Hebrew OT: Aleppo Codex
1:1 א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל
2:1 ב שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
3:1 ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר
4:1 ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל
5:1 ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם
6:1 ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו
7:1 ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
8:1 ח אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה
9:1 ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה
10:1 י שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר
11:1 יא הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה
12:1 יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם {ס}
13:1 יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך
14:1 יד קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה
15:1 טו אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא
16:1 טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל
17:1 יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן
18:1 יח מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו
19:1 יט אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה
20:1 כ גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר {ס}
1:2 א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב
2:2 ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור
3:2 ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו
4:2 ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון
5:2 ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה
6:2 ו מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור
7:2 ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם
8:2 ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו
9:2 ט בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב
10:2 י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם
11:2 יא ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו
12:2 יב וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד
13:2 יג וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה
14:2 יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם {פ}
15:2 טו תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה
16:2 טז אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה
17:2 יז בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם
18:2 יח ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו
19:2 יט ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים
20:2 כ ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות
21:2 כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות
22:2 כב אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם
23:2 כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון
24:2 כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר
25:2 כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם
26:2 כו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם
27:2 כז וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם {פ}
28:2
29:2
30:2
31:2
32:2
1:3 א והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו
2:3 ב וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי
3:3 ג ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן
4:3 ד השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא
5:3 ה והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא
[4;1] א כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם
[4;2] ב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו
[4;3] ג ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו
[4;4] ד וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם
[4;5] ה אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם
[4;6] ו ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם
[4;7] ז הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם
[4;8] ח ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר {פ}
[4;9] ט קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה
[4;10] י כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני
[4;11] יא עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך
[4;12] יב יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב
[4;13] יג שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם
[4;14] יד המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ
[4;15] טו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם
[4;16] טז ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל
[4;17] יז וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד {ס}
[4;18] יח והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים
[4;19] יט מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם
[4;20] כ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור
[4;21] כא ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון {ש}
6:3
7:3
8:3
9:3
10:3
11:3
12:3
13:3
14:3
15:3
16:3
17:3
18:3
19:3
20:3
21:3