WLC (Consonants Only)
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
1:1 משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל׃
2:1 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃
3:1 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃
4:1 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃
5:1 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
6:1 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃
7:1 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ פ
8:1 שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך׃
9:1 כי ׀ לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃
10:1 בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא׃
11:1 אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃
12:1 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
13:1 כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃
14:1 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃
15:1 בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃
16:1 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם׃
17:1 כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף׃
18:1 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃
19:1 כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח׃ פ
20:1 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃
21:1 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃
22:1 עד־מתי ׀ פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת׃
23:1 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃
24:1 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃
25:1 ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם׃
26:1 גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃
27:1 בבא [כשאוה כ] (כשואה ׀ ק) פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
28:1 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃
29:1 תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
30:1 לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי׃
31:1 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
32:1 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃
33:1 ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה׃ פ
1:2 בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2:2 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃
3:2 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃
4:2 אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃
5:2 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃
6:2 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
7:2 [וצפן כ] (יצפן ק) לישרים תושיה מגן להלכי תם׃
8:2 לנצר ארחות משפט ודרך [חסידו כ] (חסידיו ק) ישמר׃
9:2 אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב׃
10:2 כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃
11:2 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃
12:2 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃
13:2 העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך׃
14:2 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃
15:2 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃
16:2 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
17:2 העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה׃
18:2 כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה׃
19:2 כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים׃
20:2 למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃
21:2 כי־ישרים ישכנו־ארץ ותמימים יותרו בה׃
22:2 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ פ
1:3 בני תורתי אל־תשכח ומצותי יצר לבך׃
2:3 כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃
3:3 חסד ואמת אל־יעזבך קשרם על־גרגרותיך כתבם על־לוח לבך׃
4:3 ומצא־חן ושכל־טוב בעיני אלהים ואדם׃ פ
5:3 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃
6:3 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
7:3 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃
8:3 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃
9:3 כבד את־יהוה מהונך ומראשית כל־תבואתך׃
10:3 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃ פ
11:3 מוסר יהוה בני אל־תמאס ואל־תקץ בתוכחתו׃
12:3 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את־בן ירצה׃
13:3 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃
14:3 כי טוב סחרה מסחר־כסף ומחרוץ תבואתה׃
15:3 יקרה היא [מפניים כ] (מפנינים ק) וכל־חפציך לא ישוו־בה׃
16:3 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃
17:3 דרכיה דרכי־נעם וכל־נתיבותיה שלום׃
18:3 עץ־חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃ פ
19:3 יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן מים בתבונה׃
20:3 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו־טל׃
21:3 בני אל־ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃
22:3 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃
23:3 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃
24:3 אם־תשכב לא־תפחד ושכבת וערבה שנתך׃
25:3 אל־תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃
26:3 כי־יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃
27:3 אל־תמנע־טוב מבעליו בהיות לאל [ידיך כ] (ידך ק) לעשות׃
28:3 אל־תאמר [לרעיך כ] (לרעך ׀ ק) לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃
29:3 אל־תחרש על־רעך רעה והוא־יושב לבטח אתך׃
30:3 אל־ [תרוב כ] (תריב ק) עם־אדם חנם אם־לא גמלך רעה׃
31:3 אל־תקנא באיש חמס ואל־תבחר בכל־דרכיו׃
32:3 כי תועבת יהוה נלוז ואת־ישרים סודו׃
33:3 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃
34:3 אם־ללצים הוא־יליץ [ולעניים כ] (ולענוים ק) יתן־חן׃
35:3 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃ פ
1:4 שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃
2:4 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו׃
3:4 כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃
4:4 וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה׃
5:4 קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי׃
6:4 אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃
7:4 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה׃
8:4 סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃
9:4 תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך׃
10:4 שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃
11:4 בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי־ישר׃
12:4 בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל׃
13:4 החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך׃
14:4 בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים׃
15:4 פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבור׃
16:4 כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה נתם אם־לא [יכשולו כ] (יכשילו׃ ק)
17:4 כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
18:4 וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום׃
19:4 דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃ פ
20:4 בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך׃
21:4 אל־יליזו מעיניך מרם בתוך לבבך׃
22:4 כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא׃
23:4 מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים׃
