WLC (Consonants Only)

1  2  3  4  5  6  7  

 Micah מיכה

1:1 דבר־יהוה ׀ אשר היה אל־מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר־חזה על־שמרון וירושלם׃

2:1 שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃

3:1 כי־הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על־ [במותי כ] (במתי ק) ארץ׃

4:1 ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃

5:1 בפשע יעקב כל־זאת ובחטאות בית ישראל מי־פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃

6:1 ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃

7:1 וכל־פסיליה יכתו וכל־אתנניה ישרפו באש וכל־עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד־אתנן זונה ישובו׃

8:1 על־זאת אספדה ואילילה אילכה [שילל כ] (שולל ק) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃

9:1 כי אנושה מכותיה כי־באה עד־יהודה נגע עד־שער עמי עד־ירושלם׃

10:1 בגת אל־תגידו בכו אל־תבכו בבית לעפרה עפר [התפלשתי כ] (התפלשי׃ ק)

11:1 עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃

12:1 כי־חלה לטוב יושבת מרות כי־ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃

13:1 רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת־ציון כי־בך נמצאו פשעי ישראל׃

14:1 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃

15:1 עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד־עדלם יבוא כבוד ישראל׃

16:1 קרחי וגזי על־בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃  ס

 Micah מיכה

1:2 הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם׃

2:2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃  פ

3:2 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על־המשפחה הזאת רעה אשר לא־תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

4:2 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃

5:2 לכן לא־יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃

6:2 אל־תטפו יטיפון לא־יטפו לאלה לא יסג כלמות׃

7:2 האמור בית־יעקב הקצר רוח יהוה אם־אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃

8:2 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃

9:2 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃

10:2 קומו ולכו כי לא־זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃

11:2 לו־איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃

12:2 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃

13:2 עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃  פ

 Micah מיכה

1:3 ואמר שמעו־נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את־המשפט׃

2:3 שנאי טוב ואהבי [רעה כ] (רע ק) גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃

3:3 ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת־עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃

4:3 אז יזעקו אל־יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃  פ

5:3 כה אמר יהוה על־הנביאים המתעים את־עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא־יתן על־פיהם וקדשו עליו מלחמה׃

6:3 לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על־הנביאים וקדר עליהם היום׃

7:3 ובשו  החזים וחפרו הקסמים ועטו על־שפם כלם כי אין מענה אלהים׃

8:3 ואולם אנכי מלאתי כח את־רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃  ס

9:3 שמעו־נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל־הישרה יעקשו׃

10:3 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃

11:3 ראשיה ׀ בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל־יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא־תבוא עלינו רעה׃

12:3 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃  פ

 Micah מיכה

1:4 והיה ׀ באחרית הימים יהיה הר בית־יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים ׃

2:4 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ׀ ונעלה אל־הר־יהוה ואל־בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא  תורה ודבר־יהוה מירושלם׃

3:4 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה׃

4:4 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי־פי יהוה צבאות דבר׃

5:4 כי כל־העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם־יהוה אלהינו לעולם ועד׃  פ

6:4 ביום ההוא נאם־יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃

7:4 ושמתי את־הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד־עולם׃  פ

8:4 ואתה מגדל־עדר עפל בת־ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת־ירושלם׃

9:4 עתה למה תריעי רע המלך אין־בך אם־יועצך אבד כי־החזיקך חיל כיולדה׃

10:4 חולי וגחי בת־ציון כיולדה כי־עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד־בבל שם תנצלי ם יגאלך יהוה מכף איביך׃

11:4 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

12:4 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃

13:4 קומי ודושי בת־ציון כי־קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל־הארץ׃

14:4 עתה תתגדדי בת־גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על־הלחי את שפט ישראל׃  ס

 Micah מיכה

1:5 ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃

2:5 לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני ישראל׃

3:5 ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ׃

4:5 והיה זה שלום אשור ׀ כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃

5:5 ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃  ס

6:5 והיה ׀ שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי־עשב אשר לא־יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃

7:5 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי־צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃

8:5 תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו׃  פ

9:5 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃

10:5 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל־מבצריך׃

11:5 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו־לך׃

12:5 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא־תשתחוה עוד למעשה ידיך׃

13:5 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃

14:5 ועשיתי באף ובחמה נקם את־הגוים אשר לא שמעו׃  ס

 Micah מיכה

1:6 שמעו־נא את אשר־יהוה אמר קום ריב את־ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃

2:6 שמעו הרים את־ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם־עמו ועם־ישראל יתוכח׃

3:6 עמי מה־עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃

4:6 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את־משה אהרן ומרים׃

5:6 עמי זכר־נא מה־יעץ בלק מלך מואב ומה־ענה אתו בלעם בן־בעור מן־השטים עד־הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃

6:6 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃

7:6 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי־שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃

8:6 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃  פ

9:6 קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃

10:6 עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃

11:6 האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃

12:6 אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו־שקר ולשונם רמיה בפיהם׃

13:6 וגם־אני החליתי הכותך השמם על־חטאתך׃

14:6 אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃

15:6 אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך־זית ולא־תסוך שמן ותירוש ולא תשתה־יין׃

16:6 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית־אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃  פ

 Micah מיכה

1:7 אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

2:7 אבד חסיד מן־הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את־אחיהו יצודו חרם׃

3:7 על־הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

4:7 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃

5:7 אל־תאמינו ברע אל־תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי־פיך׃

6:7 כי־בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

7:7 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

8:7 אל־תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי־אשב בחשך יהוה אור לי׃  ס

9:7 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃

10:7 ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

11:7 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק־חק׃

12:7 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד־נהר וים מים והר ההר׃

13:7 והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם׃  ס

14:7 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

15:7 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃

16:7 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על־פה אזניהם תחרשנה׃

17:7 ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל־יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃

18:7 מי־אל כמוך נשא עון ועבר על־פשע לשארית נחלתו לא־החזיק לעד אפו כי־חפץ חסד הוא׃

19:7 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל־חטאותם׃

20:7 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר־נשבעת לאבתינו מימי קדם׃