 ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה  בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

9:12 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃  פ

10:12 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃

11:12 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃

12:12 והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

13:12 אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

14:12 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃

15:12 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

16:12 ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

17:12 וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃

18:12 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃

19:12 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

20:12 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו׃

 Genesis ראשית

1:13 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל־אשר־לו ולוט עמו הנגבה׃

2:13 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃

3:13 וילך למסעיו מנגב ועד־בית־אל עד־המקום אשר־היה שם [אהלה כ] (אהלו ק) בתחלה בין בית־אל ובין העי׃

4:13 אל־מקום המזבח אשר־עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃

5:13 וגם־ללוט ההלך את־אברם היה צאן־ובקר ואהלים׃

6:13 ולא־נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי־היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃

7:13 ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃

8:13 ויאמר אברם אל־לוט אל־נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי־אנשים אחים אנחנו׃

9:13 הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואם־הימין ואשמאילה׃

10:13 וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה לפני ׀ שחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃

11:13 ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃

12:13 אברם ישב בארץ־כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד־סדם׃

13:13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃

14:13 ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃

15:13 כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד־עולם׃

16:13 ושמתי את־זרעך כעפר הארץ אשר ׀ אם־יוכל איש למנות את־עפר הארץ גם־זרעך ימנה׃

17:13 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃

18:13 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן־שם מזבח ליהוה׃  פ

 Genesis ראשית

1:14 ויהי בימי אמרפל מלך־שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

2:14 עשו מלחמה את־ברע מלך סדם ואת־ברשע מלך עמרה שנאב ׀ מלך אדמה ושמאבר מלך [צביים כ] (צבויים  ק) ומלך בלע היא־צער׃

3:14 כל־אלה חברו אל־עמק השדים הוא ים המלח׃

4:14 שתים עשרה שנה עבדו את־כדרלעמר ושלש־עשרה שנה מרדו׃

5:14 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את־רפאים בעשתרת קרנים ואת־הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

6:14 ואת־החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על־המדבר׃

7:14 וישבו ויבאו אל־עין משפט הוא קדש ויכו את־כל־שדה העמלקי וגם את־האמרי הישב בחצצן תמר׃

8:14 ויצא מלך־סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך [צביים כ] (צבוים ק) ומלך בלע הוא־צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

9:14 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את־החמשה׃

10:14 ועמק השדים  בארת בארת חמר וינסו מלך־סדם ועמרה ויפלו־שמה והנשארים הרה נסו׃

11:14 ויקחו את־כל־רכש סדם ועמרה ואת־כל־אכלם וילכו׃

12:14 ויקחו את־לוט ואת־רכשו בן־אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

13:14 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית־אברם׃

14:14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את־חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד־דן׃

15:14 ויחלק עליהם ׀ לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד־חובה אשר משמאל לדמשק׃

16:14 וישב את כל־הרכש וגם את־לוט אחיו ורכשו השיב וגם את־הנשים ואת־העם׃

17:14 ויצא מלך־סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את־כדר־לעמר  ואת־המלכים אשר אתו אל־עמק שוה הוא עמק המלך׃

18:14 ומלכי־צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

19:14 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

20:14 וברוך אל עליון אשר־מגן צריך בידך ויתן־לו מעשר מכל׃

21:14 ויאמר מלך־סדם אל־אברם תן־לי הנפש והרכש קח־לך׃

22:14 ויאמר אברם אל־מלך סדם הרימתי ידי אל־יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

23:14 אם־מחוט ועד שרוך־נעל ואם־אקח מכל־אשר־לך ולא תאמר אני העשרתי את־אברם׃

24:14 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃  ס

 Genesis ראשית

1:15 אחר ׀ הדברים האלה היה דבר־יהוה אל־אברם במחזה לאמר אל־תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

2:15 ויאמר אברם אדני יהוה מה־תתן־לי ואנכי הולך ערירי ובן־משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

3:15 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן־ביתי יורש אתי׃

4:15 והנה דבר־יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי־אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

5:15 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט־נא השמימה וספר הכוכבים אם־תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

6:15 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

7:15 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את־הארץ הזאת לרשתה׃

8:15 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

9:15 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

10:15 ויקח־לו את־כל־אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש־בתרו לקראת רעהו ואת־הצפר  לא בתר׃

11:15 וירד העיט על־הפגרים וישב אתם אברם׃

12:15 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על־אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

13:15 ויאמר לאברם ידע תדע כי־גר ׀ יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

14:15 וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי־כן יצאו ברכש גדול׃

15:15 ואתה תבוא אל־אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

16:15 ודור רביעי ישובו הנה כי לא־שלם עון האמרי עד־הנה׃

17:15 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

18:15 ביום ההוא כרת יהוה את־אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את־הארץ הזאת מנהר מצרים עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃

19:15m את־הקיני ואת־הקנזי ואת הקדמני׃

20:15 ואת־החתי ואת־הפרזי ואת־הרפאים׃

21:15 ואת־האמרי ואת־הכנעני ואת־הגרגשי ואת־היבוסי׃  ס

 Genesis ראשית

1:16 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃

2:16 ותאמר שרי אל־אברם הנה־נא עצרני יהוה מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה  וישמע אברם לקול שרי׃

3:16 ותקח שרי אשת־אברם את־הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃

4:16 ויבא אל־הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃

5:16 ותאמר שרי אל־אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך ׃

6:16 ויאמר אברם אל־שרי הנה שפחתך בידך עשי־לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃

7:16 וימצאה מלאך יהוה על־עין המים במדבר על־העין בדרך שור׃

8:16 ויאמר הגר שפחת שרי אי־מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃

9:16 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל־גברתך והתעני תחת ידיה׃

10:16 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את־זרעך ולא יספר מרב׃

11:16 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי־שמע יהוה אל־עניך׃

12:16 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל־פני כל־אחיו ישכן׃

13:16 ותקרא שם־יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃

14:16 על־כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין־קדש ובין ברד׃

15:16 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם־בנו אשר־ילדה הגר ישמעאל׃

16:16 ואברם בן־שמנים שנה ושש שנים בלדת־הגר את־ישמעאל לאברם׃  ס

 Genesis ראשית

1:17 ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

2:17 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

3:17 ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

4:17 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

5:17 ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃

6:17 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

7:17 והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

8:17 ונתתי לך ולזרעך  אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

9:17 ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

10:17 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃

11:17 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

12:17 ובן־שמנת ימים ימול לכם כל־זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת־כסף מכל בן־נכר אשר לא מזרעך הוא׃

13:17 המול ׀ ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

14:17 וערל ׀ זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר׃  ס

15:17 ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃

16:17 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17:17 ויפל אברהם על־פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה־שנה יולד ואם־שרה הבת־תשעים שנה תלד׃

18:17 ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

19:17 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

20:17 ולישמעאל  שמעתיך הנה ׀ ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

21:17 ואת־בריתי אקים את־יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

22:17 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

23:17 ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

24:17 ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

25:17 וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

26:17 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

27:17 וכל־אנשי ביתו יליד בית ומקנת־כסף מאת בן־נכר נמלו אתו׃  פ

 Genesis ראשית

1:18 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח־האהל כחם היום׃

2:18 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3:18 ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך׃

4:18 יקח־נא מעט־מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5:18 ואקחה פת־לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי־על־כן עברתם על־עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6:18 וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7:18 ואל־הבקר רץ אברהם ויקח בן־בקר רך וטוב ויתן אל־הנער וימהר לעשות אתו׃

8:18 ויקח חמאה וחלב ובן־הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא־עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9:18 ויאמרו אליו  איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10:18 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה־בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11:18 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12:18 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן׃

13:18 ויאמר יהוה אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14:18 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15:18 ותכחש שרה ׀ לאמר לא צחקתי כי ׀ יראה ויאמר ׀ לא כי צחקת׃

16:18 ויקמו משם האנשים וישקפו על־פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

17:18 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18:18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19:18 כי ידעתיו למען אשר יצוה את־בניו ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על־אברהם את אשר־דבר עליו׃

20:18 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי־רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21:18 ארדה־נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו ׀ כלה ואם־לא אדעה׃

22:18 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23:18 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע׃

24:18 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25:18 חללה לך מעשת ׀ כדבר הזה להמית צדיק עם־רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל־הארץ לא יעשה משפט׃

26:18 ויאמר יהוה אם־אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל־המקום בעבורם׃

27:18 ויען אברהם ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני ואנכי עפר ואפר׃

