Hebrew OT: Aleppo Codex
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
1:1 א דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל
2:1 ב תחלת דבר יהוה בהושע {פ} ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה
3:1 ג וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן
4:1 ד ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל
5:1 ה והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל
6:1 ו ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם
7:1 ז ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים
8:1 ח ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן
9:1 ט ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם {פ}
10:1
11:1
1:2 א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
2:2 ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל
3:2 ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה
4:2 ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה
5:2 ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא
6:2 ו ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה
7:2 ז כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי
8:2 ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא
9:2 ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה
10:2 י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל
11:2 יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה
12:2 יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי
13:2 יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה
14:2 יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה
15:2 טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה {ס}
16:2 טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה
17:2 יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים
18:2 יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי
19:2 יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם
20:2 כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח
21:2 כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים
22:2 כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה {פ}
23:2 כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ
[ (Hosea 2;24) כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל ]
[ (Hosea 2;25) כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי {פ} ]
1:3 א ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים
2:3 ב ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים
3:3 ג ואמר אליה ימים רבים תשבי לי--לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך
4:3 ד כי ימים רבים ישבו בני ישראל--אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים
5:3 ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים {פ}
1:4 א שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ
2:4 ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו
3:4 ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו
4:4 ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן
5:4 ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך
6:4 ו נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
7:4 ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר
8:4 ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו
9:4 ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו
10:4 י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר
11:4 יא זנות ויין ותירוש יקח לב
12:4 יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם
13:4 יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה
14:4 יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט
15:4 טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה
16:4 טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב
17:4 יז חבור עצבים אפרים הנח לו
18:4 יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה
19:4 יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם {פ}
1:5 א שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור
2:5 ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם
3:5 ג אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל
4:5 ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו
5:5 ה וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם
6:5 ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם
7:5 ז ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם {ס}
8:5 ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין
9:5 ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה
10:5 י היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
11:5 יא עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו
12:5 יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה
13:5 יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור
14:5 יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל
15:5 טו אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני
1:6 א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו
2:6 ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו
3:6 ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ
4:6 ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך
5:6 ה על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא
6:6 ו כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות
7:6 ז והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי
8:6 ח גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם
9:6 ט וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו
10:6 י בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל
11:6 יא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי {פ}
1:7 א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
2:7 ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
3:7 ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
4:7 ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
5:7 ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
6:7 ו כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה
7:7 ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
8:7 ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
9:7 ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
10:7 י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
11:7 יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
12:7 יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם {ס}
13:7 יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים
14:7 יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
15:7 טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
16:7 טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים
1:8 א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו
2:8 ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל
3:8 ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו
4:8 ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת
5:8 ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין
6:8 ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון
7:8 ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו
8:8 ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו
9:8 ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים
10:8 י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים
11:8 יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא
12:8 יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו
13:8 יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו
14:8 יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה {פ}
1:9 א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן
2:9 ב גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה
3:9 ג לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו
4:9 ד לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה
5:9 ה מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה
6:9 ו כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם
7:9 ז באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה
8:9 ח צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו
9:9 ט העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם {ס}
10:9 י כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם
11:9 יא אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון
12:9 יב כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם
13:9 יג אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו
14:9 יד תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים
15:9 טו כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים
16:9 טז הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם
17:9 יז ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים {ס}
1:10 א גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות--כטוב לארצו היטיבו מצבות
2:10 ב חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם
3:10 ג כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו
4:10 ד דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי
5:10 ה לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו--על כבודו כי גלה ממנו
6:10 ו גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו
7:10 ז נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים
8:10 ח ונשמדו במות און חטאת ישראל--קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו {פ}
9:10 ט מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה
10:10 י באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם)
11:10 יא ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב
12:10 יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם
13:10 יג חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש--כי בטחת בדרכך ברב גבוריך
14:10 יד וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה
15:10 טו ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל
1:11 א כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני
2:11 ב קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון
3:11 ג ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים
4:11 ד בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל
5:11 ה לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב
6:11 ו וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם
7:11 ז ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם
8:11 ח איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי
9:11 ט לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר
10:11 י אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים
11:11 יא יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה {ס}
12:11
1:12 א סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן
2:12 ב אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל
3:12 ג וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו
4:12 ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים
5:12 ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו
6:12 ו ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו
7:12 ז ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד
8:12 ח כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב
9:12 ט ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא
10:12 י ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד
11:12 יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה
12:12 יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי
13:12 יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר
14:12 יד ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר
[ (Hosea 12;15) טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו ]
1:13 א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת
2:13 ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון
3:13 ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה
4:13 ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי
5:13 ה אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות
6:13 ו כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני
7:13 ז ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור
8:13 ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם
9:13 ט שחתך ישראל כי בי בעזרך
10:13 י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים
11:13 יא אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי {פ}
12:13 יב צרור עון אפרים צפונה חטאתו
13:13 יג חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים
14:13 יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני
15:13 טו כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה
16:13
1:14 א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו {פ}
2:14 ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
3:14 ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
4:14 ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום
5:14 ה ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
6:14 ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
7:14 ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
8:14 ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
9:14 ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא
[ (Hosea 14;10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם {ש} ]