WLC (Consonants Only)
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36
1:1 וידבר יהוה אל־משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃
2:1 שאו את־ראש כל־עדת בני־ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל־זכר לגלגלתם׃
3:1 מבן עשרים שנה ומעלה כל־יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃
4:1 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית־אבתיו הוא׃
5:1 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן־שדיאור׃
6:1 לשמעון שלמיאל בן־צורישדי׃
7:1 ליהודה נחשון בן־עמינדב׃
8:1 ליששכר נתנאל בן־צוער׃
9:1 לזבולן אליאב בן־חלן׃
10:1 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן־עמיהוד למנשה גמליאל בן־פדהצור׃
11:1 לבנימן אבידן בן־גדעני׃
12:1 לדן אחיעזר בן־עמישדי׃
13:1 לאשר פגעיאל בן־עכרן׃
14:1 לגד אליסף בן־דעואל׃
15:1 לנפתלי אחירע בן־עינן׃
16:1 אלה [קריאי כ] (קרואי ק) העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃
17:1 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃
18:1 ואת כל־העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על־משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃
19:1 כאשר צוה יהוה את־משה ויפקדם במדבר סיני׃ פ
20:1 ויהיו בני־ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל־זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
21:1 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ פ
22:1 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל־זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
23:1 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ פ
24:1 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
25:1 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ פ
26:1 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
27:1 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ פ
28:1 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
29:1 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ
30:1 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
31:1 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ
32:1 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
33:1 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃ פ
34:1 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
35:1 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃ פ
36:1 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
37:1 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ פ
38:1 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
39:1 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃ פ
40:1 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
41:1 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ פ
42:1 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
43:1 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ פ
44:1 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש־אחד לבית־אבתיו היו׃
45:1 ויהיו כל־פקודי בני־ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל־יצא צבא בישראל׃
46:1 ויהיו כל־הפקדים שש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃
47:1 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃ פ
48:1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
49:1 אך את־מטה לוי לא תפקד ואת־ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃
50:1 ואתה הפקד את־הלוים על־משכן העדת ועל כל־כליו ועל כל־אשר־לו המה ישאו את־המשכן ואת־כל־כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃
51:1 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃
52:1 וחנו בני ישראל איש על־מחנהו ואיש על־דגלו לצבאתם׃
53:1 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא־יהיה קצף על־עדת בני ישראל ושמרו הלוים את־משמרת משכן העדות׃
54:1 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו׃ פ
1:2 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
2:2 איש על־דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל־מועד יחנו׃
3:2 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן־עמינדב׃
4:2 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃
5:2 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן־צוער׃
6:2 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ ס
7:2 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן־חלן׃
8:2 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃
9:2 כל־הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת־אלפים וארבע־מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃ ס
10:2 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן־שדיאור׃
11:2 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃
12:2 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן־צורי־שדי ׃
13:2 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃
14:2 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן־רעואל׃
15:2 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃
16:2 כל־הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע־מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ ס
17:2 ונסע אהל־מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על־ידו לדגליהם׃ ס
18:2 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן־עמיהוד׃
19:2 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃
20:2 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן־פדהצור׃
21:2 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃
22:2 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן־גדעני׃
23:2 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃
24:2 כל־הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת־אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃ ס
25:2 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן־עמישדי׃
26:2 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃
27:2 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן׃
28:2 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃
29:2 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן־עינן׃
30:2 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃
31:2 כל־הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃ פ
32:2 אלה פקודי בני־ישראל לבית אבתם כל־פקודי המחנת לצבאתם שש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃
33:2 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה׃
34:2 ויעשו בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה כן־חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על־בית אבתיו׃
1:3 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את־משה בהר סיני׃
2:3 ואלה שמות בני־אהרן הבכור ׀ נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃
3:3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר־מלא ידם לכהן׃
4:3 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא־היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על־פני אהרן אביהם׃ פ
5:3 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
6:3 הקרב את־מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃
7:3 ושמרו את־משמרתו ואת־משמרת כל־העדה לפני אהל מועד לעבד את־עבדת המשכן׃
8:3 ושמרו את־כל־כלי אהל מועד ואת־משמרת בני ישראל לעבד את־עבדת המשכן׃
9:3 ונתתה את־הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃
10:3 ואת־אהרן ואת־בניו תפקד ושמרו את־כהנתם והזר הקרב יומת׃ פ
11:3 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
12:3 ואני הנה לקחתי את־הלוים מתוך בני ישראל תחת כל־בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃
13:3 כי לי כל־בכור ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל־בכור בישראל מאדם עד־בהמה לי יהיו אני יהוה׃ ס
14:3 וידבר יהוה אל־משה במדבר סיני לאמר׃
15:3 פקד את־בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם׃
16:3 ויפקד אתם משה על־פי יהוה כאשר צוה׃
17:3 ויהיו־אלה בני־לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃
18:3 ואלה שמות בני־גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃
19:3 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃
20:3 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃
21:3 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃
22:3 פקדיהם במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃
23:3 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃
24:3 ונשיא בית־אב לגרשני אליסף בן־לאל׃
25:3 ומשמרת בני־גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃
26:3 וקלעי החצר ואת־מסך פתח החצר אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃
27:3 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃
28:3 במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃
29:3 משפחת בני־קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃
30:3 ונשיא בית־אב למשפחת הקהתי אליצפן בן־עזיאל׃
31:3 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃
32:3 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן־אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃
33:3 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃
34:3 ופקדיהם במספר כל־זכר מבן־חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃
35:3 ונשיא בית־אב למשפחת מררי צוריאל בן־אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃
36:3 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל־כליו וכל עבדתו׃
37:3 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃
38:3 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל־מועד ׀ מזרחה משה ׀ ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃
39:3 כל־פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ ס
40:3 ויאמר יהוה אל־משה פקד כל־בכר זכר לבני ישראל מבן־חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃
41:3 ולקחת את־הלוים לי אני יהוה תחת כל־בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל־בכור בבהמת בני ישראל׃
42:3 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את־כל־בכר בבני ישראל׃
43:3 ויהי כל־בכור זכר במספר שמות מבן־חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃ פ
44:3 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
45:3 קח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל ואת־בהמת הלוים תחת בהמתם והיו־לי הלוים אני יהוה׃
46:3 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על־הלוים מבכור בני ישראל׃
47:3 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃
48:3 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃
49:3 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃
50:3 מאת בכור בני ישראל לקח את־הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃
51:3 ויתן משה את־כסף הפדים לאהרן ולבניו על־פי יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ
1:4 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
2:4 נשא את־ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃
3:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃
4:4 זאת עבדת בני־קהת באהל מועד קדש הקדשים׃
5:4 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו־בה את ארן העדת׃
6:4 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד־כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃
7:4 ועל ׀ שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את־הקערת ואת־הכפת ואת־המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃
8:4 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו׃
9:4 ולקחו ׀ בגד תכלת וכסו את־מנרת המאור ואת־נרתיה ואת־מלקחיה ואת־מחתתיה ואת כל־כלי שמנה אשר ישרתו־לה בהם׃
10:4 ונתנו אתה ואת־כל־כליה אל־מכסה עור תחש ונתנו על־המוט׃
11:4 ועל ׀ מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו׃
12:4 ולקחו את־כל־כלי השרת אשר ישרתו־בם בקדש ונתנו אל־בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על־המוט׃
13:4 ודשנו את־המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃
14:4 ונתנו עליו את־כל־כליו אשר ישרתו עליו בהם את־המחתת את־המזלגת ואת־היעים ואת־המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃
15:4 וכלה אהרן־ובניו לכסת את־הקדש ואת־כל־כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי־כן יבאו בני־קהת לשאת ולא־יגעו אל־הקדש ומתו אלה משא בני־קהת באהל מועד׃
16:4 ופקדת אלעזר ׀ בן־אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל־המשכן וכל־אשר־בו בקדש ובכליו׃ ס
17:4 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
18:4 אל־תכריתו את־שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃
19:4 וזאת ׀ עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את־קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על־עבדתו ואל־משאו׃
20:4 ולא־יבאו לראות כבלע את־הקדש ומתו׃ פ
21:4 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
22:4 נשא את־ראש בני גרשון גם־הם לבית אבתם למשפחתם׃
23:4 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן־חמשים שנה תפקד אותם כל־הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃
24:4 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃
25:4 ונשאו את־יריעת המשכן ואת־אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר־עליו מלמעלה ואת־מסך פתח אהל מועד׃
26:4 ואת קלעי החצר ואת־מסך ׀ פתח ׀ שער החצר אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב ואת מיתריהם ואת־כל־כלי עבדתם ואת כל־אשר יעשה להם ועבדו׃
27:4 על־פי אהרן ובניו תהיה כל־עבדת בני הגרשני לכל־משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל־משאם׃
28:4 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃ פ
29:4 בני מררי למשפחתם לבית־אבתם תפקד אתם׃
30:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה תפקדם כל־הבא לצבא לעבד את־עבדת אהל מועד׃
31:4 וזאת משמרת משאם לכל־עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃
32:4 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל־כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את־כלי משמרת משאם׃
33:4 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל־עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃
34:4 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את־בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃
35:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
36:4 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃
37:4 אלה פקודי משפחת הקהתי כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה׃ ס
38:4 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃
39:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
40:4 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃
41:4 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה׃
42:4 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃
43:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
44:4 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃
45:4 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה׃
46:4 כל־הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את־הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃
47:4 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃
48:4 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃
49:4 על־פי יהוה פקד אותם ביד־משה איש איש על־עבדתו ועל־משאו ופקדיו אשר־צוה יהוה את־משה׃ פ
1:5 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:5 צו את־בני ישראל וישלחו מן־המחנה כל־צרוע וכל־זב וכל טמא לנפש׃
3:5 מזכר עד־נקבה תשלחו אל־מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את־מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃
4:5 ויעשו־כן בני ישראל וישלחו אותם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל־משה כן עשו בני ישראל׃ פ
5:5 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
6:5 דבר אל־בני ישראל איש או־אשה כי יעשו מכל־חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃
7:5 והתודו את־חטאתם אשר עשו והשיב את־אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃
8:5 ואם־אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר־בו עליו׃
9:5 וכל־תרומה לכל־קדשי בני־ישראל אשר־יקריבו לכהן לו יהיה׃
10:5 ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה׃ פ
11:5 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
12:5 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי־תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃
13:5 ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
14:5 ועבר עליו רוח־קנאה וקנא את־אשתו והוא נטמאה או־עבר עליו רוח־קנאה וקנא את־אשתו והיא לא נטמאה׃
15:5 והביא האיש את־אשתו אל־הכהן והביא את־קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא־יצק עליו שמן ולא־יתן עליו לבנה כי־מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃
16:5 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃
17:5 ולקח הכהן מים קדשים בכלי־חרש ומן־העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל־המים׃
18:5 והעמיד הכהן את־האשה לפני יהוה ופרע את־ראש האשה ונתן על־כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים ׃
19:5 והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃
20:5 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את־שכבתו מבלעדי אישך׃
21:5 והשביע הכהן את־האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את־ירכך נפלת ואת־בטנך צבה׃
22:5 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן׃
23:5 וכתב את־האלת האלה הכהן בספר ומחה אל־מי המרים׃
24:5 והשקה את־האשה את־מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃
25:5 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את־המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל־המזבח׃
26:5 וקמץ הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את־האשה את־המים׃
27:5 והשקה את־המים והיתה אם־נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃
28:5 ואם־לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃
29:5 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃
30:5 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את־אשתו והעמיד את־האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל־התורה הזאת׃
31:5 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את־עונה׃ פ
1:6 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:6 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש או־אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃
3:6 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
4:6 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃
5:6 כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על־ראשו עד־מלאת הימם אשר־יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃
6:6 כל־ימי הזירו ליהוה על־נפש מת לא יבא׃
7:6 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו׃
8:6 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃
9:6 וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃
10:6 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃
11:6 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על־הנפש וקדש את־ראשו ביום ההוא׃
12:6 והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבש בן־שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃
13:6 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד׃
14:6 והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת־שנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשלמים׃
15:6 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃
16:6 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את־חטאתו ואת־עלתו׃
17:6 ואת־האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את־מנחתו ואת־נסכו׃
18:6 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראש נזרו ולקח את־שער ראש נזרו ונתן על־האש אשר־תחת זבח השלמים׃
19:6 ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו׃
20:6 והניף אותם הכהן ׀ תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃
21:6 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על־נזרו מלבד אשר־תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ פ
22:6 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
23:6 דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר כה תברכו את־בני ישראל אמור להם׃ ס
24:6 יברכך יהוה וישמרך׃ ס
25:6 יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך׃ ס
26:6 ישא יהוה ׀ פניו אליך וישם לך שלום׃ ס
27:6 ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם׃ פ
1:7 ויהי ביום כלות משה להקים את־המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת־כל־כליו ואת־המזבח ואת־כל־כליו וימשחם ויקדש אתם׃
2:7 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על־הפקדים׃
3:7 ויביאו את־קרבנם לפני יהוה שש־עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על־שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃
4:7 ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃
5:7 קח מאתם והיו לעבד את־עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל־הלוים איש כפי עבדתו׃
6:7 ויקח משה את־העגלת ואת־הבקר ויתן אותם אל־הלוים׃
7:7 את ׀ שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃
8:7 ואת ׀ ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃
9:7 ולבני קהת לא נתן כי־עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃
10:7 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את־קרבנם לפני המזבח׃
11:7 ויאמר יהוה אל־משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את־קרבנם לחנכת המזבח׃ ס
12:7 ויהי המקריב ביום הראשון את־קרבנו נחשון בן־עמינדב למטה יהודה׃
13:7 וקרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
14:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
15:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
16:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
17:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן נחשון בן־עמינדב׃ פ
18:7 ביום השני הקריב נתנאל בן־צוער נשיא יששכר׃
19:7 הקרב את־קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
20:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
21:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
22:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
23:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן־צוער׃ פ
24:7 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן־חלן׃
25:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
26:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
27:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
28:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
29:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליאב בן־חלן׃ פ
30:7 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן־שדיאור׃
31:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
32:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃
33:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
34:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
35:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליצור בן־שדיאור׃ פ
36:7 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן־צורישדי׃
37:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
38:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
39:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
40:7 שעיר־עזים אחד לחטאת ׃
41:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן־צורישדי׃ פ
42:7 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן־דעואל׃
43:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
44:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
45:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
46:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
47:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אליסף בן־דעואל׃ פ
48:7 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן־עמיהוד׃
49:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
50:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
51:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
52:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
53:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן־עמיהוד׃ פ
54:7 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן־פדה־צור׃
55:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה ׃
56:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
57:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
58:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
59:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן־פדה צור ׃ פ
60:7 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן־גדעני׃
61:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
62:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
63:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
64:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
65:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אבידן בן־גדעני׃ פ
66:7 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן־עמישדי׃
67:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
68:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ׃
69:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
70:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
71:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן־עמישדי׃ פ
72:7 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן־עכרן׃
73:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
74:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
75:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
76:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
77:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן־עכרן׃ פ
78:7 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן־עינן׃
79:7 קרבנו קערת־כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם ׀ מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
80:7 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
81:7 פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה׃
82:7 שעיר־עזים אחד לחטאת׃