24:4 הסר ממך עקשות פה ולזות פתים הרחק ממך׃
25:4 עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך׃
26:4 פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו׃
27:4 אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע׃
1:5 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט־אזנך׃
2:5 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
3:5 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
4:5 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
5:5 רגליה ירדות מות אול צעדיה יתמכו׃
6:5 ארח חיים פן־תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ פ
7:5 ועתה בנים שמעו־לי ואל־תסורו מאמרי־פי׃
8:5 הרחק מעליה דרכך ואל־תקרב אל־פתח ביתה׃
9:5 פן־תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
10:5 פן־ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
11:5 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
12:5 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
13:5 ולאש־מעתי בקול מורי ולמלמדי לא־הטיתי אזני׃
14:5 כמעט הייתי בכל־רע בתוך קהל ועדה׃
15:5 שתה־מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
16:5 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי־מים׃
17:5 יהיו־לך לבדך ואין לזרים אתך׃
18:5 יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
19:5 אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד׃
20:5 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
21:5 כי נכח ׀ עיני יהוה דרכי־איש וכל־מעגלתיו מפלס׃
22:5 עוונותיו ילכדנו את־הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
23:5 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ פ
1:6 בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃
2:6 נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך׃
3:6 עשה זאת אפוא ׀ בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך׃
4:6 אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃
5:6 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ פ
6:6 לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃
7:6 אשר אין־לה קצין שטר ומשל׃
8:6 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃
9:6 עד־מתי עצל ׀ תשכב מתי תקום משנתך׃
10:6 מעט נות מעט תנומות מעט ׀ חבק ידים לשכב׃
11:6 ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ פ
12:6 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃
13:6 קרץ בעיניו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃
14:6 תהפכות ׀ בלבו חרש רע בכל־עת [מדנים כ] (מדינים ק) ישלח׃
15:6 על־כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ פ
16:6 שש־הנה שנא יהוה ושבע [תועבות כ] (תועבת ק) נפשו׃
17:6 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי׃
18:6 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃
19:6 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ פ
20:6 נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך׃
21:6 קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך׃
22:6 בהתהלכך ׀ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃
23:6 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃
24:6 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃
25:6 אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה׃
26:6 כי בעד־אשה זונה עד־ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ פ
27:6 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
28:6 אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה׃
29:6 כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה׃
30:6 לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃
31:6 ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן׃
32:6 נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
33:6 נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃
34:6 כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם׃
35:6 לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד׃ פ
1:7 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2:7 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3:7 קשרם על־אצבעתיך כתבם על־לוח לבך׃
4:7 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5:7 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6:7 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7:7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר־לב׃
8:7 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9:7 בנשף־בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10:7 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11:7 המיה היא וסררת בביתה לא־ישכנו רגליה׃
12:7 פעם ׀ בחוץ פעם ברחבות ואצל כל־פנה תארב׃
13:7 והחזיקה בו ונשקה־לו העזה פניה ותאמר לו׃
14:7 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15:7 על־כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16:7 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17:7 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18:7 לכה נרוה דדים עד־הבקר נתעלסה באהבים׃
19:7 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20:7 צרור־הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21:7 הטתו ברב לקחה בחלק פתיה תדיחנו׃
22:7 הולך אחריה פתאם כשור אל־טבח יבוא וכעכס אל־מוסר אויל׃
23:7 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל־פח ולא־ידע כי־בנפשו הוא׃ פ
24:7 ועתה בנים שמעו־לי והקשיבו לאמרי־פי׃
25:7 אל־ישט אל־דרכיה לבך אל־תתע בנתיבותיה׃
26:7 כי־רבים חללים הפילה ועצמים כל־הרגיה׃
27:7 דרכי שאול ביתה ירדות אל־חדרי־מות׃ פ
1:8 הלא־חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃
2:8 בראש־מרומים עלי־דרך בית נתיבות נצבה׃
3:8 ליד־שערים לפי־קרת מבוא פתחים תרנה׃
4:8 אליכם אישים אקרא וקולי אל־בני אדם׃
5:8 הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
6:8 מעו כי־נגידים אדבר ומפתח פתי מישרים׃
7:8 כי־אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃
8:8 בצדק כל־אמרי־פי אין בהם נפתל ועקש׃
9:8 כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃
10:8 קחו־מוסרי ואל־כסף ודעת מחרוץ נבחר׃
11:8 כי־טובה חכמה מפנינים וכל־חפצים לא ישוו־בה׃
12:8 אני־חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃
13:8 יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ׀ ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃
14:8 לי־עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃
15:8 בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃
16:8 בי שרים ישרו ונדיבים כל־שפטי צדק׃
17:8 אני [אהביה כ] (אהבי ק) אהב ומשחרי ימצאנני׃
18:8 עשר־וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃
19:8 טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃
20:8 בארח־צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃
21:8 להנחיל אהבי ׀ יש ואצרתיהם אמלא׃ פ
22:8 יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃
23:8 מעולם נסכתי מראש מקדמי־ארץ׃
24:8 באין־תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי־מים׃
25:8 בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃
26:8 עד־לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃
27:8 בהכינו מים שם אני בחוקו חוג על־פני תהום׃
28:8 באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום ׃
29:8 בשומו לים ׀ חקו ומים לא יעברו־פיו בחוקו מוסדי ארץ׃
30:8 ואהיה אצלו אמון ואהיה עשעים יום ׀ יום משחקת לפניו בכל־עת׃
