WLC (Consonants Only)

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13

 Nehemiah נחמיה

1:1 דברי נחמיה בן־חכליה ויהי בחדש־ [כסלו כ] (כסליו ק) שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה׃

2:1 ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על־היהודים הפליטה אשר־נשארו מן־השבי ועל־ירושלם׃

3:1 ויאמרו לי הנשארים אשר־נשארו מן־השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃

4:1 ויהי כשמעי ׀ את־הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃

5:1 ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃

6:1 תהי נא אזנך־קשבת ועיניך פתוחות  לשמע אל־תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על־בני ישראל עבדיך ומתודה על־חטאות בני־ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית־אבי חטאנו׃

7:1 חבל חבלנו לך ולא־שמרנו את־המצות ואת־החקים ואת־המשפטים אשר צוית את־משה עבדך׃

8:1 זכר־נא את־הדבר אשר צוית את־משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים׃

9:1 ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם־יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם [והבואתים כ] (והביאותים ק) אל־המקום אשר בחרתי לשכן את־שמי שם׃

10:1 והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה׃

11:1 אנא אדני תהי נא אזנך־קשבת אל־תפלת עבדך ואל־תפלת עבדיך החפצים ליראה את־שמך והצליחה־נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:2 ויהי ׀ בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא  המלך יין לפניו ואשא את־היין ואתנה למלך ולא־הייתי רע לפניו׃

2:2 ויאמר לי המלך מדוע ׀ פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי־אם רע לב ואירא הרבה מאד׃

3:2 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא־ירעו פני אשר העיר בית־קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃  ס

4:2 ויאמר לי המלך על־מה־זה אתה מבקש ואתפלל אל־אלהי השמים׃

5:2 ואמר למלך אם־על־המלך טוב ואם־ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל־יהודה אל־עיר קברות אבתי ואבננה׃

6:2 ויאמר לי המלך והשגל ׀ יושבת אצלו עד־מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני־המלך וישלחני ואתנה לו זמן׃

7:2 ואומר למלך אם־על־המלך טוב אגרות יתנו־לי על־פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר־אבוא אל־יהודה׃

8:2 ואגרת אל־אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן־לי עצים לקרות את־שערי הבירה אשר־לבית ולחומת העיר ולבית אשר־אבוא אליו ויתן־לי המלך כיד־אלהי הטובה עלי׃

9:2 ואבוא אל־פחוות  עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים׃  פ

10:2 וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר־בא אדם לבקש טובה לבני ישראל׃

11:2 ואבוא אל־ירושלם ואהי־שם ימים שלשה׃

12:2 ואקום ׀ לילה אני ואנשים ׀ מעט עמי ולא־הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל־לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם־הבהמה אשר אני רכב בה׃

13:2 ואצאה בשער־הגיא לילה ואל־פני עין התנין ואל־שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר־ [המפרוצים כ] (הם ׀ ק) (פרוצים ק) ושעריה אכלו באש׃

14:2 ואעבר אל־שער העין ואל־ברכת המלך ואין־מקום לבהמה לעבר תחתי׃

15:2 ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃

16:2 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד־כן לא הגדתי׃

17:2 ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את־חומת ירושלם ולא־נהיה עוד חרפה׃

18:2 ואגיד להם את־יד אלהי אשר־היא טובה עלי ואף־דברי המלך אשר אמר־לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃  פ

19:2 וישמע סנבלט החרני וטביה ׀ העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה־הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים׃

20:2 ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין־חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃

 Nehemiah נחמיה

1:3 ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את־שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד־מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל׃  ס

2:3 ועל־ידו בנו אנשי ירחו  ס  ועל־ידו בנה זכור בן־אמרי׃  ס

3:3 ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו׃  ס

4:3 ועל־ידם החזיק מרמות בן־אוריה בן־הקוץ  ס  ועל־ידם החזיק משלם בן־ברכיה בן־משיזבאל  ס  ועל־ידם החזיק צדוק בן־בענא׃  ס

5:3 ועל־ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא־הביאו צורם בעבדת אדניהם׃  ס