83:7 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני־שנה חמשה זה קרבן אחירע בן־עינן׃ פ
84:7 זאת ׀ חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי־כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃
85:7 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע־מאות בשקל הקדש׃
86:7 כפות זהב שתים־עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל־זהב הכפות עשרים ומאה׃
87:7 כל־הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים־עשר כבשים בני־שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃
88:7 וכל בקר ׀ זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני־שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃
89:7 ובבא משה אל־אהל מועד לדבר אתו וישמע את־הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על־ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃ פ
1:8 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:8 דבר אל־אהרן ואמרת אליו בהעלתך את־הנרת אל־מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃
3:8 ויעש כן אהרן אל־מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את־משה׃
4:8 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד־ירכה עד־פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את־משה כן עשה את־המנרה׃ פ
5:8 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
6:8 קח את־הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃
7:8 וכה־תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על־כל־בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃
8:8 ולקחו פר בן־בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר־שני בן־בקר תקח לחטאת׃
9:8 והקרבת את־הלוים לפני אהל מועד והקהלת את־כל־עדת בני ישראל׃
10:8 והקרבת את־הלוים לפני יהוה וסמכו בני־ישראל את־ידיהם על־הלוים׃
11:8 והניף אהרן את־הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את־עבדת יהוה׃
12:8 והלוים יסמכו את־ידיהם על ראש הפרים ועשה את־האחד חטאת ואת־האחד עלה ליהוה לכפר על־הלוים׃
13:8 והעמדת את־הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃
14:8 והבדלת את־הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃
15:8 ואחרי־כן יבאו הלוים לעבד את־אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃
16:8 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל־רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃
17:8 כי לי כל־בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃
18:8 ואקח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל׃
19:8 ואתנה את־הלוים נתנים ׀ לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את־עבדת בני־ישראל באהל מועד ולכפר על־בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני־ישראל אל־הקדש׃
20:8 ויעש משה ואהרן וכל־עדת בני־ישראל ללוים ככל אשר־צוה יהוה את־משה ללוים כן־עשו להם בני ישראל׃
21:8 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃
22:8 ואחרי־כן באו הלוים לעבד את־עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את־משה על־הלוים כן עשו להם׃ ס
23:8 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
24:8 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃
25:8 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃
26:8 ושרת את־אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ פ
1:9 וידבר יהוה אל־משה במדבר־סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃
2:9 ויעשו בני־ישראל את־הפסח במועדו׃
3:9 בארבעה עשר־יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל־חקתיו וככל־משפטיו תעשו אתו׃
4:9 וידבר משה אל־בני ישראל לעשת הפסח׃
5:9 ויעשו את־הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל׃
6:9 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא־יכלו לעשת־הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃
7:9 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את־קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃
8:9 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה־יצוה יהוה לכם׃ פ
9:9 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
10:9 דבר אל־בני ישראל לאמר איש איש כי־יהיה־טמא ׀ לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃
11:9 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על־מצות ומררים יאכלהו׃
12:9 לא־ישאירו ממנו עד־בקר ועצם לא ישברו־בו ככל־חקת הפסח יעשו אתו׃
13:9 והאיש אשר־הוא טהור ובדרך לא־היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי ׀ קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃
14:9 וכי־יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃ פ
15:9 וביום הקים את־המשכן כסה הענן את־המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על־המשכן כמראה־אש עד־בקר׃
16:9 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה־אש לילה׃
17:9 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי־כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן־שם הענן שם יחנו בני ישראל׃
18:9 על־פי יהוה יסעו בני ישראל ועל־פי יהוה יחנו כל־ימי אשר ישכן הענן על־המשכן יחנו׃
19:9 ובהאריך הענן על־המשכן ימים רבים ושמרו בני־ישראל את־משמרת יהוה ולא יסעו׃
20:9 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על־המשכן על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו׃
21:9 ויש אשר־יהיה הענן מערב עד־בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃
22:9 או־ימים או־חדש או־ימים בהאריך הענן על־המשכן לשכן עליו יחנו בני־ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃
23:9 על־פי יהוה יחנו ועל־פי יהוה יסעו את־משמרת יהוה שמרו על־פי יהוה ביד־משה׃ פ
1:10 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:10 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את־המחנות׃
3:10 ותקעו בהן ונועדו אליך כל־העדה אל־פתח אהל מועד׃
4:10 ואם־באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃
5:10 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃
6:10 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃
7:10 ובהקהיל את־הקהל תתקעו ולא תריעו׃
8:10 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃
9:10 וכי־תבאו מלחמה בארצכם על־הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃
10:10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ פ
11:10 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃
12:10 ויסעו בני־ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃
13:10 ויסעו בראשנה על־פי יהוה ביד־משה׃
14:10 ויסע דגל מחנה בני־יהודה בראשנה לצבאתם ועל־צבאו נחשון בן־עמינדב׃
15:10 ועל־צבא מטה בני יששכר נתנאל בן־צוער׃
16:10 ועל־צבא מטה בני זבולן אליאב בן־חלון׃
17:10 והורד המשכן ונסעו בני־גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ ס
18:10 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל־צבאו אליצור בן־שדיאור׃
19:10 ועל־צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן־צורי שדי׃
20:10 ועל־צבא מטה בני־גד אליסף בן־דעואל׃
21:10 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את־המשכן עד־באם׃ ס
22:10 ונסע דגל מחנה בני־אפרים לצבאתם ועל־צבאו אלישמע בן־עמיהוד׃
23:10 ועל־צבא מטה בני מנשה גמליאל בן־פדה־צור ׃
24:10 ועל־צבא מטה בני בנימן אבידן בן־גדעוני׃ ס
25:10 ונסע דגל מחנה בני־דן מאסף לכל־המחנת לצבאתם ועל־צבאו אחיעזר בן־עמישדי ׃
26:10 ועל־צבא מטה בני אשר פגעיאל בן־עכרן׃
27:10 ועל־צבא מטה בני נפתלי אחירע בן־עינן׃
28:10 אלה מסעי בני־ישראל לצבאתם ויסעו׃ ס
29:10 ויאמר משה לחבב בן־רעואל המדיני חתן משה נסעים ׀ אנחנו אל־המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי־יהוה דבר־טוב על־ישראל׃
30:10 ויאמר אליו לא אלך כי אם־אל־ארצי ואל־מולדתי אלך׃
31:10 ויאמר אל־נא תעזב אתנו כי ׀ על־כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃
32:10 והיה כי־תלך עמנו והיה ׀ הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃
33:10 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית־יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃
34:10 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן־המחנה׃ ? ס
35:10 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ׀ יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃
36:10 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ ? פ
1:11 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער־בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
2:11 ויצעק העם אל־משה ויתפלל משה אל־יהוה ותשקע האש׃
3:11 ויקרא שם־המקום ההוא תבערה כי־בערה בם אש יהוה׃
4:11 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
5:11 זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־החציר ואת־הבצלים ואת־השומים׃
6:11 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל־המן עינינו׃
7:11 והמן כזרע־גד הוא ועינו כעין הבדלח׃
8:11 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃
9:11 וברדת הטל על־המחנה לילה ירד המן עליו׃
10:11 וישמע משה את־העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר־אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃
11:11 ויאמר משה אל־יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא־מצתי חן בעיניך לשום את־משא כל־העם הזה עלי׃
12:11 האנכי הריתי את כל־העם הזה אם־אנכי ילדתיהו כי־תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את־הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃
13:11 מאין לי בשר לתת לכל־העם הזה כי־יבכו עלי לאמר תנה־לנו בשר ונאכלה׃
14:11 לא־אוכל אנכי לבדי לשאת את־כל־העם הזה כי כבד ממני׃
15:11 ואם־ככה ׀ את־עשה לי הרגני נא הרג אם־מצאתי חן בעיניך ואל־אראה ברעתי׃ פ
16:11 ויאמר יהוה אל־משה אספה־לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי־הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל־אהל מועד והתיצבו שם עמך׃
17:11 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן־הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא־תשא אתה לבדך׃
18:11 ואל־העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי־טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃
19:11 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ׀ חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃
20:11 עד ׀ חדש ימים עד אשר־יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי־מאסתם את־יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃
21:11 ויאמר משה שש־מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃
22:11 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ פ
23:11 ויאמר יהוה אל־משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם־לא׃
24:11 ויצא משה וידבר אל־העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃
25:11 וירד יהוה ׀ בענן וידבר אליו ויאצל מן־הרוח אשר עליו ויתן על־שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃
26:11 וישארו שני־אנשים ׀ במחנה שם האחד ׀ אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃
27:11 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃
28:11 ויען יהושע בן־נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃
29:11 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל־עם יהוה נביאים כי־יתן יהוה את־רוחו עליהם׃
30:11 ויאסף משה אל־המחנה הוא וזקני ישראל׃
31:11 ורוח נסע ׀ מאת יהוה ויגז שלוים מן־הים ויטש על־המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על־פני הארץ׃
32:11 ויקם העם כל־היום ההוא וכל־הלילה וכל ׀ יום המחרת ויאספו את־השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃
33:11 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
34:11 ויקרא את־שם־המקום ההוא קברות התאוה כי־שם קברו את־העם המתאוים׃
35:11 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ פ
1:12 ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח׃
2:12 ויאמרו הרק אך־במשה דבר יהוה הלא גם־בנו דבר וישמע יהוה׃
3:12 והאיש משה [ענו כ] (עניו ק) מאד מכל האדם אשר על־פני האדמה׃ ס
4:12 ויאמר יהוה פתאם אל־משה ואל־אהרן ואל־מרים צאו שלשתכם אל־אהל מועד ויצאו שלשתם׃
5:12 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃
6:12 ויאמר שמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו׃
7:12 לא־כן עבדי משה בכל־ביתי נאמן הוא׃
8:12 פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃
9:12 ויחר אף יהוה בם וילך׃
10:12 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל־מרים והנה מצרעת׃
11:12 ויאמר אהרן אל־משה בי אדני אל־נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃
12:12 אל־נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃
13:12 ויצעק משה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ פ
14:12 ויאמר יהוה אל־משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
15:12 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד־האסף מרים׃
16:12 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ פ
1:13 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:13 שלח־לך אנשים ויתרו את־ארץ כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃
3:13 וישלח אתם משה ממדבר פארן על־פי יהוה כלם אנשים ראשי בני־ישראל המה׃
4:13 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן־זכור׃
5:13 למטה שמעון שפט בן־חורי׃
6:13 למטה יהודה כלב בן־יפנה׃
7:13 למטה יששכר יגאל בן־יוסף׃
8:13 למטה אפרים הושע בן־נון׃
9:13 למטה בנימן פלטי בן־רפוא׃