28:18 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29:18 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30:18 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים׃

31:18 ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32:18 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אך־הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33:18 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל־אברהם ואברהם שב למקמו׃

 Genesis ראשית

1:19 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער־סדם וירא־לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

2:19 ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם  לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

3:19 ויפצר־בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל־ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

4:19 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על־הבית מנער ועד־זקן כל־העם מקצה׃

5:19 ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשים  אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

6:19 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

7:19 ויאמר אל־נא אחי תרעו׃

8:19 הנה־נא לי שתי בנות אשר לא־ידעו איש אוציאה־נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל־תעשו דבר כי־על־כן באו בצל קרתי׃

9:19 ויאמרו ׀ גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

10:19 וישלחו האנשים את־ידם ויביאו את־לוט אליהם הביתה ואת־הדלת סגרו׃

11:19 ואת־האנשים אשר־פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד־גדול וילאו למצא הפתח׃

12:19 ויאמרו  האנשים אל־לוט עד מי־לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר־לך בעיר הוצא מן־המקום׃

13:19 כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

14:19 ויצא לוט וידבר ׀ אל־חתניו ׀ לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית יהוה את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

15:19 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר׃

16:19 ויתמהמה ׀ ויחזקו  האנשים בידו וביד־אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

17:19 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה׃

18:19 ויאמר לוט אלהם אל־נא אדני׃

19:19 הנה־נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את־נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן־תדבקני הרעה ומתי׃

20:19 הנה־נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

21:19 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את־העיר אשר דברת׃

22:19 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד־באך שמה על־כן קרא שם־העיר צוער׃

23:19 השמש יצא על־הארץ ולוט בא צערה׃

24:19 ויהוה המטיר על־סדם ועל־עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן־השמים׃

25:19 ויהפך את־הערים האל ואת כל־הככר ואת כל־ישבי הערים וצמח האדמה׃

26:19 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

27:19 וישכם אברהם בבקר אל־המקום אשר־עמד שם את־פני יהוה׃

28:19 וישקף על־פני סדם ועמרה ועל־כל־פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

29:19 ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט׃

30:19 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

31:19 ותאמר הבכירה אל־הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל־הארץ׃

32:19 לכה נשקה את־אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

33:19 ותשקין את־אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את־אביה ולא־ידע בשכבה ובקומה ׃

34:19 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל־הצעירה הן־שכבתי אמש את־אבי נשקנו יין גם־הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

35:19 ותשקין גם בלילה ההוא את־אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא־ידע בשכבה ובקמה׃

36:19 ותהרין שתי בנות־לוט מאביהן׃

37:19 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי־מואב עד־היום׃

38:19 והצעירה גם־הוא ילדה בן ותקרא שמו בן־עמי הוא אבי בני־עמון עד־היום׃  ס

 Genesis ראשית

1:20 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר׃

2:20 ויאמר אברהם אל־שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את־שרה׃

3:20 ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃

4:20 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם־צדיק תהרג׃

5:20 הלא הוא אמר־לי אחתי הוא והיא־גם־הוא אמרה אחי הוא בתם־לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃

6:20 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם־לבבך עשית זאת ואחשך גם־אנכי אותך מחטו־לי על־כן לא־נתתיך לנגע אליה׃

7:20 ועתה השב אשת־האיש כי־נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם־אינך משיב דע כי־מות תמות אתה וכל־אשר־לך׃

8:20 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל־עבדיו וידבר את־כל־הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃

9:20 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה־עשית לנו ומה־חטאתי לך כי־הבאת עלי ועל־ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא־יעשו עשית עמדי׃

10:20 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה ראית כי עשית את־הדבר הזה׃

11:20 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין־יראת אלהים במקום הזה והרגוני על־דבר אשתי׃

12:20 וגם־אמנה אחתי בת־אבי הוא אך לא בת־אמי ותהי־לי לאשה׃

13:20 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא׃

14:20 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃

15:20 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃

16:20 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא־לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃

17:20 ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו׃

18:20 כי־עצר עצר יהוה בעד כל־רחם לבית אבימלך על־דבר שרה אשת אברהם׃  ס

 Genesis ראשית

1:21 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2:21 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3:21 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4:21 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5:21 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6:21 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7:21 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8:21 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9:21 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10:21 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11:21 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12:21 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13:21 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14:21 וישכם אברהם ׀ בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15:21 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16:21 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17:21 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים ׀ אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18:21 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19:21 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20:21 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21:21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃  פ

22:21 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23:21 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24:21 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25:21 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26:21 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27:21 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28:21 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29:21 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30:21 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31:21 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32:21 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33:21 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34:21 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃  פ

 Genesis ראשית

1:22 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2:22 ויאמר קח־נא את־בנך את־יחידך אשר־אהבת את־יצחק ולך־לך אל־ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3:22 וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃

4:22 ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק׃

5:22 ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6:22 ויקח אברהם את־עצי העלה וישם על־יצחק בנו ויקח בידו את־האש ואת־המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7:22 ויאמר יצחק אל־אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8:22 ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9:22 ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃

10:22 וישלח אברהם את־ידו ויקח את־המאכלת לשחט את־בנו׃

11:22 ויקרא אליו מלאך יהוה מן־השמים ויאמר אברהם ׀ אברהם ויאמר הנני׃

12:22 ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה  כי ׀ עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃

13:22 וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14:22 ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה ׀ יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15:22 ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם שנית מן־השמים׃

16:22 ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך׃

17:22 כי־ברך אברכך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18:22 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19:22 וישב אברהם אל־נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃  פ

20:22 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם־הוא בנים לנחור אחיך׃

21:22 את־עוץ בכרו ואת־בוז אחיו ואת־קמואל אבי ארם׃

22:22 ואת־כשד ואת־חזו ואת־פלדש ואת־ידלף ואת בתואל׃

23:22 ובתואל ילד את־רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24:22 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם־הוא את־טבח ואת־גחם ואת־תחש ואת־מעכה׃  ס

 Genesis ראשית

1:23 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃

2:23 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃

3:23 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל־בני־חת לאמר׃

4:23 גר־ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת־קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃

5:23 ויענו בני־חת את־אברהם לאמר לו׃

6:23 שמענו ׀ אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את־מתך איש ממנו את־קברו לא־יכלה ממך מקבר מתך׃

7:23 ויקם אברהם וישתחו לעם־הארץ לבני־חת׃

8:23 וידבר אתם לאמר אם־יש את־נפשכם לקבר את־מתי מלפני שמעוני ופגעו־לי בעפרון בן־צחר׃

9:23 ויתן־לי את־מערת המכפלה אשר־לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת־קבר׃

10:23 ועפרון ישב בתוך בני־חת ויען עפרון החתי את־אברהם באזני בני־חת לכל באי שער־עירו לאמר׃

11:23 לא־אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר־בו לך נתתיה לעיני בני־עמי נתתיה לך קבר מתך׃

12:23 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃

13:23 וידבר אל־עפרון באזני עם־הארץ לאמר אך אם־אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את־מתי שמה׃

14:23 ויען עפרון את־אברהם לאמר לו׃

15:23 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל־כסף ביני ובינך מה־הוא ואת־מתך קבר׃

16:23 וישמע אברהם אל־עפרון וישקל אברהם לעפרן את־הכסף אשר דבר באזני בני־חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃

17:23 ויקם ׀ שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר־בו וכל־העץ אשר בשדה אשר בכל־גבלו סביב׃

18:23 לאברהם למקנה לעיני בני־חת בכל באי שער־עירו׃

19:23 ואחרי־כן קבר אברהם את־שרה אשתו אל־מערת שדה המכפלה על־פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃

20:23 ויקם השדה והמערה אשר־בו לאברהם לאחזת־קבר מאת בני־חת׃  ס

 Genesis ראשית

1:24 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃

2:24 ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי׃

3:24 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

4:24 כי אל־ארצי ואל־מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

5:24 ויאמר אליו העבד אולי לא־תאבה האשה ללכת אחרי אל־הארץ הזאת ההשב אשיב את־בנך אל־הארץ אשר־יצאת משם׃

6:24 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן־תשיב את־בני שמה׃

7:24 יהוה ׀ אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

8:24 ואם־לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את־בני לא תשב שמה׃