6:3 ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן־פסח ומשלם בן־בסודיה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו׃  ס

7:3 ועל־ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר׃  ס

8:3 על־ידו החזיק עזיאל בן־חרהיה צורפים  ס  ועל־ידו החזיק חנניה בן־הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה׃  ס

9:3 ועל־ידם החזיק רפיה בן־חור שר חצי פלך ירושלם׃  ס

10:3 ועל־ידם החזיק ידיה בן־חרומף ונגד ביתו  ס  ועל־ידו החזיק חטוש בן־חשבניה׃

11:3 מדה שנית החזיק מלכיה בן־חרם וחשוב בן־פחת מואב ואת מגדל התנורים׃  ס

12:3 ועל־ידו החזיק שלום בן־הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו׃  ס

13:3 את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות׃

14:3 ואת ׀ שער האשפות החזיק מלכיה בן־רכב שר פלך בית־הכרם הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו׃  ס

15:3 ואת שער העין החזיק שלון בן־כל־חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו [ויעמידו כ] (ויעמיד ק) דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן־המלך ועד־המעלות היורדות מעיר דויד׃  ס

16:3 אחריו החזיק נחמיה בן־עזבוק שר חצי פלך בית־צור עד־נגד קברי דויד ועד־הברכה העשויה ועד בית הגברים׃  ס

17:3 אחריו החזיקו הלוים רחום בן־בני על־ידו החזיק חשביה שר־חצי־פלך קעילה לפלכו׃  ס

18:3 אחריו החזיקו אחיהם בוי בן־חנדד שר חצי פלך קעילה׃  ס

19:3 ויחזק על־ידו עזר בן־ישוע שר המצפה מדה שנית מנגד עלת הנשק המקצע׃  ס

20:3 אחריו החרה החזיק ברוך בן־ [זבי כ] (זכי ק) מדה שנית מן־המקצוע עד־פתח בית אלישיב הכהן הגדול׃  ס

21:3 אחריו החזיק מרמות בן־אוריה בן־הקוץ מדה שנית מפתח בית אלישיב ועד־תכלית בית אלישיב׃  ס

22:3 ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר׃

23:3 אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם  ס  אחריו החזיק עזריה בן־מעשיה בן־ענניה אצל ביתו׃  ס

24:3 אחריו החזיק בנוי בן־חנדד מדה שנית מבית עזריה עד־המקצוע ועד־הפנה׃

25:3 פלל בן־אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן־פרעש׃  ס

26:3 והנתינים היו ישבים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא׃  ס

27:3 אחריו החזיקו התקעים מדה שנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל׃

28:3 מעל ׀ שער הסוסים החזיקו הכהנים איש לנגד ביתו׃  ס

29:3 אחריו החזיק צדוק בן־אמר נגד ביתו  ס  ואחריו החזיק שמעיה בן־שכניה שמר שער המזרח׃  ס

30:3 [אחרי כ] (אחריו ק) החזיק חנניה בן־שלמיה וחנון בן־צלף הששי מדה שני  ס  אחריו החזיק משלם בן־ברכיה נגד נשכתו׃  ס

31:3 [אחרי כ] (אחריו ק) החזיק מלכיה בן־הצרפי עד־בית הנתינים והרכלים נגד שער המפקד ועד עלית הפנה׃

32:3 ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים׃  פ

33:3 יהי כאשר שמע סנבלט כי־אנחנו בונים את־החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על־היהודים׃

34:3 ויאמר ׀ לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את־האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃

35:3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר־הם בונים אם־יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם׃  פ

36:3 שמע אלהינו כי־היינו בוזה והשב חרפתם אל־ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃

37:3 ואל־תכס על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים׃

38:3 ונבנה את־החומה ותקשר כל־החומה עד־חציה ויהי לב לעם לעשות׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:4 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי־עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי־החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד׃

2:4 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה׃

3:4 ונתפלל אל־אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃

4:4 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה׃

5:4 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר־נבוא אל־תוכם והרגנום והשבתנו את־המלאכה׃

6:4 ויהי כאשר־באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל־המקמות אשר־תשובו עלינו׃