10:13 למטה זבולן גדיאל בן־סודי׃
11:13 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן־סוסי׃
12:13 למטה דן עמיאל בן־גמלי׃
13:13 למטה אשר סתור בן־מיכאל׃
14:13 למטה נפתלי נחבי בן־ופסי׃
15:13 למטה גד גאואל בן־מכי׃
16:13 אלה שמות האנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ ויקרא משה להושע בן־נון יהושע׃
17:13 וישלח אתם משה לתור את־ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את־ההר׃
18:13 וראיתם את־הארץ מה־הוא ואת־העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־רב׃
19:13 ומה הארץ אשר־הוא ישב בה הטובה הוא אם־רעה ומה הערים אשר־הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃
20:13 ומה הארץ השמנה הוא אם־רזה היש־בה עץ אם־אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃
21:13 ויעלו ויתרו את־הארץ ממדבר־צן עד־רחב לבא חמת׃
22:13 ויעלו בנגב ויבא עד־חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃
23:13 ויבאו עד־נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן־הרמנים ומן־התאנים׃
24:13 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר־כרתו משם בני ישראל׃
25:13 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃
26:13 וילכו ויבאו אל־משה ואל־אהרן ואל־כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת־כל־העדה ויראום את־פרי הארץ׃
27:13 ויספרו־לו ויאמרו באנו אל־הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה־פריה׃
28:13 אפס כי־עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם־ילדי הענק ראינו שם׃
29:13 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על־הים ועל יד הירדן׃
30:13 ויהס כלב את־העם אל־משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי־יכול נוכל לה׃
31:13 והאנשים אשר־עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל־העם כי־חזק הוא ממנו׃
32:13 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃
33:13 ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃
1:14 ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃
2:14 וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו׃
3:14 ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃
4:14 ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃
5:14 ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל׃
6:14 ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם׃
7:14 ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃
8:14 אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש׃
9:14 אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם׃
10:14 ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־כל־בני ישראל׃ פ
11:14 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
12:14 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו׃
13:14 ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו׃
14:14 ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־עין בעין נראה ׀ אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃
15:14 והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר׃
16:14 מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר׃
17:14 ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃
18:14 יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים׃
19:14 סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־הנה׃
20:14 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃
21:14 ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ׃
22:14 כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
23:14 אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה׃
24:14 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה׃
25:14 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף׃ פ
26:14 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
27:14 עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃
28:14 אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃
29:14 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃
30:14 אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃
31:14 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה׃
32:14 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃
33:14 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר׃
34:14 במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי׃
35:14 אני יהוה דברתי אם־לא ׀ זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃
36:14 והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו [וילונו כ] (וילינו ק) עליו את־כל־העדה להוציא דבה על־הארץ׃
37:14 וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
38:14 ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־הארץ׃
39:14 וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃
40:14 וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־אמר יהוה כי חטאנו׃
41:14 ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח׃
42:14 אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
43:14 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עמכם׃
44:14 ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה׃
45:14 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה׃ פ
1:15 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:15 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃
3:15 ועשיתם אשה ליהוה עלה או־זבח לפלא־נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן־הבקר או מן־הצאן׃
4:15 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃
5:15 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על־העלה או לזבח לכבש האחד׃
6:15 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃
7:15 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח־ניחח ליהוה׃
8:15 וכי־תעשה בן־בקר עלה או־זבח לפלא־נדר או־שלמים ליהוה׃
9:15 והקריב על־בן־הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃
10:15 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח־ניחח ליהוה׃
11:15 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או־לשה בכבשים או בעזים׃
12:15 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃
13:15 כל־האזרח יעשה־ככה את־אלה להקריב אשה ריח־ניחח ליהוה׃
14:15 וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃
15:15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃
16:15 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ פ
17:15 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
18:15 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל־הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃
19:15 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃
20:15 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃
21:15 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ ס
22:15 וכי תשגו ולא תעשו את כל־המצות האלה אשר־דבר יהוה אל־משה׃
23:15 את כל־אשר צוה יהוה אליכם ביד־משה מן־היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃
24:15 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל־העדה פר בן־בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר־עזים אחד לחטת׃
25:15 וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם׃
26:15 ונסלח לכל־עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל־העם בשגגה׃ ס
27:15 ואם־נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת־שנתה לחטאת׃
28:15 וכפר הכהן על־הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃
29:15 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃
30:15 והנפש אשר־תעשה ׀ ביד רמה מן־האזרח ומן־הגר את־יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃
31:15 כי דבר־יהוה בזה ואת־מצותו הפר הכרת ׀ תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ פ
32:15 ויהיו בני־ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃
33:15 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל־משה ואל־אהרן ואל כל־העדה׃
34:15 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה־יעשה לו׃ ס
35:15 ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה׃
36:15 ויציאו אתו כל־העדה אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ
37:15 ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃
38:15 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת׃
39:15 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם׃
40:15 למען תזכרו ועשיתם את־כל־מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
41:15 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ פ
1:16 ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן׃
2:16 ויקמו לפני משה ואנשים מבני־ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי־שם׃
3:16 ויקהלו על־משה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על־קהל יהוה׃
4:16 וישמע משה ויפל על־פניו׃
5:16 וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשר־לו ואת־הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר־בו יקריב אליו׃
6:16 זאת עשו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃
7:16 ותנו בהן ׀ אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר־יבחר יהוה הוא הקדוש רב־לכם בני לוי׃
8:16 ויאמר משה אל־קרח שמעו־נא בני לוי׃
9:16 המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃
10:16 ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשתם גם־כהנה׃
11:16 לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי [תלונו כ] (תלינו ק) עליו׃
12:16 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃
13:16 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי־תשתרר עלינו גם־השתרר׃
14:16 אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן־לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃
15:16 ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃
16:16 ויאמר משה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃
17:16 וקחו ׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃
18:16 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃
19:16 ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה׃ פ
20:16 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
21:16 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
22:16 ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃ פ
23:16 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
24:16 דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשכן־קרח דתן ואבירם׃
25:16 ויקם משה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃
26:16 וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל־תגעו בכל־אשר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃
27:16 ויעלו מעל משכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃
28:16 ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי׃
29:16 אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃
30:16 ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה׃
31:16 ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃
32:16 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח ואת כל־הרכוש׃
33:16 וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
34:16 וכל־ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃
35:16 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ פ
1:17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:17 אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃
3:17 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃
4:17 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃
5:17 זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃
6:17 וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃
7:17 ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃
8:17 ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ פ
9:17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
10:17 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃
11:17 ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
12:17 ויקח אהרן כאשר ׀ דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃
13:17 ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃
14:17 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃
15:17 וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ פ
16:17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
17:17 דבר ׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו׃
18:17 ואת שם אהרן תכתב על־מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃
19:17 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃
20:17 והיה האיש אשר אבחר־בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את־תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃
21:17 וידבר משה אל־בני ישראל ויתנו אליו ׀ כל־נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
22:17 וינח משה את־המטת לפני יהוה באהל העדת׃
23:17 ויהי ממחרת ויבא משה אל־אהל העדות והנה פרח מטה־אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃
24:17 ויצא משה את־כל־המטת מלפני יהוה אל־כל־בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ ס