9:24 וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃

10:24 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃

11:24 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

12:24 ויאמר ׀ יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃

13:24 הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

14:24 והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃

15:24 ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃

16:24 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

17:24 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃

18:24 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃

19:24 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃

20:24 ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו׃

21:24 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃

22:24 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃

23:24 ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃

24:24 ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃

25:24 ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃

26:24 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

27:24 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

28:24 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

29:24 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃

30:24 ויהי ׀ כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־העין׃

31:24 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

32:24 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

33:24 [ויישם כ] (ויושם ק) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃

34:24 ויאמר עבד אברהם אנכי׃

35:24 ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

36:24 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו  את־כל־אשר־לו׃

37:24 וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

38:24 אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃

39:24 ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃

40:24 ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

41:24 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

42:24 ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

43:24 הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃

44:24 ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃

45:24 אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

46:24 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

47:24 ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃

48:24 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃

49:24 ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃

50:24 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃

51:24 הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃

52:24 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

53:24 ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

54:24 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

55:24 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

56:24 ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

57:24 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃

58:24 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃

59:24 וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃

60:24 ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

61:24 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃

62:24 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

63:24 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

64:24 ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃

65:24 ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

66:24 ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃

67:24 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃  פ

 Genesis ראשית

1:25 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃

2:25 ותלד לו את־זמרן ואת־יקשן ואת־מדן ואת־מדין ואת־ישבק ואת־שוח׃

3:25 ויקשן ילד את־שבא ואת־דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃

4:25 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל־אלה בני קטורה׃

5:25 ויתן אברהם את־כל־אשר־לו ליצחק׃

6:25 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל־ארץ קדם׃

7:25 ואלה ימי שני־חיי אברהם אשר־חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃

8:25 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל־עמיו׃

9:25 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל־מערת המכפלה אל־שדה עפרן בן־צחר החתי אשר על־פני ממרא׃

10:25 השדה אשר־קנה אברהם מאת בני־חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃

11:25 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את־יצחק בנו וישב יצחק עם־באר לחי ראי׃  ס

12:25 ואלה תלדת ישמעאל בן־אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃

13:25 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃

14:25 ומשמע ודומה ומשא׃

15:25 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃

16:25 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים־עשר נשיאם לאמתם׃

17:25 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל־עמיו׃

18:25 וישכנו מחוילה עד־שור אשר על־פני מצרים באכה אשורה על־פני כל־אחיו נפל׃  פ

19:25 ואלה תולדת יצחק בן־אברהם אברהם הוליד את־יצחק׃

20:25 ויהי יצחק בן־ארבעים שנה בקחתו את־רבקה בת־בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃

21:25 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃

22:25 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם־כן למה זה אנכי ותלך לדרש את־יהוה׃

23:25 ויאמר יהוה לה שני [גיים כ] (גוים ק) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃

24:25 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃

25:25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃

26:25 ואחרי־כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן־ששים שנה בלדת אתם׃

27:25 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃

28:25 ויאהב יצחק את־עשו כי־ציד בפיו ורבקה אהבת את־יעקב׃

29:25 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן־השדה והוא עיף׃

30:25 ויאמר עשו אל־יעקב הלעיטני נא מן־האדם האדם הזה כי עיף אנכי על־כן קרא־שמו אדום׃

31:25 ויאמר יעקב מכרה כיום את־בכרתך לי׃

32:25 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה־זה לי בכרה׃

33:25 ויאמר יעקב השבעה לי כיום  וישבע לו וימכר את־בכרתו ליעקב׃

34:25 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את־הבכרה׃  ס

 Genesis ראשית

1:26 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך  מלך־פלשתים גררה׃

2:26 וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3:26 גור  בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4:26 והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5:26 עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6:26 וישב יצחק בגרר׃

7:26 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה היא׃

8:26 ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9:26 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה׃

10:26 ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם׃

11:26 ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12:26 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13:26 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד׃

14:26 ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15:26 וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16:26 ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת־ממנו  מאד׃

17:26 וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם׃

18:26 וישב יצחק ויחפר ׀ את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו׃

19:26 ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים׃

20:26 ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21:26 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה׃

22:26 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23:26 ויעל משם באר שבע׃

24:26 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25:26 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃

26:26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו׃

27:26 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28:26 ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה ׀ עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29:26 אם־תעשה  עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30:26 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31:26 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32:26 ויהי ׀ ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33:26 ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה׃  ס

34:26 ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי׃

35:26 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃  ס

 Genesis ראשית

1:27 ויהי כי־זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את־עשו ׀ בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

2:27 ויאמר הנה־נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

3:27 ועתה שא־נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי [צידה כ] (ציד׃ ק)

4:27 ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

5:27 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל־עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

6:27 ורבקה אמרה אל־יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את־אביך מדבר אל־עשו אחיך לאמר׃

7:27 הביאה לי ציד ועשה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

8:27 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

9:27 לך־נא אל־הצאן וקח־לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

10:27 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

11:27 ויאמר יעקב אל־רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

12:27 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

13:27 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח־לי׃

14:27 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

15:27 ותקח רבקה את־בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את־יעקב בנה הקטן׃

16:27 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על־ידיו ועל חלקת צואריו׃

17:27 ותתן את־המטעמים ואת־הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

18:27 ויבא אל־אביו ויאמר  אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

19:27 ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

20:27 ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

21:27 ויאמר יצחק אל־יעקב גשה־נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם־לא׃

22:27 ויגש יעקב אל־יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

23:27 ולא הכירו כי־היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

24:27 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

25:27 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש־לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

26:27 ויאמר אליו יצחק אביו גשה־נא ושקה־לי בני׃

27:27 ויגש וישק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

28:27 ויתן־לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

29:27 יעבדוך עמים [וישתחו כ] (וישתחוו ק) לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו  לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

30:27 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את־יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

31:27 ויעש גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

32:27 ויאמר לו יצחק אביו מי־אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

33:27 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה׃

34:27 כשמע עשו את־דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד־מאד ויאמר לאביו ברכני גם־אני אבי׃

35:27 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

36:27 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה׃

37:27 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

38:27 ויאמר עשו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

39:27 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

40:27 ועל־חרבך תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

41:27 וישטם עשו את־יעקב על־הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי׃

42:27 ויגד לרבקה את־דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

43:27 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי חרנה׃

44:27 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר־תשוב חמת אחיך׃

45:27 עד־שוב אף־אחיך ממך ושכח את אשר־עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם־שניכם יום אחד׃

46:27 ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם־לקח יעקב אשה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

 Genesis ראשית

1:28 ויקרא יצחק אל־יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא־תקח אשה מבנות כנען׃

2:28 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח־לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃

3:28 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃

4:28 ויתן־לך את־ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את־ארץ מגריך אשר־נתן אלהים לאברהם׃

5:28 וישלח יצחק את־יעקב וילך פדנה ארם אל־לבן בן־בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃

6:28 וירא עשו כי־ברך יצחק את־יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת־לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא־תקח אשה מבנות כנען׃

7:28 וישמע יעקב אל־אביו ואל־אמו וילך פדנה ארם׃

8:28 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃

9:28 וילך עשו אל־ישמעאל ויקח את־מחלת ׀ בת־ישמעאל בן־אברהם אחות נביות על־נשיו לו לאשה׃  ס

10:28 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃

11:28 ויפגע במקום וילן שם כי־בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃

12:28 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

13:28 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

14:28 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל־משפחת האדמה ובזרעך׃

15:28 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר־תלך והשבתיך אל־האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם־עשיתי את אשר־דברתי לך׃

16:28 וייקץ יעקב משנתו ויאמר  אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃

17:28 ויירא ויאמר מה־נורא המקום הזה אין זה כי אם־בית אלהים וזה שער השמים׃

18:28 וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה׃

19:28 ויקרא את־שם־המקום ההוא בית־אל ואולם לוז שם־העיר לראשנה׃

20:28 וידר יעקב נדר לאמר אם־יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן־לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

21:28 ושבתי בשלום אל־בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃

22:28 והאבן הזאת אשר־שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן־לי עשר אעשרנו לך׃

 Genesis ראשית

1:29 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃

2:29 וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃

3:29 ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃

4:29 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5:29 ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃

6:29 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃

7:29 ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8:29 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9:29 עודנו מדבר עמם ורחל ׀ באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10:29 ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃

11:29 וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃

12:29 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13:29 ויהי כשמע לבן את־שמע ׀ יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃

14:29 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15:29 ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃

16:29 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17:29 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃

18:29 ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19:29 ויאמר לבן טוב  תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20:29 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21:29 ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22:29 ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃

23:29 ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24:29 ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25:29 ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26:29 ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27:29 מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות׃

28:29 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃

29:29 ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30:29 ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃

31:29 וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃

32:29 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33:29 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃

34:29 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃

35:29 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

 Genesis ראשית

1:30 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃

2:30 ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃

3:30 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃

4:30 ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5:30 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6:30 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃

7:30 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8:30 ותאמר רחל נפתולי אלהים ׀ נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9:30 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10:30 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11:30 ותאמר לאה [בגד כ] (בא ק) (גד ק) ותקרא את־שמו גד׃

12:30 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13:30 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

14:30 וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃

15:30 ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16:30 ויבא יעקב  מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17:30 וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18:30 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19:30 ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב ׃

20:30 ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃

21:30 ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

22:30 ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃

23:30 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃

24:30 ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25:30 ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃

26:30 תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃

27:30 ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28:30 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29:30 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃

30:30 כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃

31:30 ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי  מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32:30 אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה ׀ נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33:30 וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34:30 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35:30 ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל  אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃

36:30 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

37:30 ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון  ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃

38:30 ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39:30 ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40:30 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃

41:30 והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42:30 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43:30 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

 Genesis ראשית

1:31 וישמע את־דברי בני־לבן לאמר לקח יעקב את כל־אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל־הכבד הזה׃

2:31 וירא יעקב את־פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

3:31 ויאמר יהוה אל־יעקב שוב אל־ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

4:31 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל־צאנו׃

5:31 ויאמר להן ראה אנכי את־פני אביכן כי־איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

6:31 ואתנה ידעתן כי בכל־כחי עבדתי את־אביכן׃

7:31 ואביכן התל בי והחלף  את־משכרתי עשרת מנים ולא־נתנו אלהים להרע עמדי׃

8:31 אם־כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן נקדים ואם־כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל־הצאן עקדים׃

9:31 ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי׃

10:31 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים׃

11:31 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

12:31 ויאמר שא־נא עיניך וראה כל־העתדים העלים על־הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל־אשר לבן עשה לך׃

13:31 אנכי האל בית־אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן־הארץ הזאת ושוב אל־ארץ מולדתך׃

14:31 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

15:31 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם־אכול את־כספנו׃

16:31 כי כל־העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

17:31 ויקם יעקב וישא את־בניו ואת־נשיו על־הגמלים׃

18:31 וינהג את־כל־מקנהו ואת־כל־רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל־יצחק אביו ארצה כנען׃

19:31 ולבן הלך לגזז את־צאנו ותגנב רחל את־התרפים אשר לאביה׃

20:31 ויגנב יעקב את־לב לבן הארמי על־בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

21:31 ויברח הוא וכל־אשר־לו ויקם ויעבר את־הנהר וישם את־פניו הר הגלעד׃

22:31 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

23:31 ויקח את־אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

24:31 ויבא אלהים אל־לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן־תדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

25:31 וישג לבן את־יעקב ויעקב תקע את־אהלו בהר ולבן תקע את־אחיו בהר הגלעד׃

26:31 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את־לבבי ותנהג את־בנתי כשביות חרב׃

27:31 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא־הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

28:31 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

29:31 יש־לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש ׀ אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם־יעקב מטוב עד־רע׃

30:31 ועתה הלך הלכת כי־נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את־אלהי׃

31:31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן־תגזל את־בנותיך מעמי׃

32:31 עם אשר תמצא את־אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר־לך מה עמדי וקח־לך ולא־ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

33:31 ויבא לבן באהל יעקב ׀ ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

34:31 ורחל לקחה את־התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את־כל־האהל ולא מצא׃

35:31 ותאמר אל־אביה אל־יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי־דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את־התרפים׃

36:31 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה־פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

37:31 כי־מששת את־כל־כלי מה־מצאת מכל כלי־ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

38:31 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך  לא אכלתי׃

39:31 טרפה לא־הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

40:31 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

41:31 זה־לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע־עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את־משכרתי עשרת מנים׃

42:31 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את־עניי ואת־יגיע  כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

43:31 ויען לבן ויאמר אל־יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר־אתה ראה לי־הוא ולבנתי מה־אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

44:31 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

45:31 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

46:31 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו־גל ויאכלו שם על־הגל׃

47:31 ויקרא־לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

48:31 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על־כן קרא־שמו  גלעד׃

49:31 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

50:31 אם־תענה את־בנתי ואם־תקח נשים על־בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

51:31 ויאמר לבן ליעקב הנה ׀ הגל הזה והנה המצבה  אשר יריתי ביני ובינך׃

52:31 עד הגל הזה ועדה המצבה אם־אני לא־אעבר  אליך את־הגל הזה ואם־אתה לא־תעבר אלי את־הגל הזה ואת־המצבה הזאת לרעה׃

53:31 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

54:31 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

 Genesis ראשית

1:32 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

2:32 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃

3:32 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃  פ

4:32 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

5:32 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך  יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃

6:32 ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

7:32 וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃

8:32 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃

9:32 ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

10:32 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

11:32 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

12:32 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃

13:32 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

14:32 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

15:32 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

16:32 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם  עשרה׃

17:32 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

18:32 ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך  עשו אחי ושאלך  לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

19:32 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃

20:32 ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃

21:32 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃

22:32 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

23:32 ויקם ׀ בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

24:32 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו ׃

25:32 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

26:32 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃

27:32 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃

28:32 ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃

29:32 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃

30:32 וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

31:32 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃

32:32 ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃

33:32 על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃

 Genesis ראשית

1:33 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את־הילדים על־לאה ועל־רחל ועל שתי השפחות׃

2:33 וישם את־השפחות ואת־ילדיהן ראשנה ואת־לאה וילדיה אחרנים ואת־רחל ואת־יוסף אחרנים׃

3:33 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד־גשתו עד־אחיו׃

4:33 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על־צוארו  וישקהו  ויבכו׃

5:33 וישא את־עיניו וירא את־הנשים ואת־הילדים ויאמר מי־אלה לך ויאמר הילדים אשר־חנן אלהים את־עבדך׃

6:33 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃

7:33 ותגש גם־לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃

8:33 ויאמר מי לך כל־המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא־חן בעיני אדני׃

9:33 ויאמר עשו יש־לי רב אחי יהי לך אשר־לך׃

10:33 ויאמר יעקב אל־נא אם־נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על־כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃

11:33 קח־נא את־ברכתי אשר הבאת לך כי־חנני אלהים וכי יש־לי־כל ויפצר־בו ויקח׃

12:33 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃

13:33 ויאמר אליו אדני ידע כי־הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל־הצאן׃

14:33 יעבר־נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה  לאטי לרגל המלאכה אשר־לפני ולרגל הילדים עד אשר־אבא אל־אדני שעירה׃

15:33 ויאמר עשו אציגה־נא עמך מן־העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא־חן בעיני אדני׃

16:33 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃

17:33 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על־כן קרא שם־המקום סכות׃  ס

18:33 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את־פני העיר׃

19:33 ויקן את־חלקת השדה אשר נטה־שם אהלו מיד בני־חמור אבי שכם במאה קשיטה׃

20:33 ויצב־שם מזבח ויקרא־לו אל אלהי ישראל׃  ס

 Genesis ראשית

1:34 ותצא דינה בת־לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

2:34 וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

3:34 ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער׃

4:34 ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה׃

5:34 ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם׃

6:34 ויצא חמור אבי־שכם אל־יעקב לדבר אתו׃

7:34 ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה׃

8:34 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

9:34 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו־לנו ואת־בנתינו תקחו לכם׃

10:34 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

11:34 ויאמר שכם אל־אביה  ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

12:34 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה׃

13:34 ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

14:34 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו׃

15:34 אך־בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל־זכר׃

16:34 ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

17:34 ואם־לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את־בתנו והלכנו׃

18:34 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן־חמור׃

19:34 ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

20:34 ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר׃

21:34 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם׃

22:34 אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־זכר כאשר הם נמלים׃

23:34 מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

24:34 וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־יצאי שער עירו׃

25:34 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר׃

26:34 ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו׃

27:34 בני יעקב באו על־החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

28:34 את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם  ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו׃

29:34 ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית׃

30:34 ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

31:34 ויאמרו הכזונה יעשה את־אחותנו׃  פ

 Genesis ראשית

1:35 ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך  מפני עשו אחיך׃

2:35 ויאמר יעקב אל־ביתו ואל כל־אשר עמו הסרו את־אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3:35 ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4:35 ויתנו  אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשר בידם ואת־הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם־שכם׃