7:4 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה [בצחחיים כ] (בצחיחים ק) ואעמיד את־העם למשפחות עם־חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם׃

8:4 וארא ואקום ואמר אל־החרים ואל־הסגנים ואל־יתר העם אל־תיראו מפניהם את־אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על־אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם׃  פ

9:4 ויהי כאשר־שמעו אויבינו כי־נודע  לנו ויפר האלהים את־עצתם [ונשוב כ] (ונשב ק) כלנו אל־החומה איש אל־מלאכתו׃

10:4 ויהי ׀ מן־היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל־בית יהודה׃

11:4 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃

12:4 והבונים איש חרבו אסורים על־מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃

13:4 ואמר אל־החרים ואל־הסגנים ואל־יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על־החומה רחוקים איש מאחיו׃

14:4 במקום אשר תשמעו את־קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃

15:4 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים׃

16:4 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו־לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃

17:4 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין־אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים׃  ס

 Nehemiah נחמיה

1:5 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל־אחיהם היהודים׃

2:5 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃

3:5 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃

4:5 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃

5:5 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את־בנינו ואת־בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃

6:5 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את־זעקתם ואת הדברים האלה׃

7:5 וימלך לבי עלי ואריבה את־החרים ואת־הסגנים ואמרה להם משא  איש־באחיו אתם נשאים  ואתן עליהם קהלה גדולה׃

8:5 ואמרה להם אנחנו קנינו את־אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם־אתם תמכרו את־אחיכם ונמכרו־לנו ויחרישו ולא מצאו דבר׃  ס

9:5 [ויאמר כ] (ואומר  ק) לא־טוב הדבר אשר־אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃

10:5 וגם־אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה־נא את־המשא הזה׃

11:5 השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם׃

12:5 ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את־הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה׃

13:5 גם־חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את־כל־האיש אשר לא־יקים את־הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל־הקהל אמן ויהללו את־יהוה ויעש העם כדבר הזה׃

14:5 גם מיום ׀ אשר־צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃

15:5 והפחות הראשנים אשר־לפני הכבידו על־העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף־שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על־העם ואני לא־עשיתי כן מפני יראת אלהים׃

16:5 וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל־נערי קבוצים שם על־המלאכה׃

17:5 והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן־הגוים אשר־סביבתינו על־שלחני׃

18:5 ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש־בררות וצפרים נעשו־לי ובין עשרת ימים בכל־יין להרבה ועם־זה לחם הפחה לא בקשתי כי־כבדה העבדה על־העם הזה׃

19:5 זכרה־לי אלהי לטובה כל אשר־עשיתי על־העם הזה׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:6 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את־החומה ולא־נותר בה פרץ גם עד־העת ההיא דלתות לא־העמדתי בשערים׃

2:6 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה׃

3:6 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃

4:6 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה׃  ס

5:6 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את־נערו ואגרת פתוחה בידו׃

6:6 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על־כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃

7:6 וגם־נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃  ס

8:6 ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם

9:6 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן־המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את־ידי׃

10:6 ואני־באתי בית שמעיה בן־דליה בן־מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל־בית האלהים אל־תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃

11:6 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר־יבוא אל־ההיכל וחי לא אבוא׃

12:6 ואכירה והנה לא־אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו׃

13:6 למען שכור הוא למען־אירא ואעשה־כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני׃  פ

14:6 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃

15:6 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום׃  פ

16:6 ויהי כאשר שמעו כל־אויבינו ויראו כל־הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃

17:6 גם ׀ בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על־טוביה ואשר לטוביה באות אליהם׃

18:6 כי־רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי־חתן הוא לשכניה בן־ארח ויהוחנן בנו לקח את־בת־משלם בן ברכיה׃

19:6 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני׃

 Nehemiah נחמיה

1:7 ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו  השוערים והמשררים והלוים׃

2:7 ואצוה את־חנני אחי ואת־חנניה שר הבירה על־ירושלם כי־הוא כאיש אמת וירא את־האלהים מרבים׃