25:17 ויאמר יהוה אל־משה השב את־מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני־מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
26:17 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס
27:17 ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
28:17 כל הקרב ׀ הקרב אל־משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ ס
1:18 ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם׃
2:18 וגם את־אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃
3:18 ושמרו משמרתך ומשמרת כל־האהל אך אל־כלי הקדש ואל־המזבח לא יקרבו ולא־ימתו גם־הם גם־אתם׃
4:18 ונלוו עליך ושמרו את־משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא־יקרב אליכם׃
5:18 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא־יהיה עוד קצף על־בני ישראל׃
6:18 ואני הנה לקחתי את־אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את־עבדת אהל מועד׃
7:18 ואתה ובניך אתך תשמרו את־כהנתכם לכל־דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את־כהנתכם והזר הקרב יומת׃ ס
8:18 וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם׃
9:18 זה־יהיה לך מקדש הקדשים מן־האש כל־קרבנם לכל־מנחתם ולכל־חטאתם ולכל־אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃
10:18 בקדש הקדשים תאכלנו כל־זכר יאכל אתו קדש יהיה־לך׃
11:18 וזה־לך תרומת מתנם לכל־תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם כל־טהור בביתך יאכל אתו׃
12:18 כל חלב יצהר וכל־חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר־יתנו ליהוה לך נתתים׃
13:18 בכורי כל־אשר בארצם אשר־יביאו ליהוה לך יהיה כל־טהור בביתך יאכלנו׃
14:18 כל־חרם בישראל לך יהיה׃
15:18 כל־פטר רחם לכל־בשר אשר־יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה־לך אך ׀ פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור־הבהמה הטמאה תפדה׃
16:18 ופדויו מבן־חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃
17:18 אך בכור־שור או־בכור כשב או־בכור עז לא תפדה קדש הם את־דמם תזרק על־המזבח ואת־חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃
18:18 ובשרם יהיה־לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃
19:18 כל ׀ תרומת הקדשים אשר ירימו בני־ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק־עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃
20:18 ויאמר יהוה אל־אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא־יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ ס
21:18 ולבני לוי הנה נתתי כל־מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר־הם עבדים את־עבדת אהל מועד׃
22:18 ולא־יקרבו עוד בני ישראל אל־אהל מועד לשאת חטא למות׃
23:18 ועבד הלוי הוא את־עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃
24:18 כי את־מעשר בני־ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על־כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ פ
25:18 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
26:18 ואל־הלוים תדבר ואמרת אלהם כי־תקחו מאת בני־ישראל את־המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן־המעשר׃
27:18 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן־הגרן וכמלאה מן־היקב׃
28:18 כן תרימו גם־אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את־תרומת יהוה לאהרן הכהן׃
29:18 מכל מתנתיכם תרימו את כל־תרומת יהוה מכל־חלבו את־מקדשו ממנו׃
30:18 ואמרת אלהם בהרימכם את־חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃
31:18 ואכלתם אתו בכל־מקום אתם וביתכם כי־שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃
32:18 ולא־תשאו עליו חטא בהרימכם את־חלבו ממנו ואת־קדשי בני־ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ פ
1:19 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
2:19 זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה לאמר דבר ׀ אל־בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין־בה מום אשר לא־עלה עליה על׃
3:19 ונתתם אתה אל־אלעזר הכהן והוציא אתה אל־מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃
4:19 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים׃
5:19 ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף׃
6:19 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל־תוך שרפת הפרה׃
7:19 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל־המחנה וטמא הכהן עד־הערב׃
8:19 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד־הערב׃
9:19 ואסף ׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃
10:19 וכבס האסף את־אפר הפרה את־בגדיו וטמא עד־הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃
11:19 הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים׃
12:19 הוא יתחטא־בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם־לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃
13:19 כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃
14:19 זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשר באהל יטמא שבעת ימים׃
15:19 וכל כלי פתוח אשר אין־צמיד פתיל עליו טמא הוא׃
16:19 וכל אשר־יגע על־פני השדה בחלל־חרב או במת או־בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃
17:19 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל־כלי׃
18:19 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על־האהל ועל־כל־הכלים ועל־הנפשות אשר היו־שם ועל־הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃
19:19 והזה הטהר על־הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃
20:19 ואיש אשר־יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את־מקדש יהוה טמא מי נדה לא־זרק עליו טמא הוא׃
21:19 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי־הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד־הערב׃
22:19 וכל אשר־יגע־בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד־הערב׃ פ
1:20 ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃
2:20 ולא־היה מים לעדה ויקהלו על־משה ועל־אהרן׃
3:20 וירב העם עם־משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃
4:20 ולמה הבאתם את־קהל יהוה אל־המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃
5:20 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל־המקום הרע הזה לא ׀ מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃
6:20 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל־פתח אהל מועד ויפלו על־פניהם וירא כבוד־יהוה אליהם׃ פ
7:20 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
8:20 קח את־המטה והקהל את־העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל־הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן־הסלע והשקית את־העדה ואת־בעירם׃
9:20 ויקח משה את־המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃
10:20 ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים׃
11:20 וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ ס
12:20 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן יען לא־האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את־הקהל הזה אל־הארץ אשר־נתתי להם׃
13:20 המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם׃ ס
14:20 וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו׃
15:20 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃
16:20 ונצעק אל־יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃
17:20 נעברה־נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר־נעבר גבולך׃
18:20 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן־בחרב אצא לקראתך׃
19:20 ויאמרו אליו בני־ישראל במסלה נעלה ואם־מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין־דבר ברגלי אעברה׃
20:20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃
21:20 וימאן ׀ אדום נתן את־ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ פ
22:20 ויסעו מקדש ויבאו בני־ישראל כל־העדה הר ההר׃
23:20 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בהר ההר על־גבול ארץ־אדום לאמר׃
24:20 יאסף אהרן אל־עמיו כי לא יבא אל־הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר־מריתם את־פי למי מריבה׃
25:20 קח את־אהרן ואת־אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃
26:20 והפשט את־אהרן את־בגדיו והלבשתם את־אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃
27:20 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל־הר ההר לעיני כל־העדה׃
28:20 ויפשט משה את־אהרן את־בגדיו וילבש אתם את־אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן־ההר׃
29:20 ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ ס
1:21 וישמע הכנעני מלך־ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ׀ ממנו שבי׃
2:21 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם־נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את־עריהם׃
3:21 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את־הכנעני ויחרם אתהם ואת־עריהם ויקרא שם־המקום חרמה׃ פ
4:21 ויסעו מהר ההר דרך ים־סוף לסבב את־ארץ אדום ותקצר נפש־העם בדרך׃
5:21 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
6:21 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את־העם וימת עם־רב מישראל׃
7:21 ויבא העם אל־משה ויאמרו חטאנו כי־דברנו ביהוה ובך התפלל אל־יהוה ויסר מעלינו את־הנחש ויתפלל משה בעד העם׃
8:21 ויאמר יהוה אל־משה עשה לך שרף ושים אתו על־נס והיה כל־הנשוך וראה אתו וחי׃
9:21 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על־הנס והיה אם־נשך הנחש את־איש והביט אל־נחש הנחשת וחי׃
10:21 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃
11:21 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על־פני מואב ממזרח השמש׃
12:21 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃
13:21 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃
14:21 על־כן יאמר בספר מלחמת יהוה את־והב בסופה ואת־הנחלים ארנון׃
15:21 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃
16:21 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את־העם ואתנה להם מים׃ ס
17:21 אז ישיר ישראל את־השירה הזאת עלי באר ענו־לה׃
18:21 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃
19:21 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃
20:21 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על־פני הישימן׃ פ
21:21 וישלח ישראל מלאכים אל־סיחן מלך־האמרי לאמר׃
22:21 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר־נעבר גבלך׃
23:21 ולא־נתן סיחן את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את־כל־עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃
24:21 ויכהו ישראל לפי־חרב ויירש את־ארצו מארנן עד־יבק עד־בני עמון כי עז גבול בני עמון׃
25:21 ויקח ישראל את כל־הערים האלה וישב ישראל בכל־ערי האמרי בחשבון ובכל־בנתיה׃
26:21 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את־כל־ארצו מידו עד־ארנן׃
27:21 על־כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃
28:21 כי־אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃
29:21 אוי־לך מואב אבדת עם־כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃
30:21 ונירם אבד חשבון עד־דיבון ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא׃
31:21 וישב ישראל בארץ האמרי׃
32:21 וישלח משה לרגל את־יעזר וילכדו בנתיה [ויירש כ] (ויורש ק) את־האמרי אשר־שם׃
33:21 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתם הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי׃
34:21 ויאמר יהוה אל־משה אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
35:21 ויכו אתו ואת־בניו ואת־כל־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד ויירשו את־ארצו׃
1:22 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ ס
2:22 וירא בלק בן־צפור את כל־אשר־עשה ישראל לאמרי׃
3:22 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃
4:22 ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא׃
5:22 וישלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשר על־הנהר ארץ בני־עמו לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישב ממלי׃
6:22 ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר׃
7:22 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו אליו דברי בלק׃
8:22 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי־מואב עם־בלעם׃
9:22 ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃
10:22 ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שלח אלי׃
11:22 הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃
12:22 ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃
13:22 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃
14:22 ויקומו שרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃
15:22 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃
16:22 ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך אלי׃
17:22 כי־כבד אכבדך מאד וכל אשר־תאמר אלי אעשה ולכה־נא קבה־לי את העם הזה׃
18:22 ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃
19:22 ועתה שבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי׃
20:22 ויבא אלהים ׀ אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תעשה׃
21:22 ויקם בלעם בבקר ויחבש את־אתנו וילך עם־שרי מואב׃
22:22 ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על־אתנו ושני נעריו עמו׃
23:22 ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן־הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך׃