5:35 ויסעו ויהי ׀ חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6:35 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל־העם אשר־עמו׃

7:35 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8:35 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃  פ

9:35 וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10:35 ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמך  עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃

11:35 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12:35 ואת־הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את־הארץ׃

13:35 ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃

14:35 ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15:35 ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃

16:35 ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17:35 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה לך בן׃

18:35 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין׃

19:35 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה  הוא בית לחם׃

20:35 ויצב יעקב מצבה על־קברתה הוא מצבת קברת־רחל  עד־היום׃

21:35 ויסע ישראל ויט אהלה  מהלאה למגדל־עדר׃

22:35 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל  פ ויהיו בני־יעקב שנים עשר׃

23:35 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן׃

24:35 בני רחל יוסף ובנימן׃

25:35 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26:35 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם׃

27:35 ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון  אשר־גר־שם אברהם ויצחק׃

28:35 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29:35 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל־עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃  פ

 Genesis ראשית

1:36 ואלה תלדות עשו הוא אדום׃

2:36 עשו לקח את־נשיו מבנות כנען את־עדה בת־אילון החתי ואת־אהליבמה בת־ענה בת־צבעון החוי׃

3:36 ואת־בשמת בת־ישמעאל אחות נביות׃

4:36 ותלד עדה לעשו את־אליפז ובשמת ילדה את־רעואל׃

5:36 ואהליבמה ילדה את־ [יעיש כ] (יעוש ק) ואת־יעלם ואת־קרח אלה בני עשו אשר ילדו־לו בארץ כנען׃

6:36 ויקח עשו את־נשיו ואת־בניו ואת־בנתיו ואת־כל־נפשות ביתו ואת־מקנהו ואת־כל־בהמתו ואת כל־קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל־ארץ מפני יעקב אחיו׃

7:36 כי־היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃

8:36 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃

9:36 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃

10:36 אלה שמות בני־עשו אליפז בן־עדה אשת עשו רעואל בן־בשמת אשת עשו׃

11:36 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃

12:36 ותמנע ׀ היתה פילגש לאליפז בן־עשו ותלד לאליפז את־עמלק אלה בני עדה אשת עשו׃

13:36 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה  היו בני בשמת אשת עשו׃

14:36 ואלה היו בני אהליבמה בת־ענה בת־צבעון אשת עשו ותלד לעשו את־ [יעיש כ] (יעוש ק) ואת־יעלם ואת־קרח׃

15:36 אלה אלופי בני־עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃

16:36 אלוף־קרח  אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה׃

17:36 ואלה בני רעואל בן־עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו׃

18:36 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת־ענה אשת עשו׃

19:36 אלה בני־עשו ואלה אלופיהם הוא אדום׃  ס

20:36 אלה בני־שעיר החרי  ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה׃

21:36 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום׃

22:36 ויהיו בני־לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע׃

23:36 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם׃

24:36 ואלה בני־צבעון ואיה  וענה הוא ענה אשר מצא את־הימם במדבר ברעתו את־החמרים לצבעון אביו׃

25:36 ואלה בני־ענה דשן ואהליבמה בת־ענה׃

26:36 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן׃

27:36 אלה בני־אצר בלהן וזעון ועקן׃

28:36 אלה בני־דישן עוץ וארן׃

29:36 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה׃

30:36 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר׃  פ

31:36 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך־מלך לבני ישראל׃

32:36 וימלך באדום בלע בן־בעור ושם עירו דנהבה׃

33:36 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן־זרח מבצרה׃

34:36 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃

35:36 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן־בדד המכה את־מדין בשדה מואב ושם עירו עוית׃

36:36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃

37:36 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃

38:36 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן־עכבור׃

39:36 וימת בעל חנן בן־עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת־מטרד בת מי זהב׃

40:36 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת׃

41:36 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃

42:36 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃

43:36 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה ׀ אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃  פ

 Genesis ראשית

1:37 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

2:37 אלה ׀ תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־אביהם׃

3:37 וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

4:37 ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

5:37 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

6:37 ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי׃

7:37 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

8:37 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו׃

9:37 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

10:37 ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

11:37 ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר׃

12:37 וילכו אחיו לרעות את־צאן  אביהם בשכם׃

13:37 ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

14:37 ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

15:37 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש׃

16:37 ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים׃

17:37 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

18:37 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

19:37 ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

20:37 ועתה ׀ לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו׃

21:37 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

22:37 ויאמר אלהם ׀ ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו׃

23:37 ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו׃

24:37 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

25:37 וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

26:37 ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו׃

27:37 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

28:37 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה׃

29:37 וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו׃

30:37 וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא׃

31:37 ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם׃

32:37 וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא׃

33:37 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

34:37 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים׃

35:37 ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

36:37 והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃  פ

 Genesis ראשית

1:38 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד־איש עדלמי ושמו חירה׃

2:38 וירא־שם יהודה בת־איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

3:38 ותהר ותלד בן ויקרא את־שמו ער׃

4:38 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את־שמו אונן׃

5:38 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את־שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

6:38 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

7:38 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

8:38 ויאמר יהודה לאונן בא אל־אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

9:38 וידע אונן כי לא  לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו׃

10:38 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו׃

11:38 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית־אביך עד־יגדל שלה בני כי אמר פן־ימות גם־הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

12:38 וירבו הימים ותמת בת־שוע אשת־יהודה וינחם יהודה ויעל על־גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

13:38 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

14:38 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על־דרך תמנתה כי ראתה כי־גדל שלה והוא לא־נתנה לו לאשה׃

15:38 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

16:38 ויט אליה אל־הדרך ויאמר הבה־נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה־תתן־לי  כי תבוא אלי׃

17:38 ויאמר אנכי אשלח גדי־עזים מן־הצאן ותאמר אם־תתן ערבון עד שלחך׃

18:38 ויאמר מה הערבון אשר אתן־לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן־לה ויבא אליה ותהר לו׃

19:38 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

20:38 וישלח יהודה את־גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

21:38 וישאל את־אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על־הדרך ויאמרו לא־היתה בזה קדשה׃

22:38 וישב אל־יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא־היתה בזה קדשה׃

23:38 ויאמר יהודה תקח־לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

24:38 ויהי ׀ כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

25:38 הוא מוצאת והיא שלחה אל־חמיה לאמר לאיש אשר־אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר־נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

26:38 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי־על־כן לא־נתתיה לשלה בני ולא־יסף עוד לדעתה ׃

27:38 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

28:38 ויהי בלדתה ויתן־יד ותקח המילדת ותקשר על־ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

29:38 ויהי ׀ כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה־פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

30:38 ואחר יצא אחיו אשר על־ידו השני ויקרא שמו זרח׃  ס

 Genesis ראשית

1:39 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃

2:39 ויהי יהוה את־יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃

3:39 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר־הוא עשה יהוה מצליח בידו׃

4:39 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על־ביתו וכל־יש־לו נתן בידו׃

5:39 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל־אשר יש־לו ויברך יהוה את־בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל־אשר יש־לו בבית ובשדה׃

6:39 ויעזב כל־אשר־לו ביד־יוסף ולא־ידע אתו מאומה כי אם־הלחם אשר־הוא אוכל ויהי יוסף יפה־תאר ויפה מראה׃

7:39 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת־אדניו את־עיניה אל־יוסף ותאמר שכבה עמי׃

8:39 וימאן ׀ ויאמר אל־אשת אדניו הן אדני לא־ידע אתי מה־בבית וכל אשר־יש־לו נתן בידי׃

9:39 איננו גדול בבית הזה ממני ולא־חשך ממני מאומה כי אם־אותך באשר את־אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃

10:39 ויהי כדברה אל־יוסף יום ׀ יום ולא־שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃

11:39 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃

12:39 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃

13:39 ויהי כראותה כי־עזב בגדו בידה וינס החוצה׃

14:39 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃

15:39 ויהי כשמעו כי־הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃

16:39 ותנח בגדו אצלה עד־בוא אדניו אל־ביתו׃

17:39 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא־אלי העבד העברי אשר־הבאת לנו לצחק בי׃

18:39 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃

19:39 ויהי כשמע אדניו את־דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה  לי עבדך ויחר אפו׃

20:39 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל־בית הסהר מקום אשר־ [אסורי כ] (אסירי ק) המלך אסורים ויהי־שם בבית הסהר׃