31:8 משחקת בתבל ארצו ושעשעי את־בני אדם׃ פ
32:8 ועתה בנים שמעו־לי ואשרי דרכי ישמרו׃
33:8 שמעו מוסר וחכמו ואל־תפרעו׃
34:8 אשרי אדם שמע לי לשקד על־דלתתי יום ׀ יום לשמר מזוזת פתחי׃
35:8 כי מצאי [מצאי כ] (מצא ק) חיים ויפק רצון מיהוה׃
36:8 וחטאי חמס נפשו כל־משנאי אהבו מות׃ פ
1:9 חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃
2:9 טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃
3:9 שלחה נערתיה תקרא על־גפי מרמי קרת׃
4:9 מי־פתי יסר הנה חסר־לב אמרה לו׃
5:9 לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃
6:9 עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃
7:9 יסר ׀ לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃
8:9 אל־תוכח לץ פן־ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃
9:9 תן לחכם ויחכם־עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ פ
10:9 תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃
11:9 כי־בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃
12:9 אם־חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃
13:9 אשת כסילות המיה פתיות ובל־ידעה מה׃
14:9 וישבה לפתח ביתה על־כסא מרמי קרת׃
15:9 לקרא לעברי־דרך המישרים ארחותם׃
16:9 מי־פתי יסר הנה וחסר־לב ואמרה לו׃
17:9 מים־גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃
18:9 ולא־ידע כי־רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃ פ
1:10 משלי שלמה פ בן חכם ישמח־אב ובן כסיל תוגת אמו׃
2:10 לא־יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות׃
3:10 לא־ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף׃
4:10 ראש עשה כף־רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
5:10 אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃
6:10 ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃
7:10 זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב׃
8:10 חכם־לב יקח מצות ואויל פתים ילבט׃
9:10 הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׃
10:10 קרץ עין יתן עצבת ואויל פתים ילבט׃
11:10 מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃
12:10 נאה תעורר מדנים ועל כל־פשעים תכסה אהבה׃
13:10 בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר־לב׃
14:10 חכמים יצפנו־דעת ופי־אויל מחתה קרבה׃
15:10 הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃
16:10 פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃
17:10 ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה׃
18:10 מכסה נאה שפתי־שקר ומוצא דבה הוא כסיל׃
19:10 ברב דברים לא יחדל־פשע וחשך שפתיו משכיל׃
20:10 כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃
21:10 שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר־לב ימותו׃
22:10 ברכת יהוה היא תעשיר ולא־יוסף עצב עמה׃
23:10 כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃
24:10 מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן׃
25:10 כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם׃
26:10 כחמץ ׀ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃
27:10 יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה׃
28:10 תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד׃
29:10 מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און׃
30:10 צדיק לעולם בל־ימוט ורשעים לא ישכנו־ארץ׃
31:10 פי־צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃
32:10 שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃
1:11 מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃
2:11 בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה׃
3:11 תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים [ושדם כ] (ישדם׃ ק)
4:11 לא־יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃
5:11 צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃
6:11 צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃
7:11 במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃
8:11 צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃
9:11 בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃
10:11 בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃
11:11 בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃
12:11 בז־לרעהו חסר־לב ואיש תבונות יחריש׃
13:11 הולך רכיל מגלה־סוד ונאמן־רוח מכסה דבר׃
14:11 באין תחבלות יפל־עם ותשועה ברב יועץ׃
15:11 רע־ירוע כי־ערב זר ושנא תקעים בוטח׃
16:11 אשת־חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו־עשר׃
17:11 גמל נפשו איש חסד ועכר ארו אכזרי׃
18:11 רשע עשה פעלת־שקר וזרע צדקה שכר אמת׃
19:11 כן־צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃
20:11 תועבת יהוה עקשי־לב ורצונו תמימי דרך׃
21:11 יד ליד לא־ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃
22:11 נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃
23:11 תאות צדיקים אך־טוב תקות רשעים עברה׃
24:11 יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך־למחסור׃
25:11 נפש־ברכה תדשן ומרוה גם־הוא יורא׃
26:11 מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃
27:11 שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃
28:11 בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃
29:11 עוכר ביתו ינחל־רוח ועבד אויל לחכם־לב׃
30:11 פרי־צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃
31:11 הן צדיק בארץ ישלם אף כי־רשע וחוטא׃
1:12 אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃
2:12 טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃
3:12 לא־יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל־ימוט׃
4:12 אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃
5:12 מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃
6:12 דברי רשעים ארב־דם ופי ישרים יצילם׃
7:12 הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃
8:12 לפיש־כלו יהלל־איש ונעוה־לב יהיה לבוז׃
9:12 טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר־לחם׃
10:12 יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃
11:12 עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף ריקים חסר־לב׃
12:12 חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃
13:12 בפשע פתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃
14:12 מפרי פי־איש ישבע־טוב וגמול ידי־אדם [ישוב כ] (ישיב ק) לו׃
15:12 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃
16:12 אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃
17:12 יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃
18:12 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
19:12 שפת־אמת תכון לעד ועד־ארגיעה לשון שקר׃
20:12 מרמה בלב־חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃
21:12 לא־יאנה לצדיק כל־און ורשעים מלאו רע׃
22:12 תועבת יהוה שפתי־שקר ועשי אמונה רצונו׃
23:12 אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃
24:12 יד־חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃
25:12 דאגה בלב־איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃
26:12 יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃
27:12 לא־יחרך רמיה צידו והון־אדם יקר חרוץ׃
28:12 בארח־צדקה חיים ודרך נתיבה אל־מות׃
1:13 בן חכם מוסר אב ולץ לא־שמע גערה׃
2:13 מפרי פי־איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃
3:13 נצר פיו שמר נפשו פשק פתיו מחתה־לו׃
4:13 מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃
5:13 דברש־קר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃
6:13 צדקה תצר תם־דרך ורשעה תסלף חטאת׃
7:13 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃
8:13 כפר נפש־איש עשרו ורש לא־שמע גערה׃
9:13 אור־צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃
10:13 רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה׃
11:13 הון מהבל ימעט וקבץ על־יד ירבה׃
12:13 תוחלת ממשכה מחלה־לב ועץ חיים תאוה באה׃
13:13 בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃
14:13 תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃
15:13 שכל־טוב יתן־חן ודרך בגדים איתן׃
16:13 כל־ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃
17:13 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃
18:13 ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃
19:13 תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃
20:13 [הלוך כ] (הולך ק) את־חכמים [וחכם כ] (יחכם ק) ורעה כסילים ירוע׃
21:13 חטאים תרדף רעה ואת־צדיקים ישלם־טוב׃
22:13 טוב ינחיל בני־בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃
23:13 רב־אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
24:13 חושך בטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃
25:13 צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ פ
1:14 חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃
2:14 הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃
3:14 בפי־אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃
4:14 באין אלפים אבוס בר ורב־תבואות בכח שור׃
5:14 עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃
6:14 בקש־לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃
7:14 לך מנגד לאיש כסיל ובל־ידעת שפתי־דעת׃
8:14 חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃
9:14 אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃
10:14 לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא־יתערב זר׃
11:14 בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃
12:14 יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות׃
13:14 גם־בשחוק יכאב־לב ואחריתה שמחה תוגה׃
14:14 מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃
15:14 פתי יאמין לכל־דבר וערום יבין לאשרו׃
16:14 חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃
17:14 קצר־אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃
18:14 נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃
19:14 שחו רעים לפני טובים ורשעים על־שערי צדיק׃
20:14 גם־לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃
21:14 בז־לרעהו חוטא ומחונן [עניים כ] (ענוים ק) אשריו׃
22:14 הלוא־יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃
23:14 בכל־עצב יהיה מותר ודברש־פתים אך־למחסור׃
24:14 עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃
25:14 מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃
26:14 ביראת יהוה מבטח־עז ולבניו יהיה מחסה׃
27:14 יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃
28:14 ברב־עם הדרת־מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃
29:14 ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת׃
30:14 חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃
31:14 עשק־דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃
32:14 ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃
33:14 בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃
34:14 צדקה תרומם־גוי וחסד לאמים חטאת׃
35:14 רצון־מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃
1:15 מענה־רך ישיב חמה ודבר־עצב יעלה־אף׃
2:15 לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃
3:15 בכל־מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים ׃
4:15 מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃
5:15 אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃
6:15 בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃
7:15 שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא־כן׃
8:15 זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃
9:15 תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃
10:15 מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃
11:15 שאול ואבדון נגד יהוה אף כי־לבות בני־אדם׃
12:15 לא יאהב־לץ הוכח לו אל־חכמים לא ילך׃
13:15 לב מח ייטב פנים ובעצבת־לב רוח נכאה׃
14:15 לב נבון יבקש־דעת [ופני כ] (ופי ק) כסילים ירעה אולת׃
15:15 כל־ימי עני רעים וטוב־לב משתה תמיד׃
16:15 טוב־מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃
17:15 טוב ארחת ירק ואהבה־שם משור אבוס ושנאה־בו׃
18:15 איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃
19:15 דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃
20:15 בן חכם ישמח־אב וכסיל אדם בוזה אמו׃
21:15 אולת שמחה לחסר־לב ואיש תבונה יישר־לכת׃
22:15 הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃
23:15 שמחה לאיש במענה־פיו ודבר בעתו מה־טוב׃
24:15 ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃
25:15 בית גאים יסח ׀ יהוה ויצב גבול אלמנה׃
26:15 תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי־נעם׃
27:15 עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃
28:15 לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃
29:15 רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃
30:15 מאור־עינים ישמח־לב שמועה טובה תדשן־עצם׃
31:15 אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃
32:15 פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃
33:15 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃
1:16 לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון׃
2:16 כל־דרכי־איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃
3:16 גל אל־יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃
4:16 כל פעל יהוה למענהו וגם־רשע ליום רעה׃
5:16 תועבת יהוה כל־גבה־לב יד ליד לא ינקה׃
6:16 בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃
7:16 ברצות יהוה דרכי־איש גם־אויביו ישלם אתו׃
8:16 טוב־מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃
9:16 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
10:16 קסם ׀ על־שפתי־מלך במשפט לא ימעל־פיו׃
11:16 פלס ׀ ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל־אבני־כיס׃
12:16 תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
13:16 רצון מלכים שפתי־צדק ודבר ישרים יאהב׃
14:16 חמת־מלך מלאכי־מות ואיש חכם יכפרנה׃
15:16 באור־פני־מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃
16:16 קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
17:16 מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃
18:16 לפני־שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
19:16 טוב שפל־רוח את־ [עניים כ] (ענוים ק) מחלק לל את־גאים׃
20:16 משכיל על־דבר ימצא־טוב ובוטח ביהוה אשריו׃
21:16 לחכם־לב יקרא נבון ומתק פתים יסיף לקח׃
22:16 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃
23:16 לב חכם ישכיל פיהו ועלש־פתיו יסיף לקח׃
24:16 צוף־דבש אמרי־נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃
25:16 יש דרך ישר לפני־איש ואחריתה דרכי־מות׃
26:16 נפש עמל עמלה לו כי־אכף עליו פיהו׃
27:16 איש בליעל כרה רעה ועל־ [שפתיו כ] (פתו ק) כאש צרבת׃
28:16 איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃
29:16 איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא־טוב׃