24:22 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃
25:22 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־הקיר ויסף להכתה׃
26:22 ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין־דרך לנטות ימין ושמאול׃
27:22 ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־האתון במקל׃
28:22 ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃
29:22 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש־חרב בידי כי עתה הרגתיך׃
30:22 ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשר־רכבת עלי מעודך עד־היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃
31:22 ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃
32:22 ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי־ירט הדרך לנגדי׃
33:22 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־אתכה הרגתי ואותה החייתי׃
34:22 ויאמר בלעם אל־מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם־רע בעיניך אשובה לי׃
35:22 ויאמר מלאך יהוה אל־בלעם לך עם־האנשים ואפס את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם־שרי בלק׃
36:22 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל־עיר מואב אשר על־גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃
37:22 ויאמר בלק אל־בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא־לך למה לא־הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃
38:22 ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃
39:22 וילך בלעם עם־בלק ויבאו קרית חצות׃
40:22 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃
41:22 ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃
1:23 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
2:23 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
3:23 ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שפי׃
4:23 ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
5:23 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃
6:23 וישב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שרי מואב׃
7:23 וישא משלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃
8:23 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
9:23 כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃
10:23 מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃
11:23 ויאמר בלק אל־בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
12:23 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃
13:23 ויאמר אליו בלק [לך־ כ] (לכה־נא ק) אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם׃
14:23 ויקחהו שדה צפים אל־ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
15:23 ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה׃
16:23 ויקר יהוה אל־בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃
17:23 ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה׃
18:23 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃
19:23 לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃
20:23 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃
21:23 לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
22:23 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
23:23 כי לא־נחש ביעקב ולא־קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל׃
24:23 הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה׃
25:23 ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו׃
26:23 ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר־ידבר יהוה אתו אעשה׃
27:23 ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃
28:23 ויקח בלק את־בלעם ראש הפעור הנשקף על־פני הישימן׃
29:23 ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
30:23 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
1:24 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את־ישראל ולא־הלך כפעם־בפעם לקראת נחשים וישת אל־המדבר פניו׃
2:24 וישא בלעם את־עיניו וירא את־ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
3:24 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
4:24 נאם שמע אמרי־אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
5:24 מה־טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
6:24 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי־מים׃
7:24 יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃
8:24 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
9:24 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
10:24 ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו ויאמר בלק אל־בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃
11:24 ועתה ברח־לך אל־מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
12:24 ויאמר בלעם אל־בלק הלא גם אל־מלאכיך אשר־שלחת אלי דברתי לאמר׃
13:24 אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר־ידבר יהוה אתו אדבר׃
14:24 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
15:24 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
16:24 נאם שמע אמרי־אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
17:24 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שת׃
18:24 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃
19:24 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃
20:24 וירא את־עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
21:24 וירא את־הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃
22:24 כי אם־יהיה לבער קין עד־מה אשור תשבך׃
23:24 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
24:24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו־עבר וגם־הוא עדי אבד׃
25:24 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם־בלק הלך לדרכו׃ פ
1:25 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל־בנות מואב׃
2:25 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
3:25 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר־אף יהוה בישראל׃
4:25 ויאמר יהוה אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף־יהוה מישראל׃
5:25 ויאמר משה אל־שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
6:25 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל־אחיו את־המדינית לעיני משה ולעיני כל־עדת בני־ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
7:25 וירא פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
8:25 ויבא אחר איש־ישראל אל־הקבה וידקר את־שניהם את איש ישראל ואת־האשה אל־קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃
9:25 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ פ
10:25 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
11:25 פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן השיב את־חמתי מעל בני־ישראל בקנאו את־קנאתי בתוכם ולא־כליתי את־בני־ישראל בקנאתי׃
12:25 לכן אמר הנני נתן לו את־בריתי שלום׃
13:25 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על־בני ישראל׃
14:25 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את־המדינית זמרי בן־סלוא נשיא בית־אב לשמעני׃
15:25 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת־צור ראש אמות בית־אב במדין הוא׃ פ
16:25 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
17:25 צרור את־המדינים והכיתם אותם׃
18:25 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר־נכלו לכם על־דבר־פעור ועל־דבר כזבי בת־נשיא מדין אחתם המכה ביום־המגפה על־דבר־פעור׃
19:25 ויהי אחרי המגפה ׃ פ
1:26 ויאמר יהוה אל־משה ואל אלעזר בן־אהרן הכהן לאמר׃
2:26 שאו את־ראש ׀ כל־עדת בני־ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל־יצא צבא בישראל׃
3:26 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃
4:26 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את־משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃
5:26 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃
6:26 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃
7:26 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃
8:26 ובני פלוא אליאב׃
9:26 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא־דתן ואבירם [קרואי כ] (קריאי ק) העדה אשר הצו על־משה ועל־אהרן בעדת־קרח בהצתם על־יהוה׃
10:26 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃
11:26 ובני־קרח לא־מתו׃ ס
12:26 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃
13:26 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃
14:26 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃ ס
15:26 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃
16:26 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃
17:26 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃
18:26 אלה משפחת בני־גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ ס
19:26 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃
20:26 ויהיו בני־יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃
21:26 ויהיו בני־פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃
22:26 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃ ס
23:26 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃
24:26 לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃
25:26 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃ ס
26:26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃
27:26 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃ ס
28:26 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃
29:26 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את־גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃
30:26 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃
31:26m ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃
32:26 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃
33:26 וצלפחד בן־חפר לא־היו לו בנים כי אם־בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃
34:26 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃ ס
35:26 אלה בני־אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃
36:26 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃
37:26 אלה משפחת בני־אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני־יוסף למשפחתם׃ ס
38:26 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃
39:26 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃
40:26 ויהיו בני־בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃
41:26 אלה בני־בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃ ס
42:26 אלה בני־דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃
43:26 כל־משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃ ס
44:26 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃
45:26 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃
46:26 ושם בת־אשר שרח׃
47:26 אלה משפחת בני־אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ ס
48:26 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃
49:26 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃
50:26 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃
51:26 אלה פקודי בני ישראל שש־מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃ פ
52:26 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
53:26 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃
54:26 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃
55:26 אך־בגורל יחלק את־הארץ לשמות מטות־אבתם ינחלו׃
56:26 על־פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃ ס
57:26 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃
58:26 אלה ׀ משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את־עמרם׃
59:26 ושם ׀ אשת עמרם יוכבד בת־לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את־אהרן ואת־משה ואת מרים אחתם׃
60:26 ויולד לאהרן את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃
61:26 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש־זרה לפני יהוה׃
62:26 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל־זכר מבן־חדש ומעלה כי ׀ לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא־נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃
63:26 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את־בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃
64:26 ובאלה לא־היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את־בני ישראל במדבר סיני׃
65:26 כי־אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא־נותר מהם איש כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃ ס
1:27 ותקרבנה בנות צלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה למשפחת מנשה בן־יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃
2:27 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל־העדה פתח אהל־מועד לאמר׃
3:27 אבינו מת במדבר והוא לא־היה בתוך העדה הנועדים על־יהוה בעדת־קרח כי־בחטאו מת ובנים לא־היו לו׃
4:27 למה יגרע שם־אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה־לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃
5:27 ויקרב משה את־משפטן לפני יהוה׃ ס
6:27 ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃
7:27 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את־נחלת אביהן להן׃
8:27 ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש כי־ימות ובן אין לו והעברתם את־נחלתו לבתו׃
9:27 ואם־אין לו בת ונתתם את־נחלתו לאחיו ׃
10:27 ואם־אין לו אחים ונתתם את־נחלתו לאחי אביו׃
11:27 ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
12:27 ויאמר יהוה אל־משה עלה אל־הר העברים הזה וראה את־הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃
13:27 וראיתה אתה ונאספת אל־עמיך גם־אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃
14:27 כאשר מריתם פי במדבר־צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי־מריבת קדש מדבר־צן׃ פ
15:27 וידבר משה אל־יהוה לאמר׃
16:27 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל־בשר איש על־העדה׃
17:27 אשר־יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין־להם רעה׃
18:27 ויאמר יהוה אל־משה קח־לך את־יהושע בן־נון איש אשר־רוח בו וסמכת את־ידך עליו׃
19:27 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה וצויתה אתו לעיניהם׃
20:27 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל־עדת בני ישראל׃
21:27 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על־פיו יצאו ועל־פיו יבאו הוא וכל־בני־ישראל אתו וכל־העדה׃
22:27 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את־יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה׃
23:27 ויסמך את־ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד־משה׃ פ
1:28 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:28 צו את־בני ישראל ואמרת אלהם את־קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃
3:28 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני־שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃
4:28 את־הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃
5:28 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃
6:28 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃
7:28 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃
8:28 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ פ
9:28 וביום השבת שני־כבשים בני־שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃
10:28 עלת שבת בשבתו על־עלת התמיד ונסכה׃ ס
11:28 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃
12:28 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃
13:28 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃
14:28 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃
15:28 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על־עלת התמיד יעשה ונסכו׃ ס
16:28 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃
17:28 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃
18:28 ביום הראשון מקרא־קדש כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃
19:28 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃
20:28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃
21:28 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
22:28 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃
23:28 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את־אלה׃
24:28 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח־ניחח ליהוה על־עולת התמיד יעשה ונסכו׃
25:28 וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃ ס
26:28 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃
27:28 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני־בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃
28:28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃
29:28 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
30:28 שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃
31:28 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו־לכם ונסכיהם׃ פ
1:29 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃
2:29 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן־בקר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃
3:29 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃
4:29 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
5:29 ושעיר־עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃
6:29 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃ ס
7:29 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא־קדש יהיה לכם ועניתם את־נפשתיכם כל־מלאכה לא תעשו׃
8:29 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן־בקר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃
9:29 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃
10:29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
11:29 שעיר־עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ פ
12:29 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃
13:29 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני־בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃
14:29 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃
15:29 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃
16:29 ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ ס
17:29 וביום השני פרים בני־בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
18:29 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
19:29 ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ ס
20:29 וביום השלישי פרים עשתי־עשר אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
21:29 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
22:29 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ ס
23:29 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
24:29 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
25:29 ושעיר־עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ ס
26:29 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
27:29 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
28:29 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ ס
29:29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
30:29 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
31:29 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃ פ
32:29 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם׃
33:29 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃
34:29 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ פ
35:29 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו׃
36:29 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם׃
37:29 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃
38:29 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃
39:29 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃
1:30 ויאמר משה אל־בני ישראל ככל אשר־צוה יהוה את־משה׃ פ
2:30 וידבר משה אל־ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃
3:30 איש כי־ידר נדר ליהוה או־השבע שבעה לאסר אסר על־נפשו לא יחל דברו ככל־היצא מפיו יעשה׃
4:30 ואשה כי־תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
5:30 ושמע אביה את־נדרה ואסרה אשר אסרה על־נפשה והחריש לה אביה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום׃
6:30 ואם־הניא אביה אתה ביום שמעו כל־נדריה ואסריה אשר־אסרה על־נפשה לא יקום ויהוה יסלח־לה כי־הניא אביה אתה׃
7:30 ואם־היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה׃
8:30 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר־אסרה על־נפשה יקמו׃
9:30 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את־נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על־נפשה ויהוה יסלח־לה׃
10:30m ונדר אלמנה וגרושה כל אשר־אסרה על־נפשה יקום עליה׃
11:30 ואם־בית אישה נדרה או־אסרה אסר על־נפשה בשבעה׃
12:30 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשר־אסרה על־נפשה יקום׃
13:30 ואם־הפר יפר אתם ׀ אישה ביום שמעו כל־מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח־לה׃
14:30 כל־נדר וכל־שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃
15:30 ואם־החרש יחריש לה אישה מיום אל־יום והקים את־כל־נדריה או את־כל־אסריה אשר עליה הקים אתם כי־החרש לה ביום שמעו׃
16:30 ואם־הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את־עונה׃
17:30 אלה החקים אשר צוה יהוה את־משה בין איש לאשתו בין־אב לבתו בנעריה בית אביה׃ פ
1:31 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:31 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל־עמיך׃
3:31 וידבר משה אל־העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על־מדין לתת נקמת־יהוה במדין׃
4:31 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃
5:31 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים־עשר אלף חלוצי צבא׃
6:31 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃
7:31 ויצבאו על־מדין כאשר צוה יהוה את־משה ויהרגו כל־זכר׃
8:31 ואת־מלכי מדין הרגו על־חלליהם את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן־בעור הרגו בחרב׃
9:31 וישבו בני־ישראל את־נשי מדין ואת־טפם ואת כל־בהמתם ואת־כל־מקנהם ואת־כל־חילם בזזו׃
10:31 ואת כל־עריהם במושבתם ואת כל־טירתם שרפו באש׃
11:31 ויקחו את־כל־השלל ואת כל־המלקוח באדם ובבהמה׃
12:31 ויבאו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־עדת בני־ישראל את־השבי ואת־המלקוח ואת־השלל אל־המחנה אל־ערבת מואב אשר על־ירדן ירחו׃ ס
13:31 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל־נשיאי העדה לקראתם אל־מחוץ למחנה׃
14:31 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃
15:31 ויאמר אליהם משה החייתם כל־נקבה׃
16:31 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר־מעל ביהוה על־דבר־פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
17:31 ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃
18:31 וכל הטף בנשים אשר לא־ידעו משכב זכר החיו לכם׃
19:31 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל ׀ נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃
20:31 וכל־בגד וכל־כלי־עור וכל־מעשה עזים וכל־כלי־עץ תתחטאו׃ ס
21:31 ויאמר אלעזר הכהן אל־אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה את־משה׃
22:31 אך את־הזהב ואת־הכסף את־הנחשת את־הברזל את־הבדיל ואת־העפרת׃
23:31 כל־דבר אשר־יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא־יבא באש תעבירו במים׃
24:31 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל־המחנה׃ פ
25:31 ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃
26:31 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃
27:31 וחצית את־המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל־העדה׃
28:31 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן־האדם ומן־הבקר ומן־החמרים ומן־הצאן׃
29:31 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃
30:31 וממחצת בני־ישראל תקח ׀ אחד ׀ אחז מן־החמשים מן־האדם מן־הבקר מן־החמרים ומן־הצאן מכל־הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃
31:31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃
32:31 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש־מאות אלף ושבעים אלף וחמשת־אלפים ׃
33:31 ובקר שנים ושבעים אלף׃
34:31 וחמרים אחד וששים אלף׃
35:31 ונפש אדם מן־הנשים אשר לא־ידעו משכב זכר כל־נפש שנים ושלשים אלף׃
36:31 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃
37:31 ויהי המכס ליהוה מן־הצאן שש מאות חמש ושבעים׃
38:31 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃
39:31 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃
40:31 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃
41:31 ויתן משה את־מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃
42:31 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן־האנשים הצבאים׃
43:31 ותהי מחצת העדה מן־הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃
44:31 ובקר ששה ושלשים אלף׃
45:31 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃
46:31 ונפש אדם ששה עשר אלף׃
47:31 ויקח משה ממחצת בני־ישראל את־האחז אחד מן־החמשים מן־האדם ומן־הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃
48:31 ויקרבו אל־משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃
49:31 ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש׃
50:31 ונקרב את־קרבן יהוה איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני יהוה׃
51:31 ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאתם כל כלי מעשה׃
52:31 ויהי ׀ כל־זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע־מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃
53:31 אנשי הצבא בזזו איש לו׃
54:31 ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל־אהל מועד זכרון לבני־ישראל לפני יהוה׃ פ
1:32 ומקנה ׀ רב היה לבני ראובן ולבני־גד עצום מאד ויראו את־ארץ יעזר ואת־ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
2:32 ויבאו בני־גד ובני ראובן ויאמרו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־נשיאי העדה לאמר׃
3:32 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
4:32 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ ס
5:32 ויאמרו אם־מצאנו חן בעיניך יתן את־הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל־תעברנו את־הירדן׃
6:32 ויאמר משה לבני־גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