21:39 ויהי יהוה את־יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית־הסהר׃

22:39 ויתן שר בית־הסהר ביד־יוסף את כל־האסירם אשר בבית הסהר ואת כל־אשר עשים שם הוא היה עשה׃

23:39 אין ׀ שר בית־הסהר ראה את־כל־מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר־הוא עשה יהוה מצליח׃  ס

 Genesis ראשית

1:40 ויהי אחר הדברים האלה חטאו  משקה מלך־מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃

2:40 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃

3:40 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים  אל־בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃

4:40 ויפקד שר הטבחים את־יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃

5:40 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃

6:40 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃

7:40 וישאל את־סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃

8:40 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו־נא לי׃

9:40 ויספר שר־המשקים את־חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה־גפן לפני׃

10:40 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃

11:40 וכוס פרעה בידי ואקח את־הענבים ואשחט אתם אל־כוס פרעה ואתן את־הכוס על־כף פרעה׃

12:40 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃

13:40 בעוד ׀ שלשת ימים ישא פרעה את־ראשך והשיבך על־כנך ונתת כוס־פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃

14:40 כי אם־זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית־נא עמדי חסד והזכרתני אל־פרעה והוצאתני מן־הבית הזה׃

15:40 כי־גנב גנבתי מארץ העברים וגם־פה לא־עשיתי מאומה כי־שמו אתי בבור׃

16:40 וירא שר־האפים כי טוב פתר ויאמר אל־יוסף אף־אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על־ראשי׃

17:40 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן־הסל מעל ראשי׃

18:40 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃

19:40 בעוד ׀ שלשת ימים ישא פרעה את־ראשך מעליך ותלה אותך על־עץ ואכל העוף את־בשרך מעליך׃

20:40 ויהי ׀ ביום השלישי יום  הלדת את־פרעה ויעש משתה לכל־עבדיו וישא את־ראש ׀ שר המשקים ואת־ראש שר האפים בתוך עבדיו׃

21:40 וישב את־שר המשקים על־משקהו ויתן הכוס על־כף פרעה׃

22:40 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃

23:40 ולא־זכר שר־המשקים את־יוסף וישכחהו׃  פ

 Genesis ראשית

1:41 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על־היאר׃

2:41 והנה מן־היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

3:41 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן־היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על־שפת היאר׃

4:41 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

5:41 ויישן ויחלם שנית והנה ׀ שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

6:41 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

7:41 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

8:41 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את־כל־חרטמי מצרים ואת־כל־חכמיה ויספר פרעה להם את־חלמו ואין־פותר אותם לפרעה׃

9:41 וידבר שר המשקים את־פרעה לאמר את־חטאי אני מזכיר היום׃

10:41 פרעה קצף על־עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

11:41 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

12:41 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר־לו  ויפתר־לנו את־חלמתינו איש כחלמו פתר׃

13:41 ויהי כאשר פתר־לנו כן היה אתי השיב על־כני ואתו תלה׃

14:41 וישלח פרעה ויקרא את־יוסף ויריצהו מן־הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל־פרעה׃

15:41 ויאמר פרעה אל־יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

16:41 ויען יוסף את־פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את־שלום פרעה׃

17:41 וידבר פרעה אל־יוסף בחלמי הנני עמד על־שפת היאר׃

18:41 והנה מן־היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

19:41 והנה שבע־פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא־ראיתי כהנה בכל־ארץ מצרים לרע׃

20:41 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

21:41 ותבאנה אל־קרבנה ולא נודע כי־באו אל־קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

22:41 וארא בחלמי והנה ׀ שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

23:41 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

24:41 ותבלען השבלים  הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל־החרטמים ואין מגיד לי׃

25:41 ויאמר יוסף אל־פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

26:41 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים  הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

27:41 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

28:41 הוא הדבר אשר דברתי אל־פרעה אשר האלהים עשה הראה את־פרעה׃

29:41 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל־ארץ מצרים׃

30:41 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל־השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את־הארץ׃

31:41 ולא־יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי־כן כי־כבד הוא מאד׃

32:41 ועל השנות החלום אל־פרעה פעמים כי־נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

33:41 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על־ארץ מצרים׃

34:41 יעשה פרעה ויפקד פקדים על־הארץ וחמש את־ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

35:41 ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו׃

36:41 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא־תכרת הארץ ברעב׃

37:41 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל־עבדיו׃

38:41 ויאמר פרעה אל־עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

39:41 ויאמר פרעה אל־יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את־כל־זאת אין־נבון וחכם כמוך׃

40:41 אתה תהיה על־ביתי ועל־פיך ישק כל־עמי רק הכסא אגדל ממך׃

41:41 ויאמר פרעה אל־יוסף ראה נתתי אתך על כל־ארץ מצרים׃

42:41 ויסר פרעה את־טבעתו מעל ידו ויתן אתה על־יד יוסף וילבש אתו בגדי־שש וישם רבד הזהב על־צוארו׃

43:41 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר־לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל־ארץ מצרים׃

44:41 ויאמר פרעה אל־יוסף אני פרעה ובלעדיך לא־ירים איש את־ידו ואת־רגלו בכל־ארץ מצרים׃

45:41 ויקרא פרעה שם־יוסף צפנת פענח ויתן־לו את־אסנת בת־פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על־ארץ מצרים׃

46:41 ויוסף בן־שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך־מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר  בכל־ארץ מצרים׃

47:41 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

48:41 ויקבץ את־כל־אכל ׀ שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן־אכל בערים אכל שדה־העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

49:41 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי־חדל לספר כי־אין מספר׃

50:41 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן און׃

51:41 ויקרא יוסף את־שם הבכור מנשה כי־נשני אלהים את־כל־עמלי ואת כל־בית אבי׃

52:41 ואת שם השני קרא אפרים כי־הפרני אלהים בארץ עניי׃

53:41 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

54:41 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל־הארצות ובכל־ארץ מצרים היה לחם׃

55:41 ותרעב כל־ארץ מצרים ויצעק העם אל־פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל־מצרים לכו אל־יוסף אשר־יאמר לכם תעשו׃

56:41 והרעב היה על כל־פני הארץ ויפתח יוסף את־כל־אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

57:41 וכל־הארץ באו מצרימה לשבר אל־יוסף כי־חזק הרעב בכל־הארץ׃

 Genesis ראשית

1:42 וירא יעקב כי יש־שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

2:42 ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות׃

3:42 וירדו אחי־יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

4:42 ואת־בנימין אחי יוסף לא־שלח יעקב את־אחיו כי אמר פן־יקראנו אסון׃

5:42 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי־היה הרעב בארץ כנען׃

6:42 ויוסף הוא  השליט על־הארץ הוא המשביר לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו־לו אפים ארצה׃

7:42 וירא יוסף את־אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר־אכל׃

8:42 ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו׃

9:42 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את־ערות הארץ באתם׃

10:42 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל׃

11:42 כלנו בני איש־אחד נחנו כנים אנחנו לא־היו עבדיך מרגלים׃

12:42 ויאמר אלהם לא כי־ערות הארץ באתם לראות׃

13:42 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים ׀ אנחנו בני איש־אחד בארץ כנען והנה הקטן את־אבינו היום והאחד איננו׃

14:42 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

15:42 בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה׃

16:42 שלחו מכם אחד ויקח את־אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם־לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

17:42 ויאסף אתם אל־משמר שלשת ימים׃

18:42 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא׃

19:42 אם־כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

20:42 ואת־אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו־כן׃

21:42 ויאמרו איש אל־אחיו אבל אשמים ׀ אנחנו על־אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על־כן באה אלינו הצרה הזאת׃

22:42 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם ׀ לאמר אל־תחטאו בילד ולא שמעתם וגם־דמו הנה נדרש׃

23:42 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

24:42 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

25:42 ויצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל־שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

26:42 וישאו את־שברם על־חמריהם וילכו משם׃

27:42 ויפתח האחד את־שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את־כספו והנה־הוא בפי אמתחתו׃

28:42 ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו׃

29:42 ויבאו אל־יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל־הקרת אתם לאמר׃

30:42 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ׃

31:42 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

32:42 שנים־עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את־אבינו בארץ כנען׃

33:42 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו׃

34:42 והביאו את־אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את־אחיכם אתן לכם ואת־הארץ תסחרו׃

35:42 ויהי הם מריקים שקיהם והנה־איש צרור־כספו בשקו ויראו את־צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

36:42 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת־בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