30:16 עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ פתיו כלה רעה׃
31:16 עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃
32:16 טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃
33:16 בחיק יוטל את־הגורל ומיהוה כל־משפטו׃
1:17 טוב פת חרבה ושלוה־בה מבית מלא זבחי־ריב׃
2:17 עבד־משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃
3:17 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
4:17 מרע מקשיב על־שפת־און שקר מזין על־לשון הות׃
5:17 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃
6:17 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
7:17 לא־נאוה לנבל שפת־יתר אף כי־לנדיב שפת־שקר׃
8:17 אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל׃
9:17 מכסה־פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃
10:17 תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
11:17 אך־מרי יבקש־רע ומלאך אכזרי ישלח־בו׃
12:17 פגוש דב שכול באיש ואל־כסיל באולתו׃
13:17 משיב רעה תחת טובה לא־ [תמיש כ] (תמוש ק) רעה מביתו׃
14:17 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃
15:17 מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם־שניהם׃
16:17 למה־זה מחיר ביד־כסיל לקנות חכמה ולב־אין׃
17:17 בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃
18:17 אדם חסר־לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
19:17 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש־שבר׃
20:17 עקש־לב לא ימצא־טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃
21:17 ילד כסיל לתוגה לו ולא־ישמח אבי נבל׃
22:17 לב מח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם׃
23:17 שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃
24:17 את־פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה־ארץ׃
25:17 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃
26:17 גם ענוש לצדיק לא־טוב להכות נדיבים על־ישר׃
27:17 חושך אמריו יודע דעת [וקר־ כ] (יקר־רוח ק) איש תבונה׃
28:17 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
1:18 לתאוה יבקש נפרד בכל־תושיה יתגלע׃
2:18 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃
3:18 בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה׃
4:18 מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה׃
5:18 שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט׃
6:18 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃
7:18 פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו׃
8:18 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃
9:18 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃
10:18 מגדל־עז שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב׃
11:18 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃
12:18 לפניש־בר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה׃
13:18 משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה׃
14:18 רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
15:18 לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃
16:18 מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃
17:18 צדיק הראשון בריבו [יבא־ כ] (ובא־רעהו ק) וחקרו׃
18:18 מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃
19:18 אח נפשע מקרית־עז [ומדונים כ] (ומדינים ק) כבריח ארמון׃
20:18 מפרי פי־איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃
21:18 מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה׃
22:18 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃
23:18 תחנונים ידבר־רש ועשיר יענה עזות׃
24:18 איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃
1:19 טוב־רש הולך בתמו מעקש פתיו והוא כסיל׃
2:19 גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא׃
3:19 אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו׃
4:19 הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃
5:19 עד קרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃
6:19 רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן׃
7:19 כל אחי־רש ׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים [לא־ כ] (לו־המה׃ ק)
8:19 קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃
9:19 עד קרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ פ
10:19 לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד ׀ משל בשרים׃
11:19 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע׃
12:19 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו׃
13:19 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃
14:19 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃
15:19 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
16:19 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו [יומת כ] (ימות׃ ק)
17:19 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו׃
18:19 יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך׃
19:19 [גרל־ כ] (גדל־חמה ק) נשא ענש כי אם־תציל ועוד תוסף׃
20:19 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
21:19 רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום׃
22:19 תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב׃
23:19 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע׃
24:19 טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה׃
25:19 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃
26:19 משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃
27:19 חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת׃
28:19 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און׃
29:19 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃
1:20 לץ היין המה שכר וכל־שגה בו לא יחכם׃
2:20 נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃
3:20 כבוד לאיש שבת מריב וכל־אויל יתגלע׃
4:20 מחרף עצל לא־יחרש [ישאל כ] (ושאל ק) בקציר ואין׃
5:20 מים עמקים עצה בלב־איש ואיש תבונה ידלנה׃
6:20 רב־אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃
7:20 מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃
8:20 מלך יושב על־כסא־דין מזרה בעיניו כל־רע׃
9:20 מי־יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃
10:20 אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם־שניהם׃
11:20 גם במעלליו יתנכר־נער אם־זך ואם־ישר פעלו׃
12:20 אזן מעת ועין ראה יהוה עשה גם־שניהם׃
13:20 אל־תאהב נה פן־תורש פקח עיניך שבע־לחם׃
14:20 רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃
15:20 יש זהב ורב־פנינים וכלי יקר שפתי־דעת׃
16:20 לקח־בגדו כי־ערב זר ובעד [נכרים כ] (נכריה ק) חבלהו׃
17:20 ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא־פיהו חצץ׃
18:20 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃
19:20 גולה־סוד הולך רכיל ולפתה פתיו לא תתערב׃
20:20 מקלל אביו ואמו ידעך נרו [באישון כ] (באשון ק) חשך׃
21:20 נחלה [מבחלת כ] (מבהלת ק) בראשנה ואחריתה לא תברך׃
22:20 אל־תאמר אשלמה־רע קוה ליהוה וישע לך׃
23:20 תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא־טוב׃
24:20 מיהוה מצעדי־גבר ואדם מה־יבין דרכו׃
25:20 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃
26:20 מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃
27:20 נר יהוה נשמת אדם חפש כל־חדרי־בטן׃
28:20 חסד ואמת יצרו־מלך וסעד בחסד כסאו׃
29:20 תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃
30:20 חברות פצע [תמריק כ] (תמרוק ק) ברע ומכות חדרי־בטן׃