3:7 [ויאמר כ] (ואמר ק) להם לא יפתחו שערי ירושלם עד־חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו׃

4:7 והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים׃

5:7 ויתן אלהי אל־לבי ואקבצה את־החרים ואת־הסגנים ואת־העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו׃  פ

6:7 אלה ׀ בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו׃

7:7 הבאים עם־זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃  ס

8:7 בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים׃  ס

9:7 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃  ס

10:7 בני ארח שש מאות חמשים ושנים׃  ס

11:7 בני־פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר׃  ס

12:7 בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃  ס

13:7 בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה׃  ס

14:7 בני זכי שבע מאות וששים׃  ס

15:7 בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה׃  ס

16:7 בני בבי שש מאות עשרים ושמנה׃  ס

17:7 בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים׃  ס

18:7 בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה׃  ס

19:7 בני בגוי אלפים ששים ושבעה׃  ס

20:7 בני עדין שש מאות חמשים וחמשה׃  ס

21:7 בני־אטר לחזקיה תשעים ושמנה׃  ס

22:7 בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה׃  ס

23:7 בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה׃  ס

24:7 בני חריף מאה שנים עשר׃  ס

25:7 בני גבעון  תשעים וחמשה׃  ס

26:7 אנשי בית־לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה׃  ס

27:7 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃  ס

28:7 אנשי בית־עזמות ארבעים ושנים׃  ס

29:7 אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה׃  ס

30:7 אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃  ס

31:7 אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים׃  ס

32:7 אנשי בית־אל והעי מאה עשרים ושלשה׃  ס

33:7 אנשי נבו אחר חמשים ושנים׃  ס

34:7 בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃  ס

35:7 בני חרם שלש מאות ועשרים׃  ס

36:7 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃  ס

37:7 בני־לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד׃  ס

38:7 בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים׃  פ

39:7 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃  ס

40:7 בני אמר אלף חמשים ושנים׃  ס

41:7 בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃  ס

42:7 בני חרם אלף שבעה עשר׃  פ

43:7 הלוים בני־ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה׃  ס

44:7 המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה׃  ס

45:7 השערים בני־שלום בני־אטר בני־טלמן בני־עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה׃  ס

46:7 הנתינים בני־צחא בני־חשפא בני טבעות׃

47:7 בני־קירס בני־סיעא בני פדון׃

48:7 בני־לבנה בני־חגבה בני שלמי׃

49:7 בני־חנן בני־גדל בני־גחר׃

50:7 בני־ראיה בני־רצין בני נקודא׃

51:7 בני־גזם בני־עזא בני פסח׃

52:7 בני־בסי בני־מעונים בני [נפושסים כ] (נפישסים׃ ק)

53:7 בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור׃

54:7 בני־בצלית בני־מחידא בני חרשא׃

55:7 בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח׃

56:7 בני נציח בני חטיפא׃

57:7 בני עבדי שלמה בני־סוטי בני־סופרת בני פרידא׃

58:7 בני־יעלא בני־דרקון בני גדל׃

59:7 בני שפטיה בני־חטיל בני פכרת הצביים בני אמון׃

60:7 כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃  פ

61:7 ואלה העולים  מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית־אבותם וזרעם אם מישראל הם׃

62:7 בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים׃  ס

63:7 ומן־הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם׃

64:7 אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן־הכהנה׃

65:7 ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים׃

66:7 כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות וששים׃

67:7 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה׃  ס

68:7 גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה  ס  חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃

69:7 ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות׃

70:7 ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים׃

71:7 ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה׃  פ

72:7 וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן־העם והנתינים וכל־ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם׃

 Nehemiah נחמיה

1:8 ויאספו כל־העם כאיש אחד אל־הרחוב אשר לפני שער־המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את־ספר תורת משה אשר־צוה יהוה את־ישראל׃

2:8 ויביא עזרא הכהן את־התורה לפני הקהל מאיש ועד־אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי׃

3:8 ויקרא־בו לפני הרחוב אשר ׀ לפני שער־המים מן־האור עד־מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל־העם אל־ספר התורה׃