37:42 ויאמר ראובן אל־אביו לאמר את־שני בני תמית אם־לא אביאנו אליך תנה אתו על־ידי ואני אשיבנו אליך׃

38:42 ויאמר לא־ירד בני עמכם כי־אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו־בה והורדתם את־שיבתי ביגון שאולה׃

 Genesis ראשית

1:43 והרעב כבד בארץ׃

2:43 ויהי כאשר כלו לאכל את־השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו־לנו מעט־אכל׃

3:43 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

4:43 אם־ישך משלח את־אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃

5:43 ואם־אינך משלח לא נרד כי־האיש אמר אלינו לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

6:43 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃

7:43 ויאמרו שאול שאל־האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד־לו  על־פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את־אחיכם׃

8:43 ויאמר יהודה אל־ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם־אנחנו גם־אתה גם־טפנו׃

9:43 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם־לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל־הימים׃

10:43 כי לולא התמהמהנו כי־עתה שבנו זה פעמים׃

11:43 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם־כן ׀ אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃

12:43 וכסף משנה קחו בידכם ואת־הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃

13:43 ואת־אחיכם קחו וקומו שובו אל־האיש׃

14:43 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את־אחיכם אחר ואת־בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃

15:43 ויקחו האנשים את־המנחה הזאת ומשנה־כסף לקחו בידם ואת־בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃

16:43 וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשר על־ביתו הבא את־האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃

17:43 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף׃

18:43 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על־דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת־חמרינו׃

19:43 ויגשו אל־האיש אשר על־בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃

20:43 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר־אכל׃

21:43 ויהי כי־באנו אל־המלון ונפתחה את־אמתחתינו והנה כסף־איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃

22:43 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר־אכל לא ידענו מי־שם כספנו באמתחתינו׃

23:43 ויאמר שלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שמעון׃

24:43 ויבא האיש את־האנשים ביתה יוסף ויתן־מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃

25:43 ויכינו את־המנחה עד־בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי־שם יאכלו לחם׃

26:43 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את־המנחה אשר־בידם הביתה וישתחוו־לו ארצה׃

27:43 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃

28:43 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו [וישתחו כ] (וישתחוו ׃ ק)

29:43 וישא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃

30:43 וימהר יוסף כי־נכמרו רחמיו אל־אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃

31:43 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃

32:43 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃

33:43 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל־רעהו׃

34:43 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃

 Genesis ראשית

1:44 ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃

2:44 ואת־גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

3:44 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

4:44 הם יצאו את־העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על־ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

5:44 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

6:44 וישגם וידבר אלהם את־הדברים האלה׃

7:44 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

8:44 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

9:44 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

10:44 ויאמר גם־עתה כדבריכם כן־הוא אשר ימצא אתו יהיה־לי עבד ואתם תהיו נקים׃

11:44 וימהרו ויורדו איש את־אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

12:44 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

13:44 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על־חמרו וישבו העירה׃

14:44 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

15:44 ויאמר להם יוסף מה־המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי־נחש ינחש איש אשר כמני׃

16:44 ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃

17:44 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה־לי עבד ואתם עלו לשלום אל־אביכם׃  פ

18:44 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

19:44 אדני שאל את־עבדיו לאמר היש־לכם אב או־אח׃

20:44 ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

21:44 ותאמר אל־עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

22:44 ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃

23:44 ותאמר אל־עבדיך אם־לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

24:44 ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃

25:44 ויאמר אבינו שבו שברו־לנו מעט־אכל׃

26:44 ונאמר לא נוכל לרדת אם־יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי־לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

27:44 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה־לי אשתי׃

28:44 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד־הנה׃

29:44 ולקחתם גם־את־זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את־שיבתי ברעה שאלה׃

30:44 ועתה כבאי אל־עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

31:44 והיה כראותו כי־אין הנער ומת והורידו עבדיך את־שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

32:44 כי עבדך ערב את־הנער מעם אבי לאמר אם־לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל־הימים׃

33:44 ועתה ישב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃

34:44 כי־איך אעלה אל־אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את־אבי׃

 Genesis ראשית

1:45 ולא־יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל־איש מעלי ולא־עמד איש אתו בהתודע יוסף אל־אחיו׃

2:45 ויתן את־קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃

3:45 ויאמר יוסף אל־אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא־יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃

4:45 ויאמר יוסף אל־אחיו גשו־נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר־מכרתם אתי מצרימה׃

5:45 ועתה ׀ אל־תעצבו ואל־יחר בעיניכם כי־מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃

6:45 כי־זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין־חריש וקציר ׃

7:45 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃

8:45 ועתה לא־אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל־ביתו ומשל בכל־ארץ מצרים׃

9:45 מהרו ועלו אל־אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל־מצרים רדה אלי אל־תעמד׃

10:45 וישבת בארץ־גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל־אשר־לך׃

11:45 וכלכלתי אתך שם כי־עוד חמש שנים רעב פן־תורש אתה וביתך וכל־אשר־לך׃

12:45 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי־פי המדבר אליכם׃

13:45 והגדתם לאבי את־כל־כבודי במצרים ואת כל־אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את־אבי הנה׃

14:45 ויפל על־צוארי בנימן־אחיו ויבך ובנימן בכה על־צואריו׃

15:45 וינשק לכל־אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃

16:45 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃

17:45 ויאמר פרעה אל־יוסף אמר אל־אחיך זאת עשו טענו את־בעירכם ולכו־באו ארצה כנען׃

18:45 וקחו את־אביכם ואת־בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את־טוב ארץ מצרים ואכלו את־חלב הארץ׃

19:45 ואתה צויתה זאת עשו קחו־לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את־אביכם ובאתם׃

20:45 ועינכם אל־תחס על־כליכם כי־טוב כל־ארץ מצרים לכם הוא׃

21:45 ויעשו־כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על־פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃

22:45 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃

23:45 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃

24:45 וישלח את־אחיו וילכו ויאמר אלהם אל־תרגזו בדרך׃

25:45 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל־יעקב אביהם׃

26:45 ויגדו לו לאמר עוד  יוסף חי וכי־הוא משל בכל־ארץ מצרים ויפג לבו כי לא־האמין להם׃

27:45 וידברו אליו את כל־דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את־העגלות אשר־שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃

28:45 ויאמר ישראל רב עוד־יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃

 Genesis ראשית

1:46 ויסע ישראל וכל־אשר־לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃

2:46 ויאמר אלהים ׀ לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב ׀ יעקב ויאמר הנני׃

3:46 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל־תירא מרדה מצרימה כי־לגוי גדול אשימך שם׃

4:46 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם־עלה ויוסף ישית ידו על־עיניך׃

5:46 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני־ישראל את־יעקב אביהם ואת־טפם ואת־נשיהם בעגלות אשר־שלח פרעה לשאת אתו׃

6:46 ויקחו את־מקניהם ואת־רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל־זרעו אתו׃

7:46 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל־זרעו הביא אתו מצרימה׃  ס

8:46 ואלה שמות בני־ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃

9:46 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃

10:46 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית׃

11:46 ובני לוי גרשון קהת ומררי׃

12:46 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני־פרץ חצרון וחמול׃

13:46 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃

14:46 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃

15:46 אלה ׀ בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל־נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃

16:46 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃

17:46 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃

18:46 אלה בני זלפה אשר־נתן לבן ללאה בתו ותלד את־אלה ליעקב שש עשרה נפש׃

19:46 בני רחל אשת יעקב  יוסף ובנימן׃

20:46 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה־לו אסנת בת־פוטי פרע כהן אן את־מנשה ואת־אפרים׃

21:46 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃

22:46 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל־נפש ארבעה עשר׃

23:46 ובני־דן חשים׃

24:46 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃

25:46 אלה בני בלהה אשר־נתן לבן לרחל בתו ותלד את־אלה ליעקב כל־נפש שבעה׃

26:46 כל־הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני־יעקב כל־נפש ששים ושש׃

27:46 ובני יוסף אשר־ילד־לו במצרים נפש שנים כל־הנפש לבית־יעקב הבאה מצרימה שבעים׃  פ

28:46 ואת־יהודה שלח לפניו אל־יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃

29:46 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת־ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על־צואריו ויבך על־צואריו עוד׃

30:46 ויאמר ישראל אל־יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את־פניך כי עודך חי׃

31:46 ויאמר יוסף אל־אחיו ואל־בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית־אבי אשר בארץ־כנען באו אלי׃