1:21 פלגי־מים לב־מלך ביד־יהוה על־כל־אשר יחפץ יטנו׃
2:21 כל־דרך־איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃
3:21 עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃
4:21 רום־עינים ורחב־לב נר רשעים חטאת׃
5:21 מחשבות חרוץ אך־למותר וכל־אץ אך־למחסור׃
6:21 פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי־מות׃
7:21 שד־רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
8:21 הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו׃
9:21 טוב לשבת על־פנת־גג מאשת מדינים ובית חבר׃
10:21 נפש רשע אותה־רע לא־יחן בעיניו רעהו׃
11:21 בענש־לץ יחכם־פתי ובהשכיל לחכם יקח־דעת׃
12:21 משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע׃
13:21 אטם אזנו מזעקת־דל גם־הוא יקרא ולא יענה׃
14:21 מתן בסתר יכפה־אף ושחד בחק חמה עזה׃
15:21 שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און׃
16:21 אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃
17:21 איש מחסור אהב שמחה אהב יין־ושמן לא יעשיר׃
18:21 כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד׃
19:21 טוב שבת בארץ־מדבר מאשת [מדונים כ] (מדינים ק) וכעס׃
20:21 אוצר ׀ נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו׃
21:21 רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃
22:21 עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה׃
23:21 שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃
24:21 זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון׃
25:21 תאות עצל תמיתנו כי־מאנו ידיו לעשות׃
26:21 כל־היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃
27:21 זבח רשעים תועבה אף כי־בזמה יביאנו׃
28:21 עד־כזבים יאבד ואיש ומע לנצח ידבר׃
29:21 העז איש רשע בפניו וישר הוא ׀ [יכין כ] (יבין ק) [דרכיו כ] (דרכו׃ ק)
30:21 אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃ פ
31:21 סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה׃
1:22 נבחר ם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃
2:22 עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃
3:22 ערום ׀ ראה רעה [ויסתר כ] (ונסתר ק) ופתיים עברו ונענשו׃
4:22 עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃
5:22 צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃
6:22 חנך לנער על־פי דרכו גם כי־יזקין לא־יסור ממנה׃
7:22 עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃
8:22 זורע עולה [יקצור־ כ] (יקצר־און ק) ושבט עברתו יכלה׃
9:22 טוב־עין הוא יברך כי־נתן מלחמו לדל׃
10:22 גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃
11:22 אהב [טהור־ כ] (טהר־לב ק) חן פתיו רעהו מלך׃
12:22 עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃
13:22 אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃
14:22 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה [יפול־ כ] (יפל־שם׃ ק)
15:22 אולת קשורה בלב־נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃
16:22 עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך־למחסור׃
17:22 הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃
18:22 כי־נעים כי־תשמרם בבטנך יכנו יחדו על־שפתיך׃
19:22 להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף־אתה׃
20:22 הלא כתבתי לך [שלשום כ] (שלישים ק) במועצת ודעת׃
21:22 להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ פ
22:22 אל־תגזל־דל כי דל־הוא ואל־תדכא עני בשער׃
23:22 כי־יהוה יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש׃
24:22 אל־תתרע את־בעל אף ואת־איש חמות לא תבוא׃
25:22 פן־תאלף [ארחתו כ] (ארחתיו ק) ולקחת מוקש לנפשך׃
26:22 אל־תהי בתקעי־כף בערבים משאות׃
27:22 אם־אין־לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃
28:22 אל־תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃
29:22 חזית איש ׀ מהיר במלאכתו לפני־מלכים יתיצב בל־יתיצב לפני חשכים׃ פ
1:23 כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך׃
2:23 ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה׃
3:23 אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃
4:23 אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל׃
5:23 [התעוף כ] (התעיף ק) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר [ועיף כ] (יעוף ק) השמים׃ פ
6:23 אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־ [תתאו כ] (תתאיו ק) למטעמתיו׃
7:23 כי ׀ כמו־שער בנפשו כן־הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך׃
8:23 פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
9:23 באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך׃
10:23 אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא׃
11:23 כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך׃
12:23 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת׃
13:23 אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות׃
14:23 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃
15:23 בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני׃
16:23 ותעלזנה כליותי בדבר פתיך מישרים׃
17:23 אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום׃
18:23 כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת׃
19:23 שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃
20:23 אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו׃
21:23 כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
22:23 שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך׃
23:23 אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה׃
24:23 [גול כ] (גיל ק) [יגול כ] (יגיל ק) אבי צדיק [יולד כ] (ויולד ק) חכם [וישמח־ כ] (ישמח־בו׃ ק)
25:23 ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך׃
26:23 תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי [תרצנה כ] (תצרנה ׃ ק)
27:23 כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃
28:23 אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃
29:23 למי אוי למי אבוי למי [מדונים כ] (מדינים ׀ ק) למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃
30:23 למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך׃
31:23 אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן [בכיס כ] (בכוס ק) עינו יתהלך במישרים׃
32:23 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃
33:23 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃
34:23 והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל׃
35:23 הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃
1:24 אל־תקנא באנשי רעה ואל־ [תתאו כ] (תתאיו ק) להיות אתם׃
2:24 כי־שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃
3:24 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃
4:24 ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים׃
5:24 גבר־חכם בעוז ואיש־דעת מאמץ־כח׃
6:24 כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃
7:24 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח־פיהו׃
8:24 מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו׃
9:24 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃
10:24 התרפית ביום צרה צר כחכה׃
11:24 הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך׃
12:24 כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות ׀ הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃
13:24 אכל־בני דבש כי־טוב ונפת מתוק על־חכך׃
14:24 כן ׀ דעה חכמה לנפשך אם־מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ פ
15:24 אל־תארב רשע לנוה צדיק אל־תשדד רבצו׃