4:8 ויעמד עזרא הספר על־מגדל־עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על־ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה זכריה משלם׃  פ

5:8 ויפתח עזרא הספר לעיני כל־העם כי־מעל כל־העם היה וכפתחו עמדו כל־העם׃

6:8 ויברך עזרא את־יהוה האלהים הגדול ויענו כל־העם אמן ׀ אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו ליהוה אפים ארצה׃

7:8 וישוע ובני ושרביה  ׀ ימין עקוב שבתי ׀ הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את־העם לתורה והעם על־עמדם׃

8:8 ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא׃  ס

9:8 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן ׀ הספר והלוים המבינים את־העם לכל־העם היום קדש־הוא ליהוה אלהיכם אל־תתאבלו ואל־תבכו כי בוכים כל־העם כשמעם את־דברי התורה׃

10:8 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי־קדוש היום לאדנינו ואל־תעצבו כי־חדות יהוה היא מעזכם׃

11:8 והלוים מחשים לכל־העם לאמר הסו כי היום קדש ואל־תעצבו׃

12:8 וילכו כל־העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׃  ס

13:8 וביום השני נאספו ראשי האבות לכל־העם הכהנים והלוים אל־עזרא הספר ולהשכיל אל־דברי התורה׃

14:8 וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד־משה אשר ישבו בני־ישראל בסכות בחג בחדש השביעי׃

15:8 ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל־עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי־זית ועלי־עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב׃  פ

16:8 ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על־גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים׃

17:8 ויעשו כל־הקהל השבים מן־השבי ׀ סכות וישבו בסכות כי לא־עשו מימי ישוע בן־נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד׃

18:8 ויקרא בספר תורת האלהים יום ׀ ביום מן־היום הראשון עד היום האחרון ויעשו־חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:9 וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני־ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃

2:9 ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על־חטאתיהם ועונות אבתיהם׃

3:9 ויקומו על־עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם׃  פ

4:9 ויקם על־מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל־יהוה אלהיהם׃

5:9 ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את־יהוה אלהיכם מן־העולם עד־העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על־כל־ברכה ותהלה׃

6:9 אתה־הוא יהוה לבדך [את כ] (אתה ק) עשית את־השמים שמי השמים וכל־צבאם הארץ וכל־אשר עליה הימים וכל־אשר בהם ואתה מחיה את־כלם וצבא השמים לך משתחוים׃

7:9 אתה־הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם׃

8:9 ומצאת את־לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את־ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את־דבריך כי צדיק אתה׃

9:9 ותרא את־עני אבתינו במצרים ואת־זעקתם שמעת על־ים־סוף׃

10:9 ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל־עבדיו ובכל־עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש־לך שם כהיום הזה׃

11:9 והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך־הים ביבשה ואת־רדפיהם השלכת במצולת כמו־אבן במים עזים׃

12:9 ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את־הדרך אשר ילכו־בה׃

13:9 ועל הר־סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים׃

14:9 ואת־שבת קדשך הודעת  להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך׃

15:9 ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את־הארץ אשר־נשאת את־ידך לתת להם׃

16:9 והם ואבתינו הזידו ויקשו את־ערפם ולא שמעו אל־מצותיך׃

17:9 וימאנו לשמע ולא־זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את־ערפם ויתנו־ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך־אפים ורב־ [וחסד כ] (חסד  ק) ולא עזבתם׃

18:9 אף כי־עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃

19:9 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את־עמוד הענן לא־סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת־עמוד האש בלילה להאיר להם ואת־הדרך אשר ילכו־בה׃

20:9 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא־מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃

21:9 וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו׃

22:9 ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את־ארץ סיחון ואת־ארץ מלך חשבון ואת־ארץ עוג מלך־הבשן׃

23:9 ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל־הארץ אשר־אמרת לאבתיהם לבוא לרשת׃

24:9 ויבאו הבנים ויירשו את־הארץ ותכנע לפניהם את־ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת־מלכיהם ואת־עממי הארץ לעשות בהם כרצונם׃