32:46 והאנשים רעי צאן כי־אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל־אשר להם הביאו׃

33:46 והיה כי־יקרא לכם פרעה ואמר מה־מעשיכם׃

34:46 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד־עתה גם־אנחנו גם־אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי־תועבת מצרים כל־רעה צאן׃

 Genesis ראשית

1:47 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל־אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃

2:47 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃

3:47 ויאמר פרעה אל־אחיו מה־מעשיכם ויאמרו אל־פרעה רעה צאן עבדיך גם־אנחנו גם־אבותינו׃

4:47 ויאמרו אל־פרעה לגור בארץ באנו כי־אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי־כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו־נא עבדיך בארץ גשן׃

5:47 ויאמר פרעה אל־יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃

6:47 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את־אביך ואת־אחיך ישבו בארץ גשן ואם־ידעת ויש־בם אנשי־חיל ושמתם שרי מקנה על־אשר־לי׃

7:47 ויבא יוסף את־יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את־פרעה׃

8:47 ויאמר פרעה אל־יעקב כמה ימי שני חייך׃

9:47 ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃

10:47 ויברך יעקב את־פרעה ויצא מלפני פרעה׃

11:47 ויושב יוסף את־אביו ואת־אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃

12:47 ויכלכל יוסף את־אביו ואת־אחיו ואת כל־בית אביו לחם לפי הטף׃

13:47 ולחם אין בכל־הארץ כי־כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃

14:47 וילקט יוסף את־כל־הכסף הנמצא בארץ־מצרים ובארץ כנען בשבר אשר־הם שברים ויבא יוסף את־הכסף ביתה פרעה׃

15:47 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל־מצרים אל־יוסף לאמר הבה־לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃

16:47 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם־אפס כסף׃

17:47 ויביאו את־מקניהם אל־יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל־מקנהם בשנה ההוא׃

18:47 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא־נכחד מאדני כי אם־תם הכסף ומקנה הבהמה אל־אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם־גויתנו ואדמתנו׃

19:47 למה נמות לעיניך גם־אנחנו גם אדמתנו קנה־אתנו ואת־אדמתנו בלחם ונהיה  אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן־זרע ונחיה  ולא נמות והאדמה לא תשם׃

20:47 ויקן יוסף את־כל־אדמת מצרים לפרעה כי־מכרו מצרים איש שדהו כי־חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃

21:47 ואת־העם העביר אתו לערים מקצה גבול־מצרים ועד־קצהו׃

22:47 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את־חקם אשר נתן להם פרעה על־כן לא מכרו את־אדמתם׃

23:47 ויאמר יוסף אל־העם הן קניתי אתכם היום ואת־אדמתכם לפרעה הא־לכם זרע וזרעתם את־האדמה׃

24:47 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃

25:47 ויאמרו החיתנו נמצא־חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃

26:47 וישם אתה יוסף לחק עד־היום הזה על־אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃

27:47 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃

28:47 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי־יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃

29:47 ויקרבו ימי־ישראל  למות ויקרא ׀ לבנו ליוסף ויאמר לו אם־נא מצאתי חן בעיניך שים־נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל־נא תקברני במצרים׃

30:47 ושכבתי עם־אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃

31:47 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על־ראש המטה׃  פ

 Genesis ראשית

1:48 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את־שני בניו עמו את־מנשה ואת־אפרים׃

2:48 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על־המטה׃

3:48 ויאמר יעקב אל־יוסף אל שדי נראה־אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃

4:48 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את־הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃

5:48 ועתה שני־בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד־באי אליך מצרימה לי־הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו־לי׃

6:48 ומולדתך אשר־הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃

7:48 ואני ׀ בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת־ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃

8:48 וירא ישראל את־בני יוסף ויאמר מי־אלה׃

9:48 ויאמר יוסף אל־אביו בני הם אשר־נתן־לי אלהים בזה ויאמר קחם־נא אלי ואברכם׃

10:48 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃

11:48 ויאמר ישראל אל־יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את־זרעך׃

12:48 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃

13:48 ויקח יוסף את־שניהם  את־אפרים בימינו משמאל ישראל ואת־מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃

14:48 וישלח ישראל את־ימינו וישת על־ראש אפרים והוא הצעיר ואת־שמאלו על־ראש מנשה שכל את־ידיו כי מנשה הבכור׃

15:48 ויברך את־יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד־היום הזה׃

16:48 המלאך הגאל אתי מכל־רע יברך את־הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃

17:48 וירא יוסף כי־ישית אביו יד־ימינו על־ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד־אביו להסיר אתה מעל ראש־אפרים על־ראש מנשה׃

18:48 ויאמר יוסף אל־אביו לא־כן אבי כי־זה הבכר שים ימינך על־ראשו׃

19:48 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם־הוא יהיה־לעם  וגם־הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא־הגוים׃

20:48 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את־אפרים לפני מנשה׃

21:48 ויאמר ישראל אל־יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל־ארץ אבתיכם׃

22:48 ואני נתתי לך שכם אחד על־אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃  פ

 Genesis ראשית

1:49 ויקרא יעקב אל־בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר־יקרא אתכם באחרית הימים׃

2:49 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם׃

3:49 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

4:49 פחז כמים אל־תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃  פ

5:49 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

6:49 בסדם אל־תבא נפשי בקהלם אל־תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו־שור׃

7:49 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃  ס

8:49 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו  לך בני אביך׃

9:49 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

10:49 לא־יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי־יבא [שילה כ] (שילו ק) ולו יקהת עמים׃

11:49 אסרי לגפן [עירה כ] (עירו ק) ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם־ענבים [סותה כ] (סותו׃ ק)

12:49 חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב׃  פ

13:49 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על־צידן׃  ס

14:49 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

15:49 וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד׃  ס

16:49 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

17:49 יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור׃

18:49 לישועתך קויתי יהוה׃

19:49 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃  ס

20:49 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך׃  ס

21:49 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי־שפר׃  ס

22:49 בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור׃

23:49 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

24:49 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

25:49 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

26:49 ברכת אביך גברו על־ברכת הורי עד־תאות גבעת עולם תהיין  לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃  פ

27:49 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

28:49 כל־אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר־דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

29:49 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

30:49 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על־פני־ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את־השדה מאת עפרן החתי לאחזת־קבר׃

31:49 שמה קברו את־אברהם ואת שרה אשתו מה קברו את־יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את־לאה׃

32:49 מקנה השדה והמערה אשר־בו מאת בני־חת׃

33:49 ויכל יעקב לצות את־בניו ויאסף רגליו אל־המטה ויגוע ויאסף אל־עמיו׃

 Genesis ראשית

1:50 ויפל יוסף על־פני אביו ויבך עליו וישק־לו׃

2:50 ויצו יוסף את־עבדיו את־הרפאים לחנט את־אביו ויחנטו הרפאים את־ישראל׃

3:50 וימלאו־לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4:50 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל־בית פרעה לאמר אם־נא מצאתי חן בעיניכם דברו־נא באזני פרעה לאמר׃

5:50 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה־נא ואקברה את־אבי ואשובה׃

6:50 ויאמר פרעה עלה וקבר את־אביך כאשר השביעך׃

7:50 ויעל יוסף לקבר את־אביו ויעלו אתו כל־עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ־מצרים׃

8:50 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9:50 ויעל עמו גם־רכב גם־פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10:50 ויבאו עד־גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו־שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11:50 וירא יושב הארץ הכנעני את־האבל בגרן האטד ויאמרו אבל־כבד זה למצרים על־כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12:50 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13:50 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את־השדה לאחזת־קבר מאת עפרן החתי על־פני ממרא׃

14:50 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל־העלים אתו לקבר את־אביו אחרי קברו את־אביו׃

15:50 ויראו אחי־יוסף כי־מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל־הרעה אשר גמלנו אתו׃

16:50 ויצוו אל־יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17:50 כה־תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי־רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18:50 וילכו גם־אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19:50 ויאמר אלהם יוסף אל־תיראו כי התחת אלהים אני׃

20:50 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם־רב׃

21:50 ועתה אל־תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת־טפכם וינחם אותם וידבר על־לבם׃

22:50 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23:50 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן־מנשה ילדו על־ברכי יוסף׃

24:50 ויאמר יוסף אל־אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן־הארץ הזאת אל־הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25:50 וישבע יוסף את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את־עצמתי מזה׃

26:50 וימת יוסף בן־מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