WLC (Consonants Only)

1  2  3

 Joel יואל

1:1 דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל׃

2:1 שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃

3:1 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃

4:1 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃

5:1 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם׃

6:1 כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃

7:1 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

8:1 אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה׃

9:1 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

10:1 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

11:1 הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה׃

12:1 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם׃  ס

13:1 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

14:1 קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה׃

15:1 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי  יבוא׃

16:1 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

17:1 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

18:1 מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו׃

19:1 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה׃

20:1 גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃  פ

 Joel יואל

1:2 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי־בא יום־יהוה כי קרוב׃

2:2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על־ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן־העולם ואחריו לא יוסף עד־שני דור ודור׃

3:2 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן־עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם־פליטה לא־היתה לו׃

4:2 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃

5:2 כקול מרכבות על־ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃

6:2 מפניו יחילו עמים כל־פנים קבצו פארור׃

7:2 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃

8:2 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃

9:2 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃

10:2 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃

11:2 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי־גדול יום־יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃

12:2 וגם־עתה נאם־יהוה שבו עדי בכל־לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃

13:2 וקרעו לבבכם ואל־בגדיכם ושובו אל־יהוה אלהיכם כי־חנון ורחום הוא ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה׃

14:2 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃  פ

15:2 תקעו שופר בציון קדשו־צום קראו עצרה׃

16:2 אספו־עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃

17:2 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃

18:2 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על־עמו׃

19:2 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את־הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא־אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃

20:2 ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃

21:2 אל־תיראי אדמה גילי ושמחי כי־הגדיל יהוה לעשות׃

22:2 אל־תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי־עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃

23:2 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי־נתן לכם את־המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃

24:2 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃

25:2 ושלמתי לכם את־השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃

26:2 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את־שם יהוה אלהיכם אשר־עשה עמכם להפליא ולא־יבשו עמי לעולם׃

27:2 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא־יבשו עמי לעולם׃  ס

28:2 והיה אחרי־כן אשפוך את־רוחי על־כל־בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃

29:2 וגם על־העבדים ועל־השפחות בימים ההמה אשפוך את־רוחי׃

30:2 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃

31:2 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

32:2 והיה כל אשר־יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר־ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃

 Joel יואל

1:3 כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר [אשוב כ] (אשיב ק) את־שבות יהודה וירושלם׃

2:3 וקבצתי את־כל־הגוים והורדתים אל־עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על־עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת־ארצי חלקו׃

3:3 ואל־עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃

4:3 וגם מה־אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם־גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃

5:3 אשר־כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃

6:3 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃

7:3 הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃

8:3 ומכרתי את־בניכם ואת־בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל־גוי רחוק כי יהוה דבר׃  ס

9:3 קראו־זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃

10:3 כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃

11:3 עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃

12:3 יעורו ויעלו הגוים אל־עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את־כל־הגוים מסביב׃

13:3 שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי־מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃

14:3 המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃

15:3 שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃

16:3 ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃

17:3 וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר־קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא־יעברו־בה עוד׃  ס

18:3 והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל־אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את־נחל השטים׃

19:3 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם׃

20:3 ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃

21:3 ונקיתי דמם לא־נקיתי ויהוה שכן בציון׃