25:9 וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים־כל־טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃

26:9 וימרו וימרדו בך וישלכו את־תורתך אחרי גום ואת־נביאיך הרגו אשר־העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃

27:9 ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃

28:9 וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים׃

29:9 ותעד בהם להשיבם אל־תורתך והמה הזידו ולא־שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו־בם אשר־יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו׃

30:9 ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד־נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת׃

31:9 וברחמיך הרבים לא־עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל־חנון ורחום אתה׃

32:9 ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל־ימעט לפניך את כל־התלאה אשר־מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל־עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה׃

33:9 ואתה צדיק על כל־הבא עלינו כי־אמת עשית ואנחנו הרשענו׃

34:9 ואת־מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל־מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם׃

35:9 והם במלכותם ובטובך הרב אשר־נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר־נתת לפניהם לא עבדוך ולא־שבו ממעלליהם הרעים׃

36:9 הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר־נתתה לאבתינו לאכל את־פריה ואת־טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃

37:9 ותבואתה מרבה למלכים אשר־נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:10 ובכל־זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו׃

2:10 ועל החתומים נחמיה התרשתא בן־חכליה וצדקיה׃

3:10 שריה עזריה ירמיה׃

4:10 פשחור אמריה מלכיה׃

5:10 חטוש שבניה מלוך׃

6:10 חרם מרמות עבדיה׃

7:10 דניאל גנתון ברוך׃

8:10 משלם אביה מימן׃

9:10 מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃  ס

10:10 והלוים וישוע בן־אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃

11:10 ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃

12:10 מיכא רחוב חשביה׃

13:10 זכור שרביה שבניה׃

14:10 הודיה בני בנינו׃  ס

15:10 ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃

16:10 בני עזגד בבי׃

17:10 אדניה בגוי עדין׃

18:10 אטר חזקיה עזור׃

19:10 הודיה חשם בצי׃

20:10 חריף ענתות [נובי כ] (ניבי׃ ק)

21:10 מגפיעש משלם חזיר׃

22:10 משיזבאל צדוק ידוע׃

23:10 פלטיה חנן עניה׃

24:10 הושע חנניה חשוב׃

25:10 הלוחש פלחא שובק׃

26:10 רחום חשבנה מעשיה׃

27:10 ואחיה חנן ענן׃

28:10 מלוך חרם בענה׃

29:10 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל־הנבדל מעמי הארצות אל־תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃

30:10 מחזיקים על־אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד־האלהים ולשמור ולעשות את־כל־מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃

31:10 ואשר לא־נתן בנתינו לעמי הארץ ואת־בנתיהם לא נקח לבנינו׃

32:10 ועמי הארץ המביאים את־המקחות וכל־שבר ביום השבת למכור לא־נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את־השנה השביעית ומשא כל־יד׃

33:10 והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃

34:10 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על־ישראל וכל מלאכת בית־אלהינו׃  ס

35:10 והגורלות הפלנו על־קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית־אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על־מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃

36:10 ולהביא את־בכורי אדמתנו ובכורי כל־פרי כל־עץ שנה בשנה לבית יהוה׃

37:10 ואת־בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת־בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃

38:10 ואת־ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל־עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל־לשכות בית־אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃

39:10 והיה הכהן בן־אהרן עם־הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את־מעשר המעשר לבית אלהינו אל־הלשכות לבית האוצר׃

40:10 כי אל־הלשכות יביאו בני־ישראל ובני הלוי את־תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את־בית אלהינו׃

 Nehemiah נחמיה

1:11 וישבו שרי־העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא ׀ אחד מן־העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים׃

2:11 ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם׃  פ

3:11 ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה׃

4:11 ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן־עזיה בן־זכריה בן־אמריה בן־שפטיה בן־מהללאל מבני־פרץ׃

5:11 ומעשיה בן־ברוך בן־כל־חזה בן־חזיה בן־עדיה בן־יויריב בן־זכריה בן־השלני ׃

6:11 כל־בני־פרץ הישבים בירושלם ארבע מאות ששים ושמנה אנשי־חיל׃  ס

7:11 ואלה בני בנימן סלא בן־משלם בן־יועד בן־פדיה בן־קוליה בן־מעשיה בן־איתיאל בן־ישעיה׃

8:11 ואחריו גבי סלי תשע מאות עשרים ושמנה׃

9:11 ויואל בן־זכרי פקיד עליהם ויהודה בן־הסנואה על־העיר משנה׃  פ

10:11 מן־הכהנים ידעיה בן־יויריב יכין׃

11:11 שריה בן־חלקיה בן־משלם בן־צדוק בן־מריות בן־אחיטוב נגד בית האלהים׃

12:11 ואחיהם עשי המלאכה לבית שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן־ירחם בן־פלליה בן־אמצי בן־זכריה בן־פשחור בן־מלכיה׃

13:11 ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן־עזראל בן־אחזי בן־משלמות בן־אמר׃

14:11 ואחיהם גבורי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן־הגדולים׃  ס

15:11 ומן־הלוים שמעיה בן־חשוב בן־עזריקם בן־חשביה בן־בוני׃

16:11 ושבתי ויוזבד על־המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים׃

17:11 ומתניה בן־מיכה בן־זבדי בן־אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן־שמוע בן־גלל בן־ [ידיתון כ] (ידותון׃ ק)

18:11 כל־הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה׃  פ

19:11 והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים מאה שבעים ושנים׃

20:11 ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל־ערי יהודה איש בנחלתו׃

21:11 והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על־הנתינים׃  פ

22:11 ופקיד הלוים בירושלם עזי בן־בני בן־חשביה בן־מתניה בן־מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית־האלהים׃

23:11 כי־מצות המלך עליהם ואמנה על־המשררים דבר־יום ביומו׃

24:11 ופתחיה בן־משיזבאל מבני־זרח בן־יהודה ליד המלך לכל־דבר לעם׃

25:11 ואל־החצרים בשדתם מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה׃

26:11 ובישוע ובמולדה ובבית פלט׃

27:11 ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה׃

28:11 ובצקלג ובמכנה ובבנתיה׃

29:11 ובעין רמון ובצרעה ובירמות׃

30:11 זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר־שבע עד־גיא־הנם׃

31:11 ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית־אל ובנתיה׃

32:11 ענתות נב ענניה׃

33:11 חצור ׀ רמה גתים׃

34:11 חדיד צבעים נבלט׃

35:11 לד ואונו גי החרשים׃

36:11 ומן־הלוים מחלקות יהודה לבנימין׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:12 ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם־זרבבל בן־שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא׃

2:12 אמריה מלוך חטוש׃

3:12 שכניה רחם מרמת׃

4:12 עדוא גנתוי אביה׃

5:12 מימין מעדיה בלגה׃

6:12 שמעיה ויויריב ידעיה׃

7:12 סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע׃  פ

8:12 והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על־הידות הוא ואחיו ׃

9:12 ובקבקיה [וענו כ] (ועני ק) אחיהם לנגדם למשמרות׃

10:12 וישוע הוליד את־יויקים ויויקים הוליד את־אלישיב ואלישיב את־יוידע׃

11:12 ויוידע הוליד את־יונתן ויונתן הוליד את־ידוע׃

12:12 ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות לשריה מריה לירמיה חנניה׃

13:12 לעזרא משלם לאמריה יהוחנן׃

14:12 [למלוכי כ] (למליכו ק) יונתן לשבניה יוסף׃

15:12 לחרם עדנא למריות חלקי׃

16:12 [לעדיא כ] (לעדוא ק) זכריה לגנתון משלם׃

17:12 לאביה זכרי למנימין למועדיה פלטי׃

18:12 לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן׃

19:12 וליויריב מתני לידעיה עזי׃

20:12 לסלי קלי לעמוק עבר׃

21:12 לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל׃

22:12 הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על־מלכות דריוש הפרסי׃  פ

23:12 בני לוי ראשי האבות כתובים על־ספר דברי הימים ועד־ימי יוחנן בן־אלישיב׃

24:12 וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן־קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש־האלהים משמר לעמת משמר׃