16:24 כי שבע ׀ יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃
17:24 בנפל [אויביך כ] (אויבך ק) אל־תשמח ובכשלו אל־יגל לבך׃
18:24 פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃
19:24 אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשעים׃
20:24 כי ׀ לא־תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃
21:24 ירא־את־יהוה בני ומלך עםש־ונים אל־תתערב׃
22:24 כי־פתאם יקום אידם ופיד ניהם מי יודע׃ ס
23:24 גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשפט בל־טוב׃
24:24 אמר ׀ לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃
25:24 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב׃
26:24 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃
27:24 הכן בחוץ ׀ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ פ
28:24 אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשפתיך׃
29:24 אל־תאמר כאשר עשה־לי כן אעשה־לו אשיב לאיש כפעלו׃
30:24 על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב׃
31:24 והנה עלה כלו ׀ קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃
32:24 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃
33:24 מעט נות מעט תנומות מעט ׀ חבק ידים לשכב׃
34:24 ובא־מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ פ
1:25 גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי ׀ חזקיה מלך־יהודה׃
2:25 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃
3:25 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃
4:25 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃
5:25 הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו׃
6:25 אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד׃
7:25 כי טוב אמר־לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃
8:25 אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃
9:25 ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל׃
10:25 פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃
11:25 תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו׃
12:25 נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת׃
13:25 כצנת־שלג ׀ ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ פ
14:25 נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר׃
15:25 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם׃
16:25 דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו׃
17:25 הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך׃
18:25 מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃
19:25 שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃
20:25 מעדה בגד ׀ ביום קרה חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע׃ פ
21:25 אם־רעב נאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים׃
22:25 כי גחלים אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך׃
23:25 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃
24:25 טוב שבת על־פנת־גג מאשת [מדונים כ] (מדינים ק) ובית חבר׃
25:25 מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃
26:25 מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע׃
27:25 אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד׃
28:25 עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃
1:26 כשלג ׀ בקיץ וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד׃
2:26 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם [לא כ] (לו ק) תבא׃
3:26 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃
4:26 אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה׃
5:26 ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו׃
6:26 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל׃
7:26 דליו קים מפסח ומשל בפי כסילים׃
8:26 כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד׃
9:26 חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים׃
10:26 רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים׃
11:26 ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו׃
12:26 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
13:26 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃
14:26 הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו׃
15:26 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו׃
16:26 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃
17:26 מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו׃
18:26 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
19:26 כן־איש רמה את־רעהו ואמר הלא־משחק אני׃
20:26 באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון׃
21:26 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש [מדונים כ] (מדינים ק) לחרחר־ריב׃ פ
22:26 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃
23:26 כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע׃
24:26 [בשפתו כ] (בשפתיו ק) ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃
25:26 כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו׃
26:26 תכסה נאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃
27:26 כרהש־חת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃
28:26 לשוןש־קר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃
1:27 אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃
2:27 יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך׃
3:27 כבד־אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃
4:27 אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃
5:27 טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃
6:27 נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃
7:27 נפש בעה תבוס נפת ונפש רעבה כל־מר מתוק׃
8:27 כצפור נודדת מן־קנה כן־איש נודד ממקומו׃
9:27 שמן וקטרת ישמח־לב ומתק רעהו מעצת־נפש׃
10:27 רעך [ורעה כ] (ורע ק) אביך אל־תעזב ובית אחיך אל־תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃
11:27 חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃
12:27 ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃
13:27 קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃
14:27 מברך רעהו ׀ בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃
15:27 דלף טורד ביום סגריר ואשת [מדונים כ] (מדינים ק) נשתוה׃
16:27 צפניה צפן־רוח ושמן ימינו יקרא׃
17:27 ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני־רעהו׃
18:27 נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃
19:27 כמים הפנים לפנים כן לב־האדם לאדם׃
20:27 שאול [ואבדה כ] (ואבדו ק) לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
21:27 מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃
22:27 אם תכתוש־את־האויל ׀ במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו׃ פ
23:27 ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃
24:27 כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור [דור כ] (ודור׃ ק)
25:27 גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים׃
26:27 כבשים ללבושך ומחיר דה עתודים׃
27:27 ודי ׀ חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃
1:28 נסו ואין־רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃
2:28 בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃
3:28 גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
4:28 עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ פ
5:28 אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