7:32 ולמה [תנואון כ] (תניאון ק) את־לב בני ישראל מעבר אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃
8:32 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את־הארץ׃
9:32 ויעלו עד־נחל אשכול ויראו את־הארץ ויניאו את־לב בני ישראל לבלתי־בא אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃
10:32 ויחר־אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
11:32 אם־יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא־מלאו אחרי׃
12:32 בלתי כלב בן־יפנה הקנזי ויהושע בן־נון כי מלאו אחרי יהוה׃
13:32 ויחר־אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד־תם כל־הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
14:32 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף־יהוה אל־ישראל׃
15:32 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל־העם הזה׃ ס
16:32 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
17:32 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם־הביאנם אל־מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
18:32 לא נשוב אל־בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
19:32 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ פ
20:32 ויאמר אליהם משה אם־תעשון את־הדבר הזה אם־תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
21:32 ועבר לכם כל־חלוץ את־הירדן לפני יהוה עד הורישו את־איביו מפניו׃
22:32 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
23:32 ואם־לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
24:32 בנו־לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
25:32 ויאמר בני־גד ובני ראובן אל־משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
26:32 טפנו נשינו מקננו וכל־בהמתנו יהיו־שם בערי הגלעד׃
27:32 ועבדיך יעברו כל־חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
28:32 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן־נון ואת־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
29:32 ויאמר משה אלהם אם־יעברו בני־גד ובני־ראובן ׀ אתכם את־הירדן כל־חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את־ארץ הגלעד לאחזה׃
30:32 ואם־לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
31:32 ויענו בני־גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל־עבדיך כן נעשה׃
32:32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
33:32 ויתן להם ׀ משה לבני־גד ולבני ראובן ולחצי ׀ שבט ׀ מנשה בן־יוסף את־ממלכת סיחן מלך האמרי ואת־ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
34:32 ויבנו בני־גד את־דיבן ואת־עטרת ואת ערער׃
35:32 ואת־עטרת שופן ואת־יעזר ויגבהה׃
36:32 ואת־בית נמרה ואת־בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
37:32 ובני ראובן בנו את־חשבון ואת־אלעלא ואת קריתים׃
38:32 ואת־נבו ואת־בעל מעון מוסבת שם ואת־שבמה ויקראו בשמת את־שמות הערים אשר בנו׃
39:32 וילכו בני מכיר בן־מנשה גלעדה וילכדה ויורש את־האמרי אשר־בה׃
40:32 ויתן משה את־הגלעד למכיר בן־מנשה וישב בה׃
41:32 ויאיר בן־מנשה הלך וילכד את־חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
42:32 ונבח הלך וילכד את־קנת ואת־בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ פ
1:33 אלה מסעי בני־ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד־משה ואהרן׃
2:33 ויכתב משה את־מוצאיהם למסעיהם על־פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃
3:33 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני־ישראל ביד רמה לעיני כל־מצרים׃
4:33 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל־בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃
5:33 ויסעו בני־ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃
6:33 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃
7:33 ויסעו מאתם וישב על־פי החירת אשר על־פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃
8:33 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך־הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃
9:33 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו־שם׃
10:33 ויסעו מאילם ויחנו על־ים־סוף׃
11:33 ויסעו מים־סוף ויחנו במדבר־סין׃
12:33 ויסעו ממדבר־סין ויחנו בדפקה׃
13:33 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃
14:33 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא־היה שם מים לעם לשתות׃
15:33 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃
16:33 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃
17:33 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃
18:33 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃
19:33 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃
20:33 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃
21:33 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃
22:33 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃
23:33 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר־שפר׃
24:33 ויסעו מהר־שפר ויחנו בחרדה׃
25:33 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃
26:33 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃
27:33 ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃
28:33 ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃
29:33 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃
30:33 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃
31:33 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃
32:33 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃
33:33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃
34:33 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃
35:33 ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃
36:33 ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר־צן הוא קדש׃
37:33 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃
38:33 ויעל אהרן הכהן אל־הר ההר על־פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני־ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃
39:33 ואהרן בן־שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃ ס
40:33 וישמע הכנעני מלך ערד והוא־ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃
41:33 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃
42:33 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃
43:33 ויסעו מפונן ויחנו באבת׃
44:33 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃
45:33 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃
46:33 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃
47:33 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃
48:33 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃
49:33 ויחנו על־הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃ ס
50:33 וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃
51:33 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן אל־ארץ כנען׃
52:33 והורשתם את־כל־ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל־משכיתם ואת כל־צלמי מסכתם תאבדו ואת כל־במתם תשמידו׃
53:33 והורשתם את־הארץ וישבתם־בה כי לכם נתתי את־הארץ לרשת אתה׃
54:33 והתנחלתם את־הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את־נחלתו ולמעט תמעיט את־נחלתו אל אשר־יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃
55:33 ואם־לא תורישו את־ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על־הארץ אשר אתם ישבים בה׃
56:33 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃ פ
1:34 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
2:34 צו את־בני ישראל ואמרת אלהם כי־אתם באים אל־הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃
3:34 והיה לכם פאת־נגב ממדבר־צן על־ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים־המלח קדמה׃
4:34 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה [והיה כ] (והיו ק) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר־אדר ועבר עצמנה׃
5:34 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃
6:34 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה־יהיה לכם גבול ים׃
7:34 וזה־יהיה לכם גבול צפון מן־הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃
8:34 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃
9:34 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה־יהיה לכם גבול צפון׃
10:34 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃
11:34 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על־כתף ים־כנרת קדמה׃
12:34 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃
13:34 ויצו משה את־בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃
14:34 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני־הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃
15:34 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ פ
16:34 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
17:34 אלה שמות האנשים אשר־ינחלו לכם את־הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן־נון׃
18:34 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את־הארץ׃
19:34 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן־יפנה׃
20:34 ולמטה בני שמעון שמואל בן־עמיהוד׃
21:34 למטה בנימן אלידד בן־כסלון׃
22:34 ולמטה בני־דן נשיא בקי בן־יגלי׃
23:34 לבני יוסף למטה בני־מנשה נשיא חניאל בן־אפד׃
24:34 ולמטה בני־אפרים נשיא קמואל בן־שפטן׃
25:34 ולמטה בני־זבולן נשיא אליצפן בן־פרנך׃
26:34 ולמטה בני־יששכר נשיא פלטיאל בן־עזן׃
27:34 ולמטה בני־אשר נשיא אחיהוד בן־שלמי׃
28:34 ולמטה בני־נפתלי נשיא פדהאל בן־עמיהוד׃
29:34 אלה אשר צוה יהוה לנחל את־בני־ישראל בארץ כנען׃ פ
1:35 וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃
2:35 צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃
3:35 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃
4:35 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃
5:35 ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים ׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃
6:35 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃
7:35 כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃
8:35 והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ פ
9:35 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
10:35 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃
11:35 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃
12:35 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃
13:35 והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃
14:35 את ׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃
15:35 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃
16:35 ואם־בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
17:35 ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
18:35 או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
19:35 גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימיתנו׃
20:35 ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃
21:35 או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃
22:35 ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃
23:35 או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃
24:35 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
25:35 והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃
26:35 ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
27:35 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃
28:35 כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃
29:35 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃
30:35 כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃
31:35 ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃
32:35 ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃
33:35 ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃
34:35 ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ פ
1:36 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני־גלעד בן־מכיר בן־מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃
2:36 ויאמרו את־אדני צוה יהוה לתת את־הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את־נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃
3:36 והיו לאחד מבני שבטי בני־ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃
4:36 ואם־יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃
5:36 ויצו משה את־בני ישראל על־פי יהוה לאמר כן מטה בני־יוסף דברים׃
6:36 זה הדבר אשר־צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃
7:36 ולא־תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל־מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃
8:36 וכל־בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃
9:36 ולא־תסב נחלה ממטה למטה אחר כי־איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃
10:36 כאשר צוה יהוה את־משה כן עשו בנות צלפחד׃
11:36 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃
12:36 ממשפחת בני־מנשה בן־יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על־מטה משפחת אביהן׃
13:36 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד־משה אל־בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