25:12 מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב שמרים שוערים משמר באספי השערים׃

26:12 אלה בימי יויקים בן־ישוע בן־יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר׃  פ

27:12 ובחנכת חומת ירושלם בקשו את־הלוים מכל־מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות׃

28:12 ויאספו בני המשררים ומן־הככר סביבות ירושלם ומן־חצרי נטפתי׃

29:12 ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם׃

30:12 ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את־העם ואת־השערים ואת־החומה׃

31:12 ואעלה את־שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת׃

32:12 וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה׃

33:12 ועזריה עזרא ומשלם׃

34:12 יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה׃  ס

35:12 ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן־יונתן בן־שמעיה בן־מתניה בן־מיכיה בן־זכור בן־אסף׃

36:12 ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי־שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם׃

37:12 ועל שער העין ונגדם עלו על־מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח׃

38:12 והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה׃

39:12 ומעל לשער־אפרים ועל־שער הישנה ועל־שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן  ועמדו בשער המטרה׃

40:12 ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי׃

41:12 והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה בחצצרות׃

42:12 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד׃

43:12 ויזבחו ביום־ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק׃

44:12 ויפקדו ביום ההוא אנשים על־הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על־הכהנים ועל־הלוים העמדים׃

45:12 וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים כמצות דויד שלמה בנו׃

46:12 כי־בימי דויד ואסף מקדם [ראש כ] (ראשי ק) המשררים ושיר־תהלה והדות לאלהים׃

47:12 וכל־ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר־יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן׃  פ

 Nehemiah נחמיה

1:13 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא־יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד־עולם׃

2:13 כי לא קדמו את־בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את־בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃

3:13 ויהי כשמעם את־התורה ויבדילו כל־ערב מישראל׃

4:13 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית־אלהינו קרוב לטוביה׃

5:13 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את־המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים׃

6:13 ובכל־זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא  מלך־בבל באתי אל־המלך ולקץ ימים נשאלתי מן־המלך׃

7:13 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים׃

8:13 וירע לי מאד ואשליכה את־כל־כלי בית־טוביה החוץ מן־הלשכה׃

9:13 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את־המנחה והלבונה׃  פ

10:13 ואדעה כי־מניות  הלוים לא נתנה ויברחו איש־לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה׃

11:13 ואריבה את־הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית־האלהים ואקבצם  ואעמדם על־עמדם׃

12:13 וכל־יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות׃

13:13 ואוצרה על־אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן־הלוים ועל־ידם חנן בן־זכור בן־מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם׃  פ

14:13 זכרה־לי אלהי על־זאת ואל־תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו׃

15:13 בימים ההמה ראיתי ביהודה ׀ דרכים־גתות  ׀ בשבת ומביאים הערמות ועמסים על־החמרים ואף־יין ענבים ותאנים וכל־משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד׃

16:13 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל־מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם׃

17:13 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה־הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את־יום השבת׃

18:13 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל־הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על־ישראל לחלל את־השבת׃  פ

19:13 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על־השערים לא־יבוא משא ביום השבת׃

20:13 וילינו הרכלים ומכרי כל־ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים׃

21:13 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם־תשנו יד אשלח בכם מן־העת ההיא לא־באו בשבת׃  ס

22:13 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את־יום השבת גם־זאת זכרה־לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃  פ

23:13 גם ׀ בימים ההם ראיתי את־היהודים השיבו נשים [אשדודיות כ] (אשדדיות  ק) [עמוניות כ] (עמניות  ק) מואביות׃

24:13 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם׃

25:13 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם־תתנו בנתיכם לבניהם ואם־תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם׃

26:13 הלוא על־אלה חטא־שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא־היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על־כל־ישראל גם־אותו החטיאו הנשים הנכריות׃

27:13 ולכם הנשמע לעשת את כל־הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות׃

28:13 ומבני יוידע בן־אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃

29:13 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃

30:13 וטהרתים מכל־נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו׃

31:13 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים  זכרה־לי אלהי לטובה׃