6:28 טוב־רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃
7:28 נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃
8:28 מרבה הונו בנשך [ובתרבית כ] (ותרבית ק) לחונן דלים יקבצנו׃
9:28 מסיר אזנו משמע תורה גם־תפלתו תועבה׃
10:28 משגה ישרים ׀ בדרך רע בשחותו הוא־יפול ותמימים ינחלו־טוב׃
11:28 חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃
12:28 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃
13:28 מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃
14:28 אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃
15:28 ארי־נהם ודב שוקק משל רשע על עם־דל׃
16:28 נגיד חסר תבונות ורב מעשקות [שנאי כ] (שנא ק) בצע יאריך ימים׃ פ
17:28 אדם עשק בדם־נפש עד־בור ינוס אל־יתמכו־בו׃
18:28 הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃
19:28 עבד אדמתו ישבע־לחם ומרדף רקים ישבע־ריש׃
20:28 איש אמונות רב־ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃
21:28 הכר־פנים לא־טוב ועל־פת־לחם יפשע־גבר׃
22:28 נבהל להון איש רע עין ולא־ידע כי־חסר יבאנו׃
23:28 מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃
24:28 גוזל ׀ אביו ואמו ואמר אין־פשע חבר הוא לאיש משחית׃
25:28 רחב־נפש יגרה מדון ובוטח על־יהוה ידשן׃
26:28 בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃
27:28 נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב־מארות׃
28:28 בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃
1:29 איש תוכחות מקשה־ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
2:29 ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃
3:29 איש־אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד־הון׃
4:29 מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃
5:29 גבר מחליק על־רעהו רשת פורש על־פעמיו׃
6:29 בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃
7:29 ידע צדיק דין דלים רשע לא־יבין דעת׃
8:29 אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃
9:29 איש־חכם נשפט את־איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃
10:29 אנשי דמים ישנאו־תם וישרים יבקשו נפשו׃
11:29 כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃
12:29 משל מקשיב על־דבר־שקר כל־משרתיו רשעים׃
13:29 רש ואיש תככים נפגשו מאיר־עיני שניהם יהוה׃
14:29 מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃
15:29 שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃
16:29 ברבות רשעים ירבה־פשע וצדיקים במפלתם יראו׃
17:29 יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ פ
18:29 באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃
19:29 בדברים לא־יוסר עבד כי־יבין ואין מענה׃
20:29 חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃
21:29 מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃
22:29 איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע׃
23:29 גאות אדם תשפילנו ושפל־רוח יתמך כבוד׃
24:29 חולק עם־גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃
25:29 חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
26:29 רבים מבקשים פני־מושל ומיהוה משפט־איש׃
27:29 תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר־דרך׃ פ
1:30 דברי ׀ אגור בן־יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃
2:30 כי בער אנכי מאיש ולא־בינת אדם לי׃
3:30 ולא־למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃
4:30 מי עלה־שמים ׀ וירד מי אסף־רוח ׀ בחפניו מי צרר־מים ׀ בשמלה מי הקים כל־אפסי־ארץ מה־שמו ומה־שם־בנו כי תדע׃
5:30 כל־אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃
6:30 אל־תוסף על־דבריו פן־יוכיח בך ונכזבת׃ פ
7:30 תים שאלתי מאתך אל־תמנע ממני בטרם אמות׃
8:30 שוא ׀ ודבר־כזב הרחק ממני ראש ועשר אל־תתן־לי הטריפני לחם חקי׃
9:30 פן אשבע ׀ וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ פ
10:30 אל־תלשן עבד אל־ [אדנו כ] (אדניו ק) פן־יקללך ואשמת׃
11:30 דור אביו יקלל ואת־אמו לא יברך׃
12:30 דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃
13:30 דור מה־רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃
14:30 דור ׀ חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ פ
15:30 לעלוקה ׀ שתי בנות הב ׀ הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא־אמרו הון׃
16:30 שאול ועצר רחם ארץ לא־שבעה מים ואש לא־אמרה הון׃
17:30 עין ׀ תלעג לאב ותבוז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר׃ פ
18:30 שלשה המה נפלאו ממני [וארבע כ] (וארבעה ק) לא ידעתים׃
19:30 דרך הנשר ׀ בשמים דרך נחש עלי צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה׃
20:30 כן ׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און׃ פ
21:30 תחת לוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא־תוכל שאת׃
22:30 תחת־עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע־לחם׃
23:30 תחת נואה כי תבעל ושפחה כי־תירש גברתה׃ פ
24:30 ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים׃
25:30 הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם׃
26:30 פנים עם לא־עצום וישימו בסלע ביתם׃
27:30 מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃
28:30 ממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ פ
29:30 שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃
30:30 ליש גבור בבהמה ולא־ישוב מפני־כל׃
31:30 זרזיר מתנים או־תיש ומלך אלקום עמו׃
32:30 אם־נבלת בהתנשא ואם־זמות יד לפה׃
33:30 כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ־אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ פ
1:31 דברי למואל מלך משא אשר־יסרתו אמו׃
2:31 מה־ברי ומה־בר־בטני ומה בר־נדרי׃
3:31 אל־תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
4:31 אל למלכים ׀ למואל אל למלכים שתו־יין ולרוזנים [או כ] (אי ק) שכר׃
5:31 פן־ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל־בני־עני׃
6:31 תנו־שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7:31 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר־עוד׃
8:31 פתח־פיך לאלם אל־דין כל־בני חלוף׃
9:31 פתח־פיך שפט־צדק ודין עני ואביון׃ פ
10:31 אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
11:31 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
12:31 גמלתהו טוב ולא־רע כל ימי חייה ׃
13:31 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
14:31 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
15:31 ותקם ׀ בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
16:31 זממה דה ותקחהו מפרי כפיה [נטע כ] (נטעה ק) כרם׃
17:31 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
18:31 טעמה כי־טוב סחרה לא־יכבה [בליל כ] (בלילה ק) נרה׃
19:31 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
20:31 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
21:31 לא־תירא לביתה משלג כי כל־ביתה לבש שנים׃
22:31 מרבדים עשתה־לה שש וארגמן לבושה׃
23:31 נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ׃
24:31 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
25:31 עז־והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
26:31 פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה׃
27:31 צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
28:31 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
29:31 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה׃
30:31 שקר החן והבל היפי אשה יראת־יהוה היא תתהלל׃
31:31 תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